שתף קטע נבחר

לוקר פעל לטובת כרייה בשדה בריר כמזכיר הצבאי של רה"מ

המזכיר הצבאי של נתניהו לשעבר ביקש ב־2011 מסגן שר הבריאות לשקול את התנגדותו לכריית הפוספטים של כיל בשדה בריר, לדבריו משיקולים ביטחוניים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", היום לוקר מועמד מוביל לתפקיד יו"ר החברה

יוחנן לוקר, המועמד המוביל לתפקיד יו"ר כימיקלים לישראל (כיל), פעל לטובת הקונצרן של עידן עופר כאשר כיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 

יוחנן לוקר מועמד להחלפת ניר גלעד כיו"ר כיל

סוף עידן בכיל: היו"ר ניר גלעד עוזב את החברה

 

ב-2011 פנה לוקר באופן אישי לסגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, וזימן אותו ואת הממונה על בריאות הציבור במשרד באותו הזמן, פרופ' איתמר גרוטו, לפגישה. במסגרת הפגישה ביקש מהם לשקול שוב את התנגדותם למתן אישור לכיל לכרות פוספטים בשדה בריר שליד ערד.

 

באותה תקופה הפעילה כיל לחץ כבד על הממשלה כדי שייתנו לה את אישור הכרייה. שווי הפוספטים בשדה בריר שהחברה מבקשת לכרות מוערך ב־60 מיליארד שקל. משרד הבריאות הוא היחיד שהתנגד בעקביות לאישור מתוך חשש לפגיעה בבריאות תושבי ערב, כסייפה והפזורה הבדואית באזור בעקבות חלקיקים מזהמים שיישאו ברוח אל מרכזי האוכלוסין הללו.

נתניהו נפרד מלוקר בסיום כהונתו (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
נתניהו נפרד מלוקר בסיום כהונתו(צילום: משה מילנר, לע"מ)
 

התערבותו של לוקר נחשבת לחריגה במיוחד, משום שלכאורה מדובר בנושא כלכלי מובהק שאין לו קשר לסוגיות הרגישות שבהן עסק לוקר כמזכיר צבאי. גורמים המעורים בנושא הפגישה בין לוקר, ליצמן וגרוטו אומרים כי בפגישה עצמה לוקר לא ציין מדוע דווקא הוא הגורם מלשכת ראש הממשלה שמשוחח עמם ואיך שדה בריר קשור לסוגיות ביטחוניות, אלא רק ביקש מהם לשקול שוב את התנגדותם.

 

יש הטוענים כי הסיבה הביטחונית העלומה שהביאה את לוקר להתערב בנושא היא האפשרות לכרות גם אורניום כחלק מכריית הפוספטים.

 

בכיל מאיימים בפיטורי מאות עובדים

מבחינת פעילות כיל בישראל שדה בריר הוא הנושא השני בחשיבותו, מיד אחרי חידוש זיכיון הכרייה בים המלח שעתיד להסתיים ב־2030. לטענת כיל, בעוד כשנתיים ייגמרו המחצבים של החברה־הנכדה רותם אמפרט, שכורה כיום במישור רותם ואזור צין, ואם לא יינתן לה אישור כרייה בשדה בריר או בשדה חלופי אחר, היא תיאלץ להיסגר ולפטר מאות עובדים.

 

תושבי ערד מתנגדים בנחרצות לכרייה מסיבות בריאותיות, ויש להם ממה לחשוש: חוות דעת שהזמין משרד הבריאות ממומחה אמריקאי העריכה שהכרייה תוסיף נפטר אחד בכל 8–9 שנים בעיר ערד לבדה. בדצמבר האחרון המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה לכיל עקרונית לכרות בשדה בריר, אך היתר שמאפשר לכרות בפועל טרם התקבל. המועצה הארצית אף קבעה כי הדיון בתוכנית הכרייה המפורטת שלאחריו יינתן האישור לכרות בפועל יתקיים במועצה הארצית, שם יש רוב מוחץ למשרדי הממשלה התומכים בכרייה, ולא בוועדה המחוזית דרום, שם יש לשלטון המקומי המתנגד לכרייה נוכחות חזקה.

 

ואולם, במקביל מתנהלים דיונים בין משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה לבחינה מחודשת של תמיכת המשרד להגנת הסביבה בכרייה. אם הוא ישנה את עמדתו, הדבר עשוי להשפיע גם על האישור הסופי וגם על האישור העקרוני שכבר ניתן.

 

תגובת עמותת 'לחיות בלי מכרות' של תושבי ערד: "הרעיון למנות כעת את יוחנן לוקר לתפקיד הוא לב ליבה של השיטה ומעביר מסר ברור ומושחת לרגולטור - אם תפעל עבורנו, נדע לתגמל אותך בעתיד. על גורמי השלטון האמונים על הנושא לעצור מינוי זה בכל דרך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Gettyimages
נתניהו ולוקר
צילום: Gettyimages
מומלצים