שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהילד מקבל את משלוח המנות הכי מבאס
    השקעתם ושלחתם את הילד עם משלוח מנות יפה וחגיגי אבל לא בטוח שהוא יקבל אותו הדבר. למה האכזבה והתסכול שלו הם דווקא לא דבר רע? וכמה ממתקים כדאי להרשות לו לאכול?

    בילדותי, שנה אחרי שנה הכנתי משלוח מנות מלא בכל טוב וקיבלתי משלוח מנות שלא תמיד היו בו את הממתקים שאהבתי. את ההורים שלי זה לא ריגש במיוחד, הם סמכו עלי שאתמודד, גם אם אהיה מאוכזבת או מתוסכלת. ידעתי שבעזרת הכישורים החברתיים שלי אצליח "לארגן" לעצמי משלוח מנות נחמד. בכל שנה, כמה ימים לפני פורים, קבעתי עם איילת ואלון שנעשה "החלפות" וגם ידעתי שלירון חברה כל כך טובה שלי שהיא בטוח תכבד אותי.

     

    עוד על פורים:

    - ככה לא מצלמים את הילדים בפורים

    - לא רוצה להתחפש!

    - איך להכין איפור טבעי מתבלינים?

     

    במציאות בה הילדים צריכים להסתדר, ולהתמודד וכאשר הם יודעים שאף אחד לא ירוץ לסדר להם את העניינים, הם למדים, גדלים ומתפתחים. הכישורים החברתיים, היכולת להרגיע את עצמי ולדעת מה מרגיע אותי, היכולת לוותר, לנהל משא ומתן, לעזור לחבר – כל אלה כישורים והתנהגויות הנרכשים על ידי ילדנו במרחב החברתי, כאשר הילדים מתמודדים עם סיטואציות חברתיות בגן ובבית הספר.

     

    תסתדר עם מה שיש (צילום: shutterstock)
    תסתדר עם מה שיש(צילום: shutterstock)

    תסכול הוא לא מפלצת

    בגיל הרך עדיין אין מספיק מיומנויות חברתיות ויכולות להתמודד עם סיטואציות מורכבות לכן נכון שכל ילד ישאיר לעצמו את משלוח המנות שהוא מכיר ואיתו הגיע מהבית. יחד עם זאת, משלוח המנות אינו צריך להיות אחיד. לרוב הילדים מחליפים זה עם זה ומכבדים אחד את השני. זוהי מציאות בה התסכולים במידה הנכונה ומותאמים לגיל וליכולת של הילדים.

     

    בגילאים הגדולים יותר, קרה שינוי בשנים האחרונות. בית הספר רבים מוותרים על טקס החלפת משלוחי המנות. גם כאן, ללא ספק, הכוונה היתה "טובה", למנוע אכזבות ותסכולים, אך ילדים בגילאי בית הספר יכולים להתמודד עם קבלת משלוח מנות קצת פחות מוצלח ממשלוח המנות שלהם.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    היום, הורים ומורים מוצאים פתרונות חלופיים כדי למנוע תסכולים ואכזבות של הילדים - כל ילד אוכל את משלוח המנות שלו, יש ילדים שמגיעים עם חבילת ממתקים נוספת בתיק, שחלילה לא יקבלו משלוח מנות נטול ממתקים טעימים.

     

    הורים יקרים, תסכול הוא לא מפלצת! ילדנו יחוו עוד הרבה תסכולים בחייהם, תסכולים חשובים ואף הכרחיים להתפתחות הילדים. כיצד הילד יכיר ביכולותיו ובכוחותיו אם נארגן לו עולם ללא תסכולים? ואי אפשר שלא להזכיר ואף להדגיש את ערך הנתינה, כמה חשוב ונעים לתת וכמה כיף לקבל. תפקידנו הוא ללמד את הילד ליהנות מהנתינה, ליהנות להעניק לאחר דבר מה שאנו יודעים שהוא יהנה ממנו.

