חיים באושר מאז שהתגרשנו

גנית טל (37) וסאני טל (42) היו יחד עשר שנים, ומתוכן נשואים שמונה שנים. הם התגרשו לפני שנתיים ויש להם ילדים בגילאי 4 ו-7.5. "הרגשנו שהאהבה נגמרה ופשוט אין תשוקה", מספרת גנית. "ההחלטה הייתה הדדית. דיברנו עם הילדים ואמרנו להם שאבא ואמא אוהבים אותם, אבל רוצים לגור בנפרד ועכשיו יהיו להם שני בתים". סאני מוסיף - "הבן שלנו היה רק בן שנתיים והיה לו פחות אכפת ממה שקורה. בתי, לעומת זאת, הייתה כבר גדולה יותר, בגיל חמש וחצי היא לקחה את העניין קשה, אבל בסופו של דבר גם לה הדברים הסתדרו".

אמנם היום גירושין הם דבר די נפוץ אבל לשמוע על זוגות שהצליחו להתגרשמור על קשר חם ומשפחתי בזכות או בגלל הילדים זה בכלל לא מובן מאליו. והאם הקשר החברי בכלל מויל לילדים או אלי דווקא יכול סתם לגרום להם לאשליות שההורים עוד רגע חוזרים? 

שמים את האגו בצד

"בשנה שעברה טסנו כולנו לתאילנד לשלושה שבועות, לחופשת פסח", מספרת גנית. מאוד נהנינו ובילינו נהדר. גם את החגים אנחנו עושים יחד. אין ביננו את ההתחשבנות הזאת אצל מי עושים חג או אצל מי עשינו בפעם הקודמת".

- ואיך אתם מחלקים ביניכם את "זמן הילדים"?

סאני: אנחנו גרים במרחק של 500 מטר אחד מהשני וזה מאוד נוח. מצד שני כל אחד מאיתנו דואג לפרטיות של הצד השני, כך שאין מצב שהילדים מדלגים פשוט בין שני הבתים. לכל אחד מאיתנו יש מפתח מהבית של השני, ואם צריך לקחת משהו דחוף או להכניס את הילדים – אנחנו תמיד יכולים לעזור ולהיעזר בזה. כמו כן, במידה וצריך לשנות ימים או להחליף אנחנו תמיד באים אחד לקראת השני.

גנית וסאני טל: "אין בינינו התחשבנויות"

מה בני הזוג החדשים שלכם אומרים על המצב?

גנית: "כשהיה לי בן זוג, זה ממש לא הפריע לו. גם עכשיו, לבת זוגו של סאני זה לא מפריע. אנחנו ביחסים טובים מאוד איתה, פעם אחת אפילו אכלנו יחד צהרים. הילדים אוהבים אותה והיא אוהבת אותם, לכן באמת שלא נראה שיש כאן בעיה כלשהי".

מה הטיפ שלכם כדי "להתגרש בכיף"?

גנית: "קודם כל, חשוב מאוד לשים את האגו בצד. להבין שעושים את הכול למען הילדים. זה לא הזמן להתקנן ולריב, כי בסופו של דבר מי שנפגע מכל המצב אלה הילדים המשותפים שלנו".

סאני: "לראות הכול דרך עיני הילדים. כאשר אני אומר משהו לגנית, אני מדמיין שהילדים שלנו רואים את זה. חשוב להבין איך אנחנו נראים מהצד. כאשר אני עוזר לגנית והיא עוזרת לי, אנחנו בעצם עוזרים קודם כל לילדים שלנו ולא אף אחד אחר. ברגע שיש את התובנה הזאת, הכל הרבה יותר קל. גם כל העניין הזה שכשמתגרשים מוציאים כסף על עורכי דין – לא חבל? אפשר לשמור את הכסף הזה למען הילדים".

מטיילים יחד בשבתות

הדס (40) וגלעד (44) לוז היו נשואים תשע שנים, ויש להם שתי בנות. "המצב הפך להיות כאילו אנחנו מנהלים עסק ביחד, מהמשפחה והזוגיות לא נשאר הרבה. אנחנו עדיין מאד אוהבים אחד את השני, אבל היה חסר עניין של תשוקה".

- איך הילדים קיבלו את ההחלטה שלכם להתגרש?

גלעד: "נתחיל מזה שהקפדנו לא להציג את הגירושין כמו איזו דרמה או משהו טראומתי. כמובן שהתכוננו, הלכנו לייעוץ, הקשבנו ורשמנו, ואז רגע לפני החלטנו פשוט לעשות את זה בדרך שלנו – פשוט הסברנו שעוברים לשני בתים. בכל בית תהיה מיטת קומותיים, משחקים. הבת הגדולה, שהייתה אז בת שבע, הבינה ושאלה: 'אז מה, אתם תהיו מגורשים?'.

"הסברנו שאנחנו נפרדים וכנראה נתגרש והקפדנו לספר על האספקטים החיוביים יותר שקשורים לעניין, אבל הדבר העיקרי ש'מכרנו' לילדים באותה שיחה היה שמאחר והם יהיו רק חצי מהזמן עם כל אחד מאיתנו, אז את כל הסידורים והטלפונים והעבודה כל אחד מההורים יעשה בזמן שהילדים לא נמצאים – כך נוצר מצב שיש להם זמן כמעט ללא הפרעות חיצוניות עם כל הורה. עד היום כשאני מקבל שיחת טלפון מעבודה, אני תמיד מבקש לחזור אלי אחרי שהילדים נרדמים"

הדס: "ברור שהיו אכזבות, אבל בעקבות השיחה וכל ההכנות הן לקחו את המצב בצורה הרבה פחות משברית. גם אחרי שעברנו לשני בתים, עדיין הבנות המשיכו מדי פעם להגיד שהן רוצות שנחזור להיות ביחד, אבל רוב הזמן הכול עבד חלק. שתיהן מקבלות הרבה תשומת לב ומבינות שזה לא העניין אם אנחנו ביחד או בנפרד. אנחנו גרים במרחק של 240 מטר. זה מאוד נוח גם לנו וגם לבנות, לכל אחד מאיתנו יש מפתח לבית של השני".

הדס וגלעד לוז: "פשוט הסברנו שמעכשיו יהיו שני בתים"

- מה אתם ממשיכים לעשות יחד אחרי שהתגרשתם?

הדס: "לנסוע לטיולים כיתתיים, ימי גיבוש בשבתות, טיולי משפחות – אנחנו אף פעם לא עושים חשבון של מי השבת הזאת ושל מי לא, פשוט יוצאים כולנו ונהנים. כל אירועי בית ספר, הצגות – הולכים יחד. בקיץ נסענו יחד להולנד עם חברים. יש לנו הרבה חברים משותפים, אז זה מתאפשר בכיף.

בחגים אנחנו מתחלקים, בהתאם לתוכניות עם המשפחה המורחבת. מי שמוזמן לארוחה, לוקח איתו את הבנות. אם צריך להחליף יום או שבת, אין לנו בעיה להחליף בינינו, כדי לעזור אחד לשני. גם אם מישהו מאיתנו צריך בייביסיטר כדי לצאת, אז השני יכול לעזור".

גלעד: "קרו מקרים כשהייתה לי נסיעה של שבוע לחו"ל או הדס היתה בהשתלמות מחוץ לבית ונעדרה כמה ימים – אז תמיד חייבים להחליף ולתמוך אחד בשני".

- יש לכם הסכם גירושין?

גלעד: "האמת היא שמצאנו גרסה של הסכם באינטרנט, עשינו רשימת דברים שצריך להסכים עליהם, הזמנו חברה משותפת שהיא עורכת דין לענייני משפחה לשבת איתנו על קפה ועוגה. אחרי שעתיים וחצי היה לנו הסכם גירושין".

- מה הטיפ שלכם לגירושין מוצלחים?

הדס: טיפ ראשון - הרבה זוגות שמים את הילדים לפני עצמם. ילדים הם סייסמוגרף. כשלנו לא טוב, הם מיד מרגישים. וגם אם נדמה לנו שאנחנו עושים 'בשבילם' אם נהיה לא שלמים או לא מאושרים, הם מיד ירגישו וזה ישפיע להם על היומיום יותר מאשר תקופה משברית אחת, שבסופו של דבר עוברת.

"טיפ שני הוא בעניין ה'איך לספר' - היו הרי המון שאלות לגבי אהבה וזה, וכשנדרשתי לשאלה מה יהיה איתנו, אמרתי להם: 'פעם אבא ואני היינו זוג. כשאתן נולדתן, הפכנו למשפחה. ועכשיו, אנחנו עדיין משפחה ותמיד נישאר משפחה, אבל אבא ואני כבר לא זוג'. - זה קצת מחזיר להן את הבטחון".

גלעד: "לא להקשיב לעצות מכל מבקשי טובתך - קיבלתי והתעלמתי מעצות כמו 'תיקח עו"ד תותח, אל תאמין לאף מילה שהיא אומרת, תלך לרבנות ותקבל יותר מחצי מהבית ותעלים את קרן ההשתלמות'. התעלמתי מהכול. העצה הכי מועילה שקיבלתי מחבר שלי, שהוא גם עו"ד הייתה: בשורה התחתונה, ככל שלה יהיה יותר טוב, גם לך יהיה יותר טוב. כמובן, זה נכון גם בכיוון ההפוך.

"עוד דבר - במהלך הפרידה, יש דברים קטנים ומעצבנים כמו שהיו בזמן הנישואים. לזכור, אנחנו כבר לא נשואים, לא צריך להעיר ולמצוא פתרון ארוך טווח. רק להכיל ולשתוק. כמובן זה מתייחס לתקופת הפרידה, כי אחרי זה כל החיכוך פוחת באופן משמעותי. והכי חשוב, בכל צומת החלטה, לבחור לפי מה שיניב את התוצאות הכי טובות לעוד שנה, חמש ועשרים שנה ולא עכשיו או מחר. והכי פשוט - זו האמא של הילדים שלי".

דרושים גבולות ברורים

"ככל שהורים יצליחו לסיים את יחסיהם בצורה של שיתוף פעולה, תוך שהם רואים את טובת הילדים ומבינים את החוויות והקשיים שהם עצמם מתמודדים אתם, אז ההסתגלות של הילדים תהיה יותר טובה", מסבירה אתי פז, מנהלת המרכז לגירושין בשיתוף פעולה במכון אדלר. "גירושין טובים שנעשים בהסכמה גם מאפשרים לילדים להיות ביחסים טובים עם כל אחד מההורים ולא להיות במצב של קונפליקט נאמנויות בין ההורים.

"אין ספק כי הדרך החברית העדיפה, אבל התפקיד של ההורים גם במקרה הזה הוא לתווך לילדים בצורה מאוד ברורה את המשמעות של הגירושים ולהגדיר גבולות ברורים, במיוחד בתחילת התהליך וכאשר מדובר בילדים צעירים. חשוב שלילד יהיה סדר ובהירות בנוגע למצב ולהסדר החדש, שכן זה יכול למנוע בלבול או ציפיות שקיימות לעיתים לגבי האפשרות שההורים יחזרו להיות יחד. גבולות ברורים לא אומר שההורים יהיו בנתק, אלא שתהיה תקשורת והסכמה בין ההורים בנוגע למידע שמועבר לילדים והשגרה שיוצרים להם כדי לא לייצר מצג שווא".

ד"ר קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית, ראש תכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך מוסיפה: "קורה שזוגות שמתגרשים כשהם הורים לילדים מצליחים להתעלות מעל המחלוקות ביניהם ולקיים תקשורת טובה ביניהם ואף להגיע להסכמות לגבי גידול הילדים ובכלל. מצב של תקשורת טובה בין ההורים הוא בסך הכל מבורך ומיטיב עם הילדים, מספק להם סביבה רגועה והרגשת ביטחון ומלמד אותם שאפשר לפתור קונפליקטים בדרך שמובילה להסכמות מתוך הבנה שבכל קונפליקט יש שני צדדים שיש להתייחס אליהם.

"ובכל זאת חשוב שכשהורים מתגרשים, בעיקר אם הורים לילדים צעירים ייקחו בחשבון שילדים מטפחים סוג של חלום וציפייה שההורים ישובו לחיות יחד. לכן לצד התקשורת הטובה בין ההורים חשוב שהורים יימנעו בשנים הראשונות אחרי הגירושין מפעילויות יומיומיות משותפות, כגון ארוחות ערב וטיולים. סוג כזה של פעילויות עלול לבלבל את הילדים ולהשלות אותם שאולי ההורים יחזרו לחיות ביחד.

צפו בילדה שמבקשת מהוריה שלה להפסיק לריב: