שגריר האיחוד האירופי בוועידת החרם: אנחנו נגד BDS

האיחוד האירופי נגד תנועת BDS: כך אמר הבוקר (ב') שגריר האיחוד בישראל לארס פאבורג אנדרסן במהלך פאנל בוועידה למלחמה בחרם של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בבנייני האומה בירושלים.

"המדיניות שלנו היא לגמרי ההפך מ-BDS. המדיניות שלנו היא של שותפות עם ישראל והיו לנו הרבה הוכחות לזה, אנחנו השותפים הכי חשובים של ישראל במדע ובטכנולוגיה", אמר השגריר.

שגריר האיחוד אנדרסן בוועידה(צילום: מוטי קמחי)

אנדרסן ציין כי בעיית האיחוד נובעת מהפעילות הישראלית בהתנחלויות. "האיחוד האירופי חושב שההתנחלויות מזיקות לתהליך השלום, מנוגדות לחוק הבינלאומי והן לא חלק מישראל. לכן ההסכם שלנו עם ישראל הוא עם ישראל בגבולותיה המוכרים בינלאומית וזה לא כולל התנחלויות. מסיבה זו המוצרים מהתנחלויות נמכרים בחופשיות באירופה, אבל הם לא מקבלים את אותו יחס כמו מוצרים שמגיעים מישראל עצמה".

אנדרסן הבהיר כי לא מדובר בחרם. "המוצרים נמכרים באירופה, הם חייבים להיות מסומנים. הכונה היא לתת לצרכן את המידע הנכון על מקור המוצר, אפילו הממשלה הישראלית לא טוענת שהגדה המערבית היא חלק מישראל, אבל למה שהמוצרים האלה יסומנו כבאים מישראל. אין לנו בעיה עם המוצרים אבל הם חייבים להיות מסומנים".

השגריר הוסיף כי "תופעת החרם היא שולית ובנקודת זמן זו יש לה השפעה קטנה מאוד על ישראל. זה אומר שצריך לשים לב שהיא לא תתפתח יותר ולא תקבל יותר תמיכה. אני חושב שחשוב לשמור על פרופורציה ולהבטיח שאנחנו לא מדברים על התופעה הזאת ונותנים לה במה שאין לה באמת. כמו שהנשיא ריבלין אמר: יש הבדל גדול בין ביקורת לגיטימית של מדיניות ובין BDS. ואני חושב שיש סיכון גדול שעל ידי הצירוף של דברים ביחד, למרות שהם לא שייכים, קודם כל נותנים לתנועת החרם חשיבות שאין לה, ושנית זה קוטע את הדיאלוג עם אלה שביקורתיים כלפי המדיניות אבל לא תומכים בחרם".

בהתייחסו להחלטות שמתקבלות נגד ישראל במועצה לזכויות האדם של האו"ם אמר השגריר כי "ניסינו בדרכים מגוונות לעזור לישראל בלהתגבר על המכשולים האלה. אנחנו 28 קולות, אבל המועצה גדולה יותר מזה, אז לכן אנחנו צריכים לציית לרוב. למרות שאולי לא נסכים איתם תמיד, הם חשובים לדיאלוג בינלאומי ולכן מדיניותינו היא של שיתוף פעולה".

דני דיין בוועידה(צילום: מוטי קמחי)

במהלך הדיון בפאנל התייחס יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, דני דיין, להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנותו לקונסול הכללי בניו יורק במקום לתפקיד שגריר ישראל בברזיל. "כשראש הממשלה הטיל עליי את התפקיד בברזיליה, העדפתי לשרת בניו יורק", אמר דיין. "זה היה יכול להיות ניצחון אם ממשלת ישראל הייתה מתקפלת, אבל היא לא התקפלה לשמחתי".

דיין אמר עוד בהקשר של הוועידה כי "היה כאן תפקיד מכריע לסניף הישראלי של ה-BDS, לא בגלל שהם היטו את הכף אבל הם נתנו את הלגיטימציה לכוחות הברזילאיים להגיד 'הנה, אפילו יש גורמים ישראלים שאומרים שיש להחרים את השגריר' והייתה לזה השפעה. בדיעבד אני חושב שאותם גורמים שלא רצו מנהיג, נשתמש במילה המפורשת 'מנהיג מתנחלים' בברזיליה, קיבלו 'מנהיג מתנחלים' בבירת העולם, ולכן בסופו של דבר זה ניצחון על ה-BDS".

ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, פרופ' עוזי ארד, סיפר במהלך הדיון על השיחה הראשונה שערכו מקבלי ההחלטות ב-2009 בעניין ה-BDS. לדבריו, "הדיון אז הוקדש לנושא שהוגדר 'המערכה הבינלאומית נגד ישראל'. הוא עשה ניתוח אסטרטגי של תמונת הזירה ושדה הקרב ומה צריך לעשות. כמו שקורה במקרים האלה, ההסתכלות הייתה אסטרטגית ברמה

ההיסטורית הרחבה ביותר, אבל גם לראות בצורה מפוכחת מי ומי בשחקים, מי הגורמים, מה מקורות עוצמתם, מה האסטרטגיה שלהם, ועל סמך יכולותינו אנו – מה עלינו לעשות".

פרופ' ארד הוסיף בהקשר זה כי "כבר אז נאמרה ההבחנה הבאה: שבעצם דה-לגיטימציה לישראל מתנהלת עוד לפני שהיא קמה מפני שלא רצו שתקום אבל גם אחרי, מאמצי הדה-לגיטימציה של ישראל, לשלול ממנה זכות קיום יהודית – כל אלה נמשכים עד עצם היום הזה ללא הפוגה. באשר לשלילת זכותה להתקיים כמדינה זה איום אסטרטגי מהותי – זאת כפירה בעיקר".

הוא אמר עוד כי "לגורמים שנאבקו בנושא זה הנושא היה ברור: אלה יריבינו בסכסוך. לאו דווקא ידידיהם ואגודות למען זכויות ועושי טוב שכאלה, אלא היריבים שלנו בסכסוך. ויריבים הם יריבים, והם משתמשים בצורה של אמצעים ואין פלא שהשתמשו באמצעי הזה. נקודת השיא שלהם הייתה כשהאו"ם הכריז על הציונות – דהיינו זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית – כגזענית. היו גורמים שהציעו שנסתפק אך ורק בסיכול או מניעה או הגנה של גופים מסכנים. אני אמרתי 'ככה אי-אפשר לנהל מאבק', ואנחנו לפחות, המל"מ, מניחים לזה, ואם השר לעניינים אסטרטגיים רוצה לקחת את ניהול המערכה – אז בבקשה".