     

    חשוב לשוחח עם הילדים ולהסביר כי הנתינה שלנו היא ממקום של לשמח את האחר וכל אחד נותן בהתאם ליכולותיו. גם אם זה ממתק שאנחנו לא אוהבים נכבד את המאמץ, ההשקעה והרצון של האחר להעניק לנו.נתינה אמיתית היא לא לשם קבלה חזרה.

     

    "רוצה רק את המשלוח שלי!" ( )
    "רוצה רק את המשלוח שלי!"

    כמה ממתקים להרשות?

    הורים רבים מתלבטים בשאלה, האם להרשות לילדים לאכול חטיפים וממתקים, ואם כן אז כמה? וגם, האם נכון להכניס למשלוח המנות פרות וירקות במקום השוקולד והמרשמלו? ובכן, לא קיימת תשובה אחידה אשר תתאים לכולם: לכל משפחה הרגלי אכילה שונים, ולכל הורה תפיסת עולם משלו.

     

    חשוב לזכור - אנחנו לא כל יום מתחפשים לזורו ולא כל יום מקבלים משלוח מנות מלא ממתקים. זה חג, ופורים זו חגיגה והזדמנות נהדרת ללמד את הילד גמישות. ביום יום אנו לא אוכלים כל כך הרבה ממתקים וחטיפים, אך היום, בפורים, מותר. תאפשרו חטאים מדי פעם כי מה שאסור לקחת הופך לנחשק עוד יותר.

     

    בנוסף, גם היום, כמו בכל יום אחר, חשוב שילדכם ירגיש חלק מקבוצה, לא שונה, חריג או מבודד. שלא ירגיש שלחברים שלו מותר לאכול ממשלוח המנות שקיבלו ורק לו אסור. אני מאמינה גדולה במשפט "לשים את כולם בסירה אחת" - כולם אוכלים את אותו הדבר.

     

    אמאל'ה, אני לא רוצה ללכת לעדלאידע

    כמה פעמים קרה לכם שהילד התלונן שכואב לו, שהוא מפחד, שהוא נעלב, ומיד, מבלי להסס, עניתם לו: "לא נורא", "לא קרה כלום", "יעבור לך עוד רגע", "זה בכלל לא מפחיד", "אין דבר כזה מפלצת".

     

    בואו נעצור רגע ונדמיין את עצמנו שם, אני מקבלת מכה, כואב לי, ומישהו אומר לי - שטויות, לא קרה כלום. איך נרגיש? עכשיו נחזור לילד, הוא מגיע לתהלוכות,יש המון סביבו, רעש, מסכות, אריות, דובים, שוטרים, נסיכות וחיילים, כולם עם איפור על הפנים, הכל מלא בצבעים, תחפושות וחרבות. בעיניים שלו, זה מפחיד, אז הוא מפחד.

     

    מה עושים? נתחיל בהכנה מוקדמת בבית, נשוחח אתו על פורים, על תחפושות, על ילדים מאופרים. ואם הוא נרתע ומפחד, תגלו אמפתיה. אל תבטלו את תחושותיו, מחשבותיו וחששותיו של הילד.

     

    כשאנו אומרים לילד "אל תפחד", זה לא נותן מענה לפחד וזה לא מרגיע. כאשר אנו מאפשרים לילד לדבר על הפחדים שלו ולשתף אותנו ממה הוא מפחד ולמה, זה מקל עליו. בעיקר ילדים אשר להם רגישות תחושתית, עלולים להילחץ ולרצות ללכת הביתה, יהיה להם קשה להכיל את כל הרעשים והמראות סביבם. אם באפשרותכם ללכת הביתה, עשו זאת, במידה ולא כדאי למצוא פינה שקטה ורגועה יותר ולהתמקם בה.

     

    עדלאידע בשדה בוקר: 

     

    צילום: רועי עידן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הכותבת היא יועצת שינה, מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים במכון אדלר






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשהילד מקבל את משלוח המנות הכי מבאס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים