הכוכבים של פעם, הם הפרזנטורים של היום

"העולם שייך לצעירים" - כך קבע הסלוגן של חברת האופנה טופר אי אז בשנות השמונים. מאז יצאה טופר מהמודה ונעלמה, אולם הסיסמה נקלטה והפכה למטבע לשון ששגור עד היום, שלושה שנה אחרי. אבל האם היא נכונה? הסגידה לנעורים נותרה - אין מה להתכחש לכך, אבל דווקא בעולם הפרסום נראה שיש תחייה מחודשת לאחרונה - כלומר במיוחד אם אתה סלבריטי, גבר, ושחקן קולנוע. הקמטים של הארווי קייטל, אל פצ'ינו וכריסטופר ווקן נראים טוב יותר, או לפחות משכנעים דיים כדי לזכות אותם בחוזה פרזנטור נחשק. בגלל הכסף, לא בגלל התהילה.

אל פצ'ינו בשירות המפרסמים

זוכרים איך טילטלה אותנו פרשת איילת זורר והתרת החוזה עם חברת גולברי? טילטלה, אבל קשה להגיד שהפתיעה. הקלישאה קובעת שגברים מזדקנים יותר יפה מנשים. זוהי כמובן תפיסה מופרכת לא פחות מזו שהעולם שייך לצעירים, למרות שהם נשלחים למות במלחמות שיוזמים מנהיגים מזדקנים שעל הדרך גם צוברים הון פוליטי וכלכלי על חשבונם. אבל תעשיית האשליות של סוכנויות הפרסום אימצה את המודל המעוות של היופי כשמדובר בנשים. ואילו בצד של הגברי, הוותק, הניסיון והסמכותיות הם שקובעים - תכונות שהולכות יד ביד עם שקיות מתחת לעיניים ופרוסטטה מוגדלת.

ההוכחה להעדפות של המפרסמים והמשיכה המפתיעה שלהם לשחקני קולנוע מתבגרים באה במשדר הסופרבול האחרון, בו שובצו לא פחות משבע פרסומות בהובלתם של כוכבים מזדקנים, שחלקם הפכו ללא רלוונטים בהוליווד - מה שמסביר את ההתפלשות שלהם בסרטוני פרסומת, תוך השאלת יוקרתם האישית לטובת מוצרים כמו חטיף שוקולד, אבוקדו מתוצרת מכסיקו, או שירות מובילים. ראיין ריינולדס הנחשק, קווין הארט הנמרץ וסת' רוגן ואיימי שומר המשעשעים אמנם היו שם בפסגת הפרסומות העולמית השנה, אך זו נשלטה על ידי ליאם ניסן, ווילם דפו, ג'ף גולדבלום ואלק בולדווין. מסימני הגיל.

ווילם דפו בפרסומת לסניקרס. לא, זה לא תכריכים

הנה, קבלו את כריסטופר ווקן, כבר בן 73. השחקן המוערך זוכה האוסקר כיכב בעבר ביצירות מופת כמו "צייד הצבאים", "ספרות זולה" ועוד, וגם זכור כנבל מקס זורין מסרט ג'יימס בונד "מבט לרצח". אבל האם הייתם קונים ממנו מכונית? בחברת הרכב קיה חושבים שכן. במשך דקה וחצי (שעלתה כ-15 מיליון דולר לקונצרן הקוריאני) ווקן משתמש בטקטיקה שגיבשה נירה רבינוביץ' ב"קישקשתא" עם הגרביים שלה. במקום אחד לבן ושני שחור, השחקן האמריקני מציע אחד בז' ושני צבעוני. אם אתם בעניין של האופציה השניה, ווקן מדבר אליכם:

בגיל 63, ליאם ניסן הוא עדיין כוכב אקשן נערץ, ואב לתפארת - לבתו מגי גרייס בסדרת סרטי "חטופה", וגם לבנו מייקל מהחיים האמיתיים. בפרסומת של חברת LG למסך טלוויזיה חדשני, אבא ליאם הוא האיש שמגיע מן העתיד כדי ללמד אותו על הפלא הטכנולוגי שאמור לשדרג את חווית הצפייה הביתית שלו. ועדיין - אפשר להניח שלמרות הכל את הסרט הבא שלו, מעדיף ניסן שיראו הצופים על מסך גדול בבית הקולנוע:

מה משותף לשחקן הקולנוע ג'ייסון שוורצמן, כוכב הפוטבול לשעבר דן מרינו והראפרית מיסי אליוט? כולם הגיעו למסיבת הסופרבול של אלק בולדווין בן ה-58. עד כמה פרועה יכולה להיות החגיגה הזו? ובכן, על פי חברת אמזון, בעזרת ערכת הסאונד המדברת שלה, דברים יכולים לצד משליטה - בצד האנושי, לא הטכנולוגי. כהוכחה, יש גם פרסומת נוספת לבוקר שאחרי ובה בולדווין מוצא עצמו במיטה עם הנג-אובר רציני, שזה עדיף על שוורצמן שהובא למעצר:

לפחות בולדווין ושוורצמן לא נהגו תחת השפעת אלכוהול, ואם היו מעיזים לעשות כך, היו בוודאי חוטפים כאפה מהלן מירן שהיא נציגת הנשים של הפרזנטורים המקשישים. בגיל 70 השחקנית הבריטית נוזפת בנהגים שיכורים בקור רוח אבל ללא כל נימוס אנגלו-סקסי בסיסי. כמובן שמיד אחרי היא לוגמת מבקבוק בירת הבאדווייזר שלה, לרוויה:

מכירים את סקוט באיו? סביר להניח שלא. בגיל 55 הוא יכול אולי להתגאות בהופעות בסדרות הטלוויזיה "ימים מאושרים", "משפחה בהפרעה" ועוד, אבל הקריירה לא ממש התרוממה בכל הנוגע לתפקידים ראשיים. אולי בגלל זה הוא מנדב את עצמו לצורך דאחקה על חשבונו בפרסומת לאבוקדו מתוצרת מכסיקו בה הוא מופיע כמיצג אנושי לא רלוונטי בסיור הדרכה לתיירים חיזרים מן החלל החיצון.

מרילין מונרו היתה סמס הסקס האולטימטיבי לפני שנקטפה מעולמנו מוקדם מדי בגיל 36. למרות זאת, היא זוכה לחיים חדשים בפרסומת לחטיף השוקולד סניקרס בשיחזור של סצנת השמלה הלבנה המתנפנפת שלה מהסרט "חטא על סף ביתך". אבל רגע! מסתבר שזו לא הבלונדינית האיקונית, אלא ווילם דפו - בעצמו סמל סקס בדימוס, שבגיל 60 יודע שהוא כבר אינו כזה. לזכותו יאמר שהוא מוכן לצחוק על כך ובאופן נועז למדי:

חבר ותיק של דפו, ג'ף גולדבלום בן ה-63 (השניים אף הופיעו יחדיו ב"אדם בן כלב" ו"מלון גרנד בודפשט"), לוהק גם הוא לפרסומת ששודרה במקביל במהלך הסופרבול ועוסקת בשירות הובלה. השחקן החביב מתגלה כזמר לא רע, כשהוא מנגן על פסנתר כל הדרך מהרחוב אל הגג שם ממתין לו הראפר ליל וויין. חייבים להודות שגולדבלום נראה ונשמע מצוין. וכמו שאומר עוד סלוגן מהן העבר (מ"דפי זהב"), הוא נותן לאצבעות ללכת בשבילו. בעקבותיהם יגיעו מוישה והמוברז שלו:

חיבתם של המפרסמים לשחקנים מזדקנים באה לידי ביטוי חסר תקדים במשדר הסופרבול האחרון, אולם דוגמאות לא חסרות - אפילו מהשנים האחרונות, בהן נתקלנו בלא מעט חלטורות של כוכבים ותיקים מן המסך הגדול כאנשי שיווק על המסך הקטן. רוברט דה-נירו, אל פצ'ינו, הארווי קייטל ומייקל קיין כולם מצאו עצמם בשנתיים האחרונות מקדמים מוצר זה או אחר. הם פה על תקן מכון התקנים. תו איכות של בעלי הניסיון.

רוברט דה-נירו כבר עשה לא מעט פרסומות במהלך הקריירה - ואפילו כבר בתחילתה. ב-1970, עת היה בשנות העשרים לחייו, הופיע בפרסומת לרכב. השנה, בגיל 72, מצאנו אותו שוב על המסך הקטן הפעם כדי לשווק בתי קזינו במקאו שבבעלות ג'יימס פאקר המוכר גם כבן הזוג של מריה קארי וכמקורב של בנימין נתניהו. הוא לא לבד פה. חברו מרטין סקורסזה חולק איתו את המסך וכך גם ליאונרדו דיקפריו שגדל בצלו. הם כאילו מתחרים על תפקיד. גם בראד פיט צץ פה לרגע בין שולחנות הקלפים, אבל נראה כי דה-נירו פה בתור הסמכות העליונה. זאת שמכשירה את השרץ כי הימורים זה פאן:

קייטל בן ה-76 הביא ב-2014 את הדמות שלו כוולף - המיסטר פיקס של "ספרות זולה" - לפרסומת לביטוח. כמו בסרט ההוא של קוונטין טרנטינו, גם פה הוא מוזעק לפתור בעיה: פריצה לבית של זוג אמריקנים. הפעם המשימה שעומדת לפתחו פחות מסובכת כי הוא מגובה בחברת הביטוח, היא כבר דואגת להכל. הוא פה רק בשביל הדאווין:

מייקל קיין, שכיכב ביחד עם קייטל בדרמה "נעורים" של פאולו סורנטינו - שם גילמו השניים יוצרים מקשישים שמתנערים מהזיוף של עולם הזוהר בבית מרגוע השוכן בשוויץ הפסטורלית - התמסר בערוב ימיו לתעשיית האשליות של המפרסמים. הבריטי החביב בן ה-83 מפגין עירנות טכנולוגית בפרסומת לספקית אינטרנט המאפשרת גלישה מכל מקום - מחוף הים, וככל הנראה גם בין האלפים השווייצרים:

אותה חברת אינטרנט גייסה עוד לפני כן את אל פצ'ינו - ינוקא בן 76 - לפרסומת ב-2013 בה הוא עושה היכרות מחודשת עם הקהל כתרח הולל, שמתכחש להמלצות רופאיו להאט את קצב החיים. כשטכנאים מגיעים לאחוזתו המפוארת הם מסבירים לו שבמקרה של המחשב, האיטיות נובעת מהרשת המקרטעת. בניגוד לקיין המהוגן, במקרה של פצ'ינו הוא מייצג את הזקן האקסצנטרי-אינפנטילי-אוטוטו דמנטי. מנוסה וסמכותי הוא לא:

כנראה שיש משהו בחיבור בין שחקנים מוכרים ומלביני שיער להייטק חדשני. אפילו אצלנו לוהק גידי גוב כפרזנטור של בזק ומציג בכל פרסומת שירות אחר שלה. לפני מספר חודשים הוא חזר עם חולצת גולף שחורה, כשהוא עומד על הבמה ומגלם את דמותו של סטיב ג'ובס - האיש מאחורי חברת אפל, שקם לתחייה גם על המסך בגילומם של אשטון קוצ'ר ומייקל פאסבנדר:

אפרופו ג'ובס והחברה שלו, גם זאב רווח סיפר איך שלגייה מכרה את התפוח לאפל, אלא שבמקרה שלו מדובר לא בפרסומת למחשב

חדש או רשת בפס רחב אלא לחטיפים מלוחים שהוא מקדם. השטיקים של רווח הצעיר מהבורקס נשארו גם במקרה של התפוצ'יפס. ולמרות זאת, הוא התבגר מאז, נהייה רציני יותר. את העיניים שובבות מלאות החוכמה אפשר לזהות גם מבעד לתחפושת הסבתא מכיפה אדומה.