.jpg)
לגדל את הדור הבא ולהוציא תואר בו בעת
נשