שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אף אחד לא שם לב לילדות עם הפרעות קשב"
    מחקר ישראלי מוכיח כי שיעורי ריקוד מסייעים לילדות עם ADHD בשיפור הביטחון העצמי. החוקרת: "להבדיל מבנים, בנות עם הפרעות קשב מופנמות ולא מפריעות. עבור אנשים רבים בסביבה שלהן הן פשוט נשארות שקופות"

    כשמתייחסים להפרעות קשב וריכוז האסוציאציות שעולות הן תרופות הרגעה, ילדים מופרעים ומורות מתוסכלות. אבל משום מה על בנות עם הפרעות קשב וריכוז פחות מדברים. "הן לא משדרות מצוקה, הן סלחניות מאוד, מאשימות את עצמן, מסתגרות, יושבות בפינה שלהן ומחפשות את התעסוקה החיצונית כדי להסיח את הדעה מהבעיה האמיתית", מסבירה ד"ר שרית טגנסקי שעשתה מחקר על בנות עם הפרעות קשב, ובימים אלו יוצא לאור ספרה "מי מפחדת מ-ADHD" בהוצאת אמציה.

     

    לדברי ד"ר טגנסקי, "להבדיל מבנים, בנות עם הפרעות קשב לא מרביצות, לא מקללות ולא מפריעות. עבור אנשים רבים בסביבה שלהן הן פשוט נשארות שקופות, אף אחד לא שם לב אליהן. החברה מצפה מבנות להיות שקטות, מאופקות, ענייניות. רבים פשוט שוללים את קיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל הבנות, כאילו מדובר בתחום בלעדי ששייך לבנים.

     

    "נתונים סטטיסטיים מצביעים שאם בשנת 1980 על כל עשרה בנים עם ADHD הייתה בת אחת, אז נכון להיום הנתון הצטמצם עד בת אחת על כל שני בנים, ולא רחוק היום שהמספר הזה פשוט ישתווה אחד לשני".

     

    רבים שוללים את קיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל הבנות (צילום: shutterstock)
    רבים שוללים את קיומה של הפרעת קשב וריכוז אצל הבנות(צילום: shutterstock)

    שיפור ניכר בביטחון העצמי

    במשך שנה ד"ר טגנסקי ערכה מחקר שבדק את הקשר בין מחול להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל בנות בגילאי בית ספר. המחקר נעשה על שתי קבוצת - 15 נערות המאובחנות כבעלות הפרעת קשב וריכוז, וקבוצת ביקורת - 15 נערות במצוקה הנמצאות במוסד סגור. שתי הקבוצות התאמנו במחול קלאסי פעמיים בשבוע, כל אימון נמשך בין שעה לשלוש שעות. "בחרתי עבור הבנות מוזיקה שהן אוהבות", מספרת ד"ר טגנסקי. "כך מצאתי את עצמי מלמדת אותן תנועות של מחול קלאסי עם שירים מזרחים ברקע, אבל היה לי חשוב שהבנות תתחברנה לתהליך".

     

    במחקר נבדקו השאלות הבאות: איך המחול מסייע לבנות עם בעיות קשב וריכוז בהתנהגות בתחום האקדמי (לימודים), בתחום החברתי והבין-אישי (חברים בתוך/מחוץ לבית ספר), בתחום המשפחתי ובתחום האישי. "בכל הקשור לתחום האישי אני מדברת בעצם על הבטחון העצמי אשר משליך כמובן גם על שאר התחומים שבדקתי", היא מציינת.

     

    10 משפטים שאסור לומר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

     

    כל נבדקת קיבלה שלושה שאלונים זהים בתחילת המחקר, באמצע ובסופו עם התייחסות לתחומים השונים. היה הבדל מינורי בין שתי הקבוצות והשיפור הכי גדול אצל כלל הילדות היה בביטחון העצמי. בתחילת המחקר הילדות נתנו לעצמן ציונים נמוכים לעומת הציונים שנתנו לעצמן בסוף המחקר. לדוגמה הנבדקות דירגו את עצמן ציון 10 בתחילת במחקר לעומת דירוג הנבדקות בסופו שהיה בין 80-90. 

     

    - מדוע החלטת לבחור כקבוצת ביקורת דווקא נערות בסיכון?

