שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יש מלחמה קרה, רוסיה ניצחה וארה"ב הפסידה. אז זהו שלא
    רף המתיחות בין רוסיה לארה"ב גבר כל כך בשנים האחרונות, עד שלעתים נדמה כי כמה פרשנים נסחפו והכריזו על תחילתה של מלחמה קרה חדשה בעולם ועל סופה של האימפריה האמריקנית. אז זהו שלא - ארה"ב גדולה על רוסיה בכמה מידות, והקרמלין ופוטין טובים בעיקר בדבר אחד - בשימוש בכוח

    לא כוחות. אובמה ופוטין (צילום: רויטרס)
    לא כוחות. אובמה ופוטין(צילום: רויטרס)

     

    החודש מלאו שבע שנים לפגישת "האתחול" - על שם הכפתור המפורסם במחשב - בין מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון, שרצה כיום לנשיאות, לבין שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. תאריך נוסף שצוין החודש הוא 26 שנים להפיכתו של מיכאיל גורבצ'וב ממזכ"ל המפלגה הקומוניסטית לנשיא ברית המועצות - מהלך שגם הוביל מאוחר יותר לזכייתו בפרס נובל לשלום.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    בשעה שהתאריך השני היה לאחד המהלכים שבאופן היסטורי מסמל את סיומה של המלחמה הקרה, זה הראשון היה דוווקא הפוך - ניסיון של ממשלו של ברק אובמה בימיו הראשונים לפייס בין רוסיה של ולדימיר פוטין לבין ארצות הברית ומדינות המערב, ולפתוח דף חדש אחרי השנים הקשות בין פוטין לבין ג'ורג' בוש הבן שסיימו את ההישגים של שנות ה-90.

     

    כפתור אתחול היחסים לא ממש עבד. קלינטון ולברוב (צילום: AP)
    כפתור אתחול היחסים לא ממש עבד. קלינטון ולברוב(צילום: AP)
    לא צריך להיות מומחה גדול כדי לדעת שכפתור האתחול לא עבד, וכי המדיניות נכשלה. ומאז אותו מפגש פסגה בין קלינטון לבין לברוב היחסים בין שתי המדינות רק הלכו והידרדרו: ההתערבות הצבאית בלוב (2011), משבר אימוץ הילדים הרוסים על ידי אמריקנים (2012), המלחמה באוקראינה וסיפוח חצי האי האוקראיני קרים על ידי רוסיה (2014), ההתערבות בסוריה של שתי המדינות, המקלט המדיני הרוסי למדליף האמריקני אדוארד סנואודן, הסנקציות הכלכליות האמריקניות נגד רוסיה ועוד שלל עימותים קטנים וגדולים.

     

    המלחמה של פעם נגעה בכל נקודה בגלובוס

    רף המתיחות בין רוסיה לבין ארה"ב גבר כל כך, עד שלעתים נדמה כי כמה פרשנים נסחפו בזרם והכריזו על תחילתה של מלחמה קרה חדשה בעולם, ויש שהגזימו עוד יותר ובישרו על הפסדה של ארה"ב במערכה לרוסיה של פוטין, על סופה של האימפריה האמריקנית ועל עלייתה של זאת מהמזרח. אז זהו שלא, בין רוסיה לבין ארה"ב אכן יש משבר מתמשך, אך בטח שלא מלחמה קרה ובטח שלא ניצחון רוסי במערכה.

     

    המלחמה הקרה אופיינה בעולם שבו התקיים עימות כמעט טוטלי בין שתי המעצמות אם כי לא ישיר. עימות שבו רוב מדינות העולם נחלקו או למחנה התומכות או למחנה המתנגדות, ואלו שבחרו לא להזדהות או לשבת בצד היו או חסרות חשיבות, ניטרליות רק כמס שפתיים ובחרו צד מאחורי הקלעים, חלשות מדי, צעירות, או בלתי יציבות בכדי לקחת חלק במאבק ולכן בחרו לברוח ממנו. וצריך לזכור שגם אי-הזדהות היא לקיחת צד והתכתבות עם המציאות של המלחמה הקרה. לכן, המאבק בין שתי המעצמות התנהל בכל פינה של כדור הארץ, מדרום אמריקה עד למזרח הרחוק, אפריקה, האיים הקריביים, המזרח התיכון וכמובן יבשת אירופה. לא היה גרגר של שטח בעולם שבו לא ניתנה משמעות לעימות שבין המעצמות, ועתידו לא עוצב בדמות הצד שבו בחרו המדינות לתמוך.

     

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    אוכלוסייתן של ברית המועצות וארה"ב בתקופת המלחמה הקרה היו כמעט שוות, עם יתרון קל לברית המועצות. בהשוואה רחבה בין הגושים או בין הברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו) לבין ברית ורשה, גם כן היה מדובר כמעט בשוויון. גם בהשוואה צבאית או כלכלית, המלחמה הקרה אופיינה בסוג מסוים של תיקו (עד כמה שניתן למדוד זאת לאור השוני המוחלט שהתקיים בשיטה הכלכלית שבין שתי המעצמות).

     

    כמה אנשים מחזיקים בבית מוצרים "תוצרת רוסיה"?

    אך היום הסיפור אחר לחלוטין, וכל השוואה בין רוסיה לבין ארה"ב היא מגוחכת, ומכאן שדיבורים על מלחמה קרה חדשה מגוחכים גם כן. מאז שנת 1990, ארה"ב הכפילה ויותר את עוצמתה הכלכלית, ואילו רוסיה לעומת זאת הלכה ונסוגה. למרות הצמיחה שרשמה בעשור הקודם, הכלכלה הרוסית שווה כיום רק לשמינית מהכלכלה האמריקנית וצומחת לאט ממנה. רק בשנת 2005 הצליחה רוסיה להחזיר לעצמה בקירוב את רמת החיים שהייתה במדינה ביום שבו קרסה ברית המועצות. אם באותה תקופה הייתה ברית המועצות מעצמה תעשייתית, כיום רוסיה היא בעיקר יצואנית של נפט, גז, משאבי טבע ונשק ואינה מתקרבת כלל למדינה שלוקחת חלק משמעותי בייצור ובפיתוח של תעשייה מודרנית.

     

    כמה מכם מחזיקים בביתכם מוצרים מתקדמים שהם "תוצרת ארה"ב" וכמה "תוצרת רוסיה"? כמה חברות טכנולוגיה עילית רוסית אתם מכירים וכמה אמריקניות? התשובה היא ברורה וכמובן לא מפתיעה.

     

    אם ברמה הכלכלית ברור שאין עוד שום יכולות להשוות בין רוסיה לבין ארה"ב, גם ברמה הדמוגרפית הסיפור מזמן הוכרע. אם אמרנו קודם שבמהלך המלחמה הקרה האוכלוסייה של שתי המעצמות הייתה יחסית שווה עם יתרון קל לברית המועצות, כיום אוכלוסייתה של ארה"ב גדולה בכמעט 200 מיליון מזו של רוסיה. ואם התחזיות לקראת העשורים הבאים יהיו נכונות ואוכלוסיית רוסיה תמשיך לצנוח או במקרה הטוב לעמוד במקום, כשבמקביל זאת האמריקנית תמשיך לגדול בקצב הנוכחי, אז עד שנת 2040 יהיו בארצות הברית פי ארבעה יותר אזרחים מאשר ברוסיה. ובכך תהפוך רוסיה לננס דמוגרפי לעומת יריבתה העיקרית מהמאה ה-20.

     

    הפצצה רוסית בסוריה    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    גם האתגרים האזוריים העומדים בפני שתי המדינות אינם ניתנים להשוואה, בזמן שארה"ב מצויה באזור של שלום ובגבולותיה היבשתיים נמצאות קנדה ומכסיקו, שתי מדינות שאיתן הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והצבאיים רק הולכים ומתהדקים בעשורים האחרונים, שצמיחתן יציבה ושהעתיד לפחות כרגע מבשר להן רק טוב. מנגד, גבולותיה של רוסיה הם גבולות מדממים ובלתי יציבים. עם אוקראינה או חלקים ממנה היא מנהלת מלחמה בימים אלה, עם גאורגיה התקיימה מלחמה בשנת 2008. עם אסטוניה, לטביה וליטא, המדינות הבלטיות, החשש לעימות הוא תמידי, מדינות מרכז אסיה שבשנים האחרונות פוזלות אל הכיוון הסיני, על חשבון זה של הפטרון הרוסי הקודם ומדרדרות את האזור לאי-ודאות, טורקיה שאיתה עלו היחסים על שרטון מאז הפלישה לסוריה, צפון קוריאה הבלתי צפויה שעליה כמובן אין טעם להרחיב, וכמובן סין והאתגר העצום שהיא מציגה לרוסיה במזרח הרחוק ובסיביר. וזה עוד לפני שמדברים על בעיית הטרור מבית והסכסוכים הפנימיים במקומות כמו צ'צ'ניה, אינגושטיה או דגסטן.

     

    אמור לנו מי חבריך ונדע מה כוחך

    תראו מי הן בעלות הברית של ארה"ב: בריטניה, גרמניה, יפן, קנדה, אוסטרליה, דרום קוריאה, ברית נאט"ו, ארגון המדינות המפותחות (OECD). ומיהן בעלות הברית של רוסיה? בלרוס, קזחסטן לפרקים, ארמניה, טרנסניסטריה ולפעמים איראן. כמובן, מדובר ברשימה של מדינות שאין לזלזל בה, אבל ברור שלא ניתן להשוות אותן למועדון שבנתה ארה"ב ושהיא מתחזקת.

     

    אז מה נשאר לרוסיה? השימוש בכוח. הדבר היחיד שאותו עושה רוסיה טוב יותר מארה"ב בימינו הוא יכולת השימוש בכוח שהפכה לעתים למילת גנאי תחת ממשל אובמה.
    נראה כי כל בעיה העומדת לפתחה, רוסיה פותרת טוב יותר מכל מדינה אחרת באמצעות עוצמתה. יש סכסוך עם מדינות האיחוד האירופי? נפגע להן באספקת הגז. צריך לחזק את מעמדנו במזרח התיכון? נפלוש לסוריה. אוקראינה פוזלת למערב? נתמוך במזרח אוקראינה ונספח את חצי האי קרים. אבל ברור שמה שעובד מול מדינות כאלה לעולם לא יעבוד מול ארה"ב, וכי האיום והנזק שרוסיה יכולה להסב לחלק משכנותיה או מדינות חלשות באזורנו אינו הנזק שהיא יכולה להסב לארה"ב - אם בכלל היא מסוגלת להסב לה נזק.

     

    רוסיה היא אכן גורם משמעותי בעולם, לרגע אסור לטעות בעניין. היא מדינה המחזיקה בארסנל הגרעיני השני באיכותו, והיא אכן אחת המעצמות הצבאיות והכלכליות המאתגרות ביותר ובעיקר בעלות השאיפות הגדולות ביותר שקיימות כיום, עם מנהיג שמבין ומתכתב עם ההיסטוריה ועם המציאות. אך בין זה לבין מלחמה קרה חדשה המרחק עצום, ורוסיה - לפחות כרגע ולפחות לאור התחזיות העתידיות - אינה יכולה בכלל לשחק באותו מגרש עם ארה"ב. לכן עימות מובן שיש וימשיך להיות, מלחמה קרה מובן שלא.

     

    עומר גנדלר הוא תלמיד מחקר ומרצה ליחסים בינלאומיים ומפעיל את הבלוג תוצרת חוץ

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יש מלחמה קרה, רוסיה ניצחה וארה"ב הפסידה. אז זהו שלא"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים