שקד: "אף אחד לא ישקיע פה אם יוגבל שכר הבכירים בחברות ציבוריות"

כרגע מתייחס חוק הגבלת שכר הבכירים על הסקטורים הבנקאי והפיננסי בלבד, ולאפשרות שהחוק יורחב לחברות ציבוריות הביעה שרת המשפטים, איילת שקד, התנגדות נחרצת. היא הסבירה את התנגדותה בשיחה עם ynet ואמרה כי ב-2012 נכנס לתוקף תיקון 20 לחוק החברות, המסדיר את שכר הבכירים ואופן קבלת ההחלטות בנוגע לשכרם בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח.

לפי שקד, "כבר תיקון 20 היה מאוד קיצוני בהגבלות שלו יחסית לעולם", הוסיפה, "אין בעולם אף מדינה שמגבילה בחוק שכר בחברות הציבוריות, אולי בצפון קוריאה. מהלך כזה יכול לגרום לבריחת משקיעים - אף אחד לא ירצה להשקיע פה, ויגרום לבריחה של מנהלים טובים ולפגיעה קשה בתחרות. לכן לא אתן לזה בשום אופן להתקדם".

האם בעקבות החוק, בנקים שירצו להשאיר את שכר הבכירים ברמות גבוהות ואולי אף להעלותו, יעלו גם את שכרו של העובד המשתכר בשכר הנמוך ביותר בבנק, כדי לעמוד בתנאי ההגבלה?

פרופ' דן בן דוד, מומחה לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ונשיא מוסד שורש, פסימי שיועלה שכר הזוטרים במסגרת החוק שאושר. "אני מעריך שהבנקים או החברות הפיננסיות יעשו כמה שיקולים", הוא אומר, "קודם כל האם הם באמת רוצים להמשיך לתת שכר כזה גבוה, ואולי הם יחליטו שלא, ואני חושב שזו ברכה. נניח שהם מעדיפים להמשיך לתת שכר כזה גבוה, יש להם כמה חלופות. הם יכולים להמשיך לשלם את השכר הגבוה ולשלם את הקנס, המסים שמתלווים אליו, או להעלות את השכר של משתכרי המשכורות הנמוכות. אבל אם תוספת המס על חריגה מההגבלה תעלה לחברות האלה פחות מאשר תוספת השכר לכל מי שמרוויח ברמות הנמוכות, הם יעדיפו לשלם את המס ולא להעלות את השכר הנמוך, כי לשלם את המס ישתלם להם יותר".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מעריך גם הוא ששכר הזוטרים לא יועלה במסגרת החוק שאושר. "העלאת השכר של משתכרי השכר הנמוך בחברות הפיננסיות לא יהיה כתוצאה מהגבלת השכר של המנהלים", אמר, "הוא יועלה – אם יועלה, כתוצאה ממגמות כלליות במשק ולחצים במערכת יחסי העבודה הפנימיים".

"ההנהלה תפטר את אלה עם השכר הנמוך"

פרופ' קלוד בר-רבי, מומחה לכלכלת עבודה מהאוניברסיטה העברית וסמנכ"ל מרכז טאוב, מעריך שברגע שבונים את החוק בצורה כזו ששכר הבכירים הוא מכפלה מוגבלת של השכר הנמוך בחברה.

"ברור שמבחינה פורמלית השכר של העובד עם השכר הנמוך ביותר, סביר שיעלה. בפועל, השכר הנמוך ביותר שיהיה רשום, יעלה. השאלה היא האם העובד עם השכר הנמוך ביותר שיהיה רשום, הוא אותו עובד שהיום מחזיק בשכר הנמוך ביותר הרשום בחברה. מה שניתן יהיה לעשות הוא לקחת את העובדים עם השכר הנמוך ביותר ולהעביר את השירותים שלהם אל מחוץ לחברה. אם מדובר בעובדי ניקיון של הבנק, תוכל ההנהלה להחליט שכל עובדי הניקיון יעבדו דרך חברה חיצונית. ההנהלה יכולה לפטר את אלה עם השכר הנמוך ואז באותו הרגע עולה רף השכר הנמוך. זהו עיוות שיכול להיגרם כתוצאה מהתערבות כזו".

עם זאת, חשוב לזכור כי החוק מכפיל את שכר הבכירים פי 44 גם משכר עובדי קבלן.

פרופ' בן דוד מעריך שלחוק שעבר לא תהיה השפעה על המשק משום שהבעיה העיקרית, שממנה מתעלמים בכנסת, היא בעיית הפריון. "אם לא נספק לאנשים עם רמת כישורים יחסית נמוכה ותנאים לא טובים מבחינת ההון הפיזי ולא רק ההון האנושי את התשתיות שמדינה מתוקנת ומודרנית חייבת לספק, הפריון ימשיך להיות ברמה מאוד נמוכה. הגדרת הפריון היא כמה אני מייצר בשעה. אם אני מייצר מעט בשעה, אני לא יכול לקבל שכר גבוה. אין יש מאין. זה לא קשור כלל לשכר הבכירים. זה ששכר הבכירים הוא אסטרונומי ולפעמים מעורר גועל, זה לא קשור לעסק".

פרופ' בן דוד מסביר כי אם אנחנו רוצים באמת לעזור למי שנמצא ברמות השכר הנמוכות חייבים לספק להם את הכלים ואת התנאים לעבוד במשק מודרני. "זה הרבה יותר מורכב וזה הסיפור האמיתי שהכנסת צריכה להתעסק בו, ולא בכל מיני פתרונות שוליים וקסומטיים, שנראים יותר כרדיפה אחר שכר גבוה, אבל זה לא ממש הולך לעזור למי שמשתכר שכר נמוך, כי אלה רק קיצורי דרך".

"אי אפשר לאכוף את החוק על חברות פרטיות"

האם ניתן יהיה להחיל את החוק על סקטורים נוספים במשק? לדעת פרופ' בן דוד, "זה לא ישים. אפשר יהיה לכל היותר להרחיב את החוק לחברות ציבוריות, בורסאיות, אבל אז החברות האלה יוכלו לקבל החלטה שלא להישאר בבורסה שלנו. הן לא חייבות להישאר במצב כזה. בכל מקרה, אי אפשר יהיה לאכוף דבר כזה על חברות פרטיות. אם אני מקים עסק, והקמתי אותו מאפס, וסבלתי הרבה שנים ברמת סיכון מאוד גבוהה בשכר נמוך, ועכשיו סוף סוף הגעתי לנחלה ולישועה, ואני מרוויח הון תועפות, מישהו יכול להגיד לי שלא מגיע לי? זה עסק פרטי ואין לאף אחד זכות להתערב בדבר כזה. אני לא חושב שזה בכלל חוקי. לגבי חברה ציבורית, שהציבור מממן חלקים גדולים ממנה, זה סיפור אחר".

בדבר שאלת החלת החוק על כלל המשק, לדברי פרופ' בר-רבי, בשוק תחרותי משוכלל הנטייה היא להתערב כמה שפחות. "המקומות שבהם בדרך כלל מציעים התערבות הם מקומות שיש בהם כשל שוק כזה או אחר, והשאלה היא אם יש פה כשל שוק. בסקטור הבנקאי הבעיה היא שאנחנו לא בטוחים בכלל שאכן השכר משקף את ערך התפוקה השולי של העובדים. מדובר במגזר מונופוליסטי מובהק, מדובר בקרטל של כמה בנקים, וכשיש מגזר מונופוליסטי עם התנהלות לא תחרותית, אנחנו יודעים שכבר יש עיוות, והעיוות הזה הוא בעצם סוג של כשל שוק".

פרופ' בר-רבי מוסיף כי "בגלל שבמבנה שוק כזה אין תחרות ואת הרנטה ניתן לחלק בצורות שונות, בין היתר על ידי זה שנותנים לבכירים ביותר שכר שלא משקף את ערך התפוקה השולי, הרי שהחוק נותן מענה לא רק לשוויוניות, אלא גם ליעילות ומתקן כשל אחר. לכן בסקטור הבנקאי והפיננסי אני פחות חושש מהחוק. בסקטורים אחרים, שבהם לא ברור עד כמה יש או אין תחרות, הייתי מאוד נזהר מלנסות להחיל את החוק הזה כי במקומות אחרים העיוותים יכולים להיות יותר גרועים מתיקון היעילות אם בכלל, וערך השוויון יכול להיות מאוד יקר במונחי יעילות".

על אילו עיוותים כאלה נצטרך לשלם?

"החלת החוק על כלל המשק יכולה ליצור כמה דברים, חלק מהם טובים וחלקם טובים פחות. חלוקת הרנטה תוכל להיות טיפה יותר שוויונית במקומות שבהם מלכתחילה אין לנו יעילות. אבל מצד שני זה יכול ליצור אבטלה, מצב שבו נמנעים מלהעסיק עובדים ששכרם נמוך", מסביר פרופ' בר-רבי.

לדברי פרופ' בר רבי, מבחינת יעילות כלכלית היה משתלם להעסיק אותם והם עצמם היו מוכנים לעבוד בשכר נמוך כי אין להם דרך לקבל תגמול גבוה יותר ממה שהם מקבלים כרגע, ובמצב החדש אף אחד לא ירצה להעסיק אותם כי זה יחייב את המעסיק להעלות את השכר שלהם מעבר לערך התפוקה השולית שלהם. השאלה היא אם אנחנו באמת שם".

לשאלה כיצד ישפיע החוק על המשק ואיך תשפיע הרחבה שלו, אם תתממש אי פעם, משיב לין כי "באופן כללי אפשר לומר שחייבת להיות במשק מגמה ערכית בעלת משקל של צמצום פערים. דבר אחד בוודאי לא יקרה אם החוק יעבור: מנהלים לא ינטשו את עמדות הניהול שלהם ויברחו לחו"ל. ההשפעה, אם תהיה, לא תהיה במישור הכלכלי, אלא רק במישור הערכי".

עוד בערוץ הכלכלה: איך תשפיע פסיקת הגז?