    "רציתי להראות שלא משנה אם הילדה מגיע ממשפחה נורמטיבית או מבית הרוס, השיפור שהיא תשיג בכל המישורים שנבדקים תלוי בשיעורי המחול. באופן חד משמעתי – בשתי הקבוצות חל שיפור דרמטי בכל התחומים. המדידות הראו עליה של כ-70-80% אצל כלל הנבדקות".

    הריקוד משפיע על כל התחומים (צילום: shutterstock)
    הריקוד משפיע על כל התחומים(צילום: shutterstock)
     

    הריקוד שהציל את הילדה הדחויה

    ד"ר שרית טגנסקי לא הגיעה במקרה לחקור את הנושא. היא נולדה בפתח תקווה. אמה עבדה קשה מהבוקר עד הלילה ולא הייתה מודעת לכך שהילדה שלה, שהגיעה לבית הספר כל יום עם תיק מסודר ואוכל מושקע, מבלה את השיעורים בפינת הכיתה, בלי לדבר עם אף אחד. בהפסקות שרית חיפשה בחצר בית הספר חתולים, כדי שיהיה לה מישהו לדבר איתו.

     

    כשהייתה בכיתה ג' נכנסה לכיתה שלה המורה שולי, מכיתת חינוך מיוחד. היא זיהתה את הילדה השקטה שישבה בצד ושאלה אותה – למה היא יושבת לבד? מאותו יום שרית הפכה להיות צמודה למורה שולי, שישבה ודיברה איתה והצליחה לזהות את הכישרון הנדיר שלה – האהבה לריקוד. כך נפתח פרק חדש בחייה שהיה מוקדש לריקוד. מהר מאוד, בזכות הכישרון שלה, היא הפכה למקובלת בקרב בנות הכיתה, עזרה להן, אימנה אותן והכינה מופעים. כשהחלה ללמוד בחטיבת ביניים, ניגשה שרית למחלקת החינוך בעיריית פתח תקווה וביקשה ללמד קבוצת ילדים ריקוד. כבר אחרי כמה חודשים היו לה כמה כיתות ברחבי העיר.

     

    כשהגיע הזמן ללכת ללמוד בתיכון, התבררה הבעיה הגדולה – כל הציונים בתעודה היו "נכשל", חוץ מריקוד. אחרי שכנועים רבים שרית קיבלה הזדמנות נוספת ולמדה בתיכון עירוני א' בתל אביב, התיכון לאומנויות. בהמשך למדה בווינגייט חינוך גופני וסיימה שלושה תארים – כולם בתחום החינוך והאומנויות. נכון להיום היא ד"ר לחינוך עם דגש על לימודי אומנויות, נשואה ואמא לשלושה ילדים, שניים מהם מאובחנים עם ADHD.

     

    מצבי רוח והפרעות אכילה

    "דבר שמאפיין את בנות ה-ADHD זה הכישרון שלהן. ברגע שהן אוהבות משהו שהן עושות, הן פשוט פורחות בתחום זה ועושות זאת בצורה יוצאת דופן", מסבירה ד"ר טגנסקי. "אם נותנים לילדה עם הפרעות קשב וריכוז משימה והיא אוהבת אותה, היא תשקיע בה את כל מרצה ואף יותר. היא תעשה דברים לא הגיוניים רק כדי לבצע אותה".

     

    - ומה הקושי העיקרי של ילדות עם הפרעות קשב וריכוז?

    "אם פגעת בכבוד שלהן או השפלת אותן, הן נזכרות בכל היסטוריית העלבונות המשותפת שלכם. בנות ה-ADHD הן מחשב מהלך. יש להן את התכונה של פנקסנות, הן זוכרות כל מה שמישהו אי פעם עשה להן. מצד שני, הן סלחניות וזה מאמלל אותן. כדי שיהיו להם חברים הן מוכנות למכור את הנשמה שלהן לשטן. הן מוכנות לוותר על הכול רק כדי שתהיה להן אינטראקציה.

     

    "מנת משכל של בנות ה-ADHD היא הרבה מעל הממוצע. הן לא צריכות לסכם בשיעורים, אם משהו מעניין אותן, הן צריכות רק להקשיב וזה מספיק. מצד שני, אם הן סובלות, הן תמיד הולכות למרד. הם עוזבות מקומות עבודה שלא טוב להן בהם. הן סובלות עד שהן מתפוצצות ואז כבר לא נותנות הזדמנות נוספת ועוזבות. גם מבחינת זוגיות, מגיל ההתבגרות אילך, אם היא לא מטופלת נכון, היא הופכת להיות מסובכת. בן הזוג לא תמיד יכול לעמוד בתהפוכות ובתנודות.

     

    לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו

     

    "נשות ה-ADHD חוות מאוד קשה את המחזור החודשי, מבחינת שינויים במצבי הרוח. יש נשים שלוקחות את התנודות האלה לכיוון של אכילה, אגב, הפרעות אכילה היא אחת הבעיות העיקריות של בנות ה-ADHD. באופן כללי, הן מתמכרות בקלות. כל המחקרים מראים שהן פוגעות בעצמן באמצעות הפרעות אכילה, סמים, אלכוהול, בוחרות בן זוג שהוא שתלטן ואפילו משפיל - הן פונות למקומות הלא נכונים.

     

    "בנוסף לכל, יש לבנות ה-ADHD בעיית ויסות חושי – צלילים, ריחות, מגע. הרגישות הטקטילית והויסות החושי נכונים גם לבנים וגם לבנות הסובלים מהפרעות הקשב והריכוז, אבל דווקא במקרה הזה הבנים מאופקים והבנות לא. הן לא מסוגלות לספוג את זה וחייבות לבטל את הגורם המפריע כאן ועכשיו. למשל, רבות מבנות ה-ADHD מתקשות לנסוע באוטובוס בגלל הצלילים והרעש. וחלילה אם מישהו לידן יאכל משהו עם ריח חזק או משהו מרעיש, כמו גזר לדוגמה, זה יכול להוציא אותן מדעתן ואף לגרום להן לרדת מהאוטובוס ולעבור מקום. הריחות והצלילים יכולים לגרום להן לכאבי ראש".

     

    - האם יש פתרון כלשהו לכל הדברים האלה?

    "אני קוראת לבנות ה-ADHD 'תוצר אבולוציה מתקדמת'. החברה ואפילו המשפחה של הנשים האלה עוד לא השכילה לקבל אותן. הפרעת הקשב הנשית צריכה למצוא את מקומה בעולם. כמו שלבלט הקלאסי לקח עשרות שנים עד שנתנו לבלרינה להיות בקדמת הבמה, עד אז בכל התפקידים המובילים השתתפו הגברים.

     

    "חשוב מאוד שהסביבה תכיר בבעיה הזאת של בנות ונשים עם בעיות קשב וריכוז, במסגרת המשפחה, בית הספר והחוגים החברתיים. מדובר בבנות מאד מוכשרות שפשוט מתפספסות בגלל חוסר הנראות שלהן. לכן, חשוב לזהות אצלן את המקום הזה שהן שואפות אליו, משהו שהן אוהבות לעשות ואז לתת להן לפרוח ולצמוח קדימה – זה יאפשר להן לחיות כמה שיותר בשלום עם עצמן. 

     

    "דווקא בצה"ל, אחד המקומות הנוקשים כביכול, לבנות האלה יש אפשרות מעולה להשתלב. הן מוצאות את מקומן, ואם מקבלים אותן בלי למדוד את ההיסטוריה שלהן, הן מתקדמות. בזכות זה יש לנו טייסות, חיילות קרביות ומ"כיות. הסטטיסטיקה שלי מ-15 שנה אחרונות: רוב התלמידות שלי מ"כיות ומדריכות בצבא. הצבא פותח להן את הדלתות ואת השערים ללא שיפוט קודם ונותן להן הזדמנות. מצד שני, יש בנות רבות שהתגייסו לצבא והשתחררו על אי התאמה, כי לא העריכו אותן ושיבצו אותן לתפקידים לא להן. עוד דבר שאני יכולה להמליץ עליו – תנועות נוער. שם הן מקבלות חיבוק והכרה".

     

      




     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""אף אחד לא שם לב לילדות עם הפרעות קשב""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ק שרית טגנסקי: "מנת משכל של בנות ה-ADHD היא הרבה מעל הממוצע"
    מתוך כריכת הספר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים