24 שנות הפרש והם מאוהבים מתמיד
בילי בן משה ודורון ערן הם לא הזוג הרגיל שתראו ברחוב. יש ביניהם פער גילאים שעומד על 24 שנים, תינוקת משותפת בת שנתיים אותה הם לוקחים לעבודתם בתעשיית הקולנוע, וקשר מעורר השראה שהתחיל בכלל בתור ויכוח. ראיון זוגי
דורון ערן הוא מפיק ובמאי, שבאמתחתו רזומה מפואר ומלא פרסים, ביקורות, כישלונות ודברי שבח. מאחוריו 30 שנות עבודה בקולנוע ובטלוויזיה, עם 60 סרטי קולנוע, סרטים דוקומנטריים וסדרות טלוויזיה. בילי בן-משה היא תסריטאית ומפיקה, בין היתר של הסרט המוערך "נמס בגשם" עליו עבדה עם דורון. לעולם השואוביז הגיעה אגב, אחרי שעבדה בכלל בתחום השמאות.
אבל בואו נחזור רגע להתחלה: דורון ובילי הכירו דרך מי שהיה אז שותפה של בילי לדירה, שהיה גם חבר של דורון. השותף היה מארגן מדי פעם מפגשים על חוף הים, אליהם נהג להזמין אנשים מכל הסוגים, הרקעים וכן – גם הגילאים. "כל החבר'ה ישבו בפרלמנט כזה" נזכרת בילי, "ואני הערתי הערה ככה סתם בשביל לעורר את הוויכוח...".
מה הערת?
"הכרזתי שבשביל להיות מסופקת, אישה צריכה לפחות שלושה גברים שונים בו זמנית - מאהב, אבא ובן זוג".
דורון, שהיה אחרי גירושים כואבים, לקח את ההערה למקום אישי ותקף מילולית, את בילי. ממרומי גיל 48, הערתה של בילי נראתה לו שגויה והוא לא יכול היה לעצור את עצמו מלהגיד לה בדיוק מה הוא חושב על דבריה. בילי נזכרת איך אנשים שישבו לידה נעו בחוסר נוחות ולחשו לה "איזה מן איש זה?", ואיך היא אמרה לעצמה "איש מאד רגיש". הם לא ידעו את זה באותו הרגע, אבל התשובה להערה של בילי לא הייתה התשובה של דורון, אלא דורון עצמו.
ממש אהבה מהריב הראשון.
בילי: "ממש!"
ובכל זאת, בואו נדבר רגע על הפיל שבחדר – הפרש השנים ביניכם. גם ביני לבין אשתי יש שמונה שנים הפרש, וזה עדיין לא 24.
דורון: "גברים הם ילדותיים, ונשים יותר מכילות ובוגרות. רואים את זה גם אצל ילדים. לכן ההפרש מוצדק".
מתי אנחנו משיגים אותן?
דורון: "אנחנו לא".
דורון חושב שלהפרש הגילאים ביניהם אין ביטוי בחיים, ולכך תורמת העובדה ששניהם עוסקים ביצירה. נהוג להגיד שכדי ליצור צריך לשמור על תמימות מסוימות, על היכולת לחלום, וכדי לעשות זאת יש להישאר מעט ילדים. "היצירה היא סוג של נאיביות", מסכמת בילי, ומודה שלפני שדורון הגיע היא היתה בטוחה שהיא מוותרת על זוגיות. "הבנתי שבן זוג כמו שאני רוצה וכמו שאני צריכה - כנראה לעולם לא יהיה לי", היא מודה ומוסיפה: "אני גם בטוחה שלו הייתי פוגשת את דורון כשהיה בן 30, לא היינו מסתדרים".
המטען שהביא עמו דורון אל הקשר דווקא הרגיע אותה. "ידעתי שיש לי כאן פרטנר לחיים וחוץ מזה, להבדיל מבן זוג צעיר שאתה מתחיל איתו ולא יודע לאן זה ילך ואיך הוא יתפתח, פה הגיל של דורון היה יתרון, לא חסרון. אני מכירה גברים בגיל שלו שלא הייתי יוצאת איתם, ובכל מקרה, יצאתי עם האדם, לא עם הגיל".
האישי זה המקצועי
הדרך האישית שלהם השיקה כמעט מההתחלה גם לדרך מקצועית משותפת שהשניים החלו לפסוע בה. דורון הסתכל על בילי כעל כותבת מחוננת, והשניים מיד החלו ליצור סרטים ביחד. את התסריט לסרט האחרון שלהם "סנאפשוט", עוד שיכתבה בילי בחודש התשיעי להריונה, כשהצילומים החלו שלושה שבועות אחרי הלידה.השניים מודים בפניי שגם כשהם עובדים על פרוייקטים בנפרד, הם לא חוסכים זה מזו ביקורת בונה, ולעיתים חסרת רחמים, או ניסיונות להשפיע. חשוב להם שהתוצאה תהיה טובה יותר, שהתסריט יהיה מהודק יותר והליהוק נכון יותר. חשוב להם כי אכפת להם זה מזו.
דורון מודה שקשה לו להפריד בין החיים האישיים והעבודה. הוא עובד בבית, הוא עובד בשבתות והוא כל הזמן עסוק בזה בראש. ולמרות שהם יוצרים ביחד, אין ביניהם הרבה הסכמות, אפילו לגבי תעשיית הקולנוע בארץ - דורון מלא אופטימיות לגבי הצלחתה וצמיחתה, בזמן שליבי רואה את האופטימיות הזו כילדותית, או "נאיביות קסומה".
היא, לעומתו, חושבת ששום דבר גדול לא יקרה או ישתנה לטובה, ומקנאה בו על האופטימיות שעוד נותרה בו. דורון, שמעדיף תמיד להסתכל אל העתיד בעיניים מורמות, נזכר בתשובה של מנחם גולן בעת מסיבת עיתונאים שנערכה בפסטיבל קאן. השאלה הייתה: "מה הסרט החשוב ביותר שלך?" והתשובה של גולן הייתה: "הסרט הבא שלי". ייתכן שאותו דחף ואמונה בלתי נלאית שכנעו את דורון להאמין שלהבדיל מנישואיו הקודמים, הקשר עם בילי דווקא יצליח.
אני שואל אותם על החשש לשים את כל הביצים בסל אחד. בתור מישהו שעובד בתחום אחד - כתיבה, ואשתי בתחום אחר - הייטק, אני מרגיש מכוסה. אבל בהיותם של דורון וליבי עובדים באותו תחום, הם נראים לי הרבה יותר פגיעים. הזוג המיוחד שלפני לא רואה את זה ככה. מבחינתם, הם רשת הביטחון האחד של השני. דורון בניסיונו הרב, והיכולת שלו להתפרש ולהיות מחובר קוגניטיבית לפרוייקטים שונים בו זמנית, ובילי - בכישרון הכתיבה ויכולות ההפקה שלה, עם ההתמקדות עד הסוף בכל פעם בפרויקט אחר. ליבי מספקת טיעון מנצח: "הסרט האחרון שלנו הוא סרט של שני אנשים", ודורון מוסיף בנחישות: "אי אפשר להפיל אותנו כי אנחנו יכולים לעשות הכל לבד".
"הבאנו צלמת והיא פשוט לא האמינה איך יש הפקה ולוקיישן ואנשים עם תינוקת בת שלושה שבועות, בלי הורים שעוזרים עם הילדה, בלי מפיקים בפועל עם ניסיון. אבל כששניים משלבים כוחות – זה אפשרי והוכחנו את זה", מסכמת בילי בהתלהבות.
דורון מספר שבמהלך הזוגיות, הוא ניסה להכין את בילי כל פעם לשלב הבא. "תראי, עכשיו זה ההתאהבות, אחרי זה סקס פול-טיים יום-יומי, יעברו שנתיים-שלוש ונגיע לשלב הבא", היה אומר לה, אבל בילי לא התרגשה, ולדבריה הם מהתחלה התנהגו כמו זוג שחי יחד כבר 20 שנה. "יש לה תפיסה של פעם", טוען דורון, "הדבר הכי חשוב בעיניה זו המשפחה".
טראומה ללא מחילה
זה מביא אותנו לעובדה שלדורון יש ילדים מנישואיו הקודמים, וכן, הם כמעט בני גילה של אשתו הנוכחית. בניו עובדים איתם בתעשייה - האחד בעריכה, האחר בהפקה. אבל לא תמיד זה היה ככה. דורון מודה שבהתחלה זה היה קשה. "גירושים הם דבר קשה. זו טראומה שאין עליה מחילה", הוא אומר.
מחילה למי? להורים?
"ההורים הלכו ופוצצו את החלום הכי חשוב של הילדים. הלכתי לרב שאמר לי קח את הילדים שלך לשיחה, כל אחד בנפרד, ותאמר להם שזה לא אבא ואמא אשמים חצי-חצי, זה אבא אשם מאה אחוז, ואמא אשמה מאה אחוז. תתנצל בפניהם על שהרסתם להם את החלום, את המשפחה. כי ילד באופן אוטומטי לוקח את האשמה עליו, ואם אין לו מאיפה לקחת אותה הוא ממציא אותה. זו חבלה שאין לה אח ורע. אני עדיין חושב שהם סלחו לנו, אבל הטראומה הזו לא תשכח עד סוף ימיהם ואני מצר על כך מאד".
בילי: "כשפגשתי אותו הוא היה נראה לי פנוי רגשית, ואז למדתי שלא כל כך, כי הוא לא מזמן התגרש. אחר כך, כששמעתי שיש לו ילדים, חשבתי שיהיה לנו ממש כיף ביחד, אבל אז הבנתי שאף אחד לא מחכה ואומר 'איזה יופי - בילי מגיעה', וזו הייתה אכזבה מבחינתי, שלא פותחים לי דלת אבל גם הבנתי למה, ולאט-לאט ניסינו לייצר עוגן. גם המחשבה להביא ילדה - אני אמרתי לדורון שאני לא אביא ילדה לסיטואציה שאין איתה השלמה, אבל בשלב מסוים אפילו הילדים שלו כבר שאלו אותנו – נו, מה עם ילדים?"
אז באמת, מה עם ילדים? אתה כבר הפכת לסבא, ופתאום אתה מוצא את עצמך אב טרי. זו ממש חזרה בזמן.
"אבהות מאוחרת זו מתנה שהייתי מאחל לכל גבר. אתה בגיל שאתה יודע מה אתה יכול ולמה אתה לא מסוגל. למה יש לך סבלנות".
אתה גם יודע מה פספסת בסיבוב הקודם ומנסה לתקן?
"וודאי. הרי בשנות ה-30 שלי הייתי בריצה פסיכית - חו"ל, פסטיבלים. הייתי איתם אבל מגיע מאוחר בערב הביתה. אז לא חשבתי על זה. כולם מסביבי עשו ילדים. היום זה נראה לי כמו נס בריאה מטורף שאני לא יכול להכיל. הילדים שלי זה הדבר הכי גדול שיכול להיות. כל יום כשהיא קמה בבוקר אני מרגיש שקיבלתי מתנה".
בילי: "כשנכנסתי להריון התקשרתי להילה (הבת הגדולה של דורון - ת.א.), והיא אמרה לי שזה נפלא. איתי (בן נוסף של דורון ת.א) כבר היה בעצמו אבא עם ילדים משלו, אז הוא גם היה מוכן. דווקא לעמית (הבן האמצעי - ת.א.) היה דיאלוג קצת קשה עם זה, אבל יש לו טאצ' אוטומטי לילדים. כשהקטנה רואה אותו היא מיד מושיטה לעברו ידיים. אני חושבת שלעמית היא מזכירה את המשפחה שהייתה, אבל גם קצת מראה לו שהמשפחה התרחבה ולא התפרקה".
סרטם החדש של דורון ערן וליבי בן-משה, "המבשר", הוא סרט דוקומנטרי אודות אדם שהתחבר לקהילת הישועים ונלחם את מלחמתם להכרה וקבלתם של המשיחיים כזרם לגיטימי ביהדות. הוא מוקרן בימים אלו בסינמטק תל-אביב.
לפנייה לכתב/ת 
