אני הרווק הנמוך שאתן ממהרות לפסול
ברור לי שתפסלו אותי על הסף. לא מסיבות אמיתיות, אלא מסיבה שטחית אחת: משום שאני נמוך קומה. משום ש-1.67 סנטימטרים של אדם שמוכן לאהוב ללא תנאי וללא סייג, אינו נחשב לדבר "הנכון" בשבילכן. משום שאתן מעדיפות את גוליבר ושוכחות שבעצם יש יותר מדי גמדים
עוד בנושא:
גלה מה הגובה שלך ונגיד לך עם כמה שכבת
לא קל לחיות בעולם שמעדיף גבוהים
אני הביישן שלוקח לו זמן להבין שהחיים קצרים מדי מכדי להיות מוטרד מהמבוכה שתבוא עליי ברגע שאגש אליכן, אבל גם אני יודע מה יהיה בסוף: אתן תפסלו אותי על הסף. לא מסיבות אמיתיות (דעות פוליטיות שונות, השקפות עולם שונות, עצם העובדה שאני אוהב מוזיקה נוסטלגית על פני השירים החדשים של ברונו מארס), אלא מסיבות שטחיות. סיבה שטחית אחת למען האמת: משום שאני נמוך קומה. משום ש-1.67 מטרים של אדם שמוכן לאהוב (כמעט) ללא תנאי וללא סייג, בעל עולם ומלואו, אינו נחשב מבחינתכן לדבר "הנכון" או "הראוי" בשבילכן. משום שאתן מעדיפות את גוליבר ושוכחות שבעצם יש יותר מדי גמדים.
שאלת הגובה חוזרת כל פעם מחדש בהרבה מהסיטואציות שעברתי לאחרונה. זה מתחיל בדייטים שבוטלו ברגע האחרון (יש אחת שאפילו ציינה שהיא מבטלת משום שהיא "חוששת" מהגובה שלי), ביציאות אקראיות אל מקומות בילוי ("למה נראה לך שאתה מדבר איתי? אתה ממש נמוך!") ואפילו סתם בנעיצות עיניים חודרות לב שממחישות שבעצם אני (או ההורים שלי, תלוי את מי שואלים) הבעיה בכל סצנת הדייטים והרווקות – דווקא משום הגובה שלי, ותו לא.
החשש מהגובה מקבל משנה תוקף גם ברשתות החברתיות ובעיקר ביישומונים ("אפליקציות" לכל אלו שלא מאמינים בשפה העברית), כאשר אחוז הנשים שמחפשות גברים גבוהים (1.75 מטרים ומעלה – לכל הפחות!), עולה ככל שהיישומון פופולרי יותר. זה מגיע לרמות מתסכלות בהן גם נשים נמוכות ממני – לדוגמה 1.50 מטרים – לא יתפשרו על גבר שיהיה גבוה מהן בלפחות 25 סנטימטרים.
אפילו אם נעלים עין מסוגיית הגובה, הרי שישנם פרמטרים חיצוניים שלא פחות חשובים לכן: צבע עיניים ספציפי, שיער באורך אידיאלי, עכוז א-לה צ'אנינג טאטום, קוביות בבטן א-לה צ'אנינג טאטום (צ'אנינג טאטום הוא מוטיב קבוע אצלכן), "רגליים סטייל מסי" (אמרה לי פעם אחת בחורה שיצאתי איתה) ועוד. מבחינתכן, אפילו עצם הזנב של גבר החלומות שלכן לא יחרוג מאמות המידה המדויקות שלכן.
שלא תבינו לא נכון, גם לנו – הגברים הנמוכים והגבוהים כאחד – יש "סטנדרטים" רצויים, אם כי הללו יותר כלליים ולא מגיעים לרזולוציות מדויקות מדי. כן, חשוב לנו שלבחורה יהיה מבנה פיזי כזה או אחר, אך שאלת האישיות של אותה בחורה חשובה לנו לא פחות.
לדאבוני, בנות המין היפה, איבדתן את דרככן מזמן. הרגתן במו ידכן את נרטיב האביר על הסוס הלבן והחלפתן אותו בתיאורים שטחיים. נתתן לאביר שלכן תכונות פיזיות, אך שכחתן שמאחורי האביר מסתדר גם אדם – עולם ומלואו - אשר יסב לכן אושר וירעיף עליכן אהבה. בשם הרדיפה שלכן למציאת בן זוג מושלם ואידיאלי ויזואלית, אתן מפנות את גבכן לרווקים מדהימים ונמוכים (או כאלו אשר אינם נמנים עם ההעדפות האישיות שלכן), ומאבדות את ההזדמנות למצוא את "האחד".
זהו לא כתב שבו אני מאשים את בנות המין היפה. זוהי לא השאיפה שלי ברשמיי ואני מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה מבלי שאפגע בכל הרווקים והרווקות באשר הן. בליבי רק משאלה אחת קטנה: בפעם הבאה שאתן יוצאות לבילוי, חפשו גם אותי. את הגבר נמוך הקומה שנמצא בפאבים, בברים ובמסיבות. שלפעמים נחבא אל הכלים ולפעמים נמצא במרכז העניינים. זה שמחייך, שמח, מאושר מהחיים (על גבול האופטימיות יתר), מלא תקווה ושאיפה. הסירו דאגה מליבכן: אני לא נושך.
לפנייה לכתב/ת 
