שתף קטע נבחר

מלצרית ב"לנדוור" פוטרה במקום. מה הפיצוי?

עובדת בבית הקפה בת"א טענה שזומנה בהפתעה לשיחה על ידי הבעלים ושם פוטרה. הוא טען מנגד שהיא התפטרה מיוזמתה. השופטת האמינה למלצרית

בית הדין האזורי לעבודה בעיר קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה מלצרית בסניף של בית הקפה "לנדוור" בעיר, שטענה שפוטרה בהפתעה על ידי המעסיק שלה ללא התרעה מוקדמת. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש לא האמינה לבעלים שטען שהמלצרית התפטרה מיוזמתה, וחייבה אותו לשלם לה כ-20 אלף שקל.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

באוגוסט 2012 החלה המלצרית לעבוד בסניף גן מאיר של בית הקפה. 11 חודשים לאחר מכן היא קיבלה מהבעלים מסרון שבו נכתב כי "צריך לדבר". היא הגיעה לבית הקפה, שם התנהלה שיחה בין השניים, שלאחריה שלח הבעלים את המסרון הבא: "מנהלים יקרים.. פיטרתי את אנה לאלתר! מאחל לה בהצלחה".

 

בהמשך הם ניהלו התכתבויות נוספות שבהן ביקשה המלצרית פיצוי, ובאוגוסט 2013 היא הגישה את התביעה שבה טענה כי כשזומנה לשיחה, מטרת הפגישה לא נמסרה לה, ושלדעתה פוטרה רק כדי לשלול ממנה ותק של שנה שמחייב בפיצויי פיטורים.

 

לטענתה היא זכאית לפיצויי פיטורים, לפיצויים עבור ימי התלמדות, דמי הודעה מוקדמת, אי עריכת שימוע, פדיון דמי חופשה, הפרשות לפנסיה, פיצויים לפי חוק הגנת השכר ושכר עבודה, משום שהטיפים לא נחשבים כשכר. היא ציינה גם שאת פיצויי הפיטורים צריך לחשב לא לפי התלושים הפיקטיביים שהוציאו לה, אלא לפי שכר שעתי גבוה יותר, וכן ימים ושעות עבודה רבות יותר.

 

הבעלים טען מנגד שכלל לא התכוון לפטר את המלצרית, אלא לנזוף בה על יחסה ללקוחות ולעובדים, ותוך כדי השיחה היא אמרה שהיא מתפטרת. רק למחרת, טען, היא חזרה בה, כנראה לאחר התייעצות עם עורך דינה. בנוגע לתלושי השכר הוא טען שהם עומדים באופן ישיר מול ספר הטיפים שבו המלצרים היו מדווחים על השכר השעתי שהרוויחו בכל היום.

 

סתירות בתלוש

אבל השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה את התביעה ברובה. היא הסבירה שמההודעות שהוצגו בפניה עולה כי הבעלים פיטר את המלצרית ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. לפיכך עליו לשלם לה פיצויי פיטורים עבור 11 החודשים שעבדה עבורו.

 

עוד נקבע שאופן חישוב פיצויי הפיטורים ייערך בהתאם לטענות המלצרית, לפי שכר של 30 שקל לשעה, ולפי הימים והשעות שהיא טענה שעבדה בהם. זאת משום שנמצא כי תלושי השכר שקיבלה אינם משקפים נאמנה את המציאות.

 

כך, לא נרשמו בהם ימי מחלה, ימי חופשה או הפרשה לפנסיה. כמו כן נמצאו בהם מספר סתירות, כמו למשל התחייבות הבעלים לשכר מינימום של 30 שקל לשעה, בעוד שבתלוש רשום 23.5 שקל. גם העובדה שהבעלים לא הציג את אותו ספר טיפים עמדה לו לרועץ.

 

עם זאת, טענת המלצרית לאי תשלום שכר עבודה נדחתה, משום שהיא הודתה כי הבעלים כן ניהל ספר טיפים כפי שהחוק מחייב, וסוכם כי במידה שלא תגיע למינימום של 30 שקל לשעה, שכרה יושלם. לבסוף פסקה השופטת כי הבעלים יפצה את המלצרית ב-20,120 שקל. לסכום זה יצורפו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד שחר בוטון
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ליאת שרון
  • עו"ד בוריס פרלמן עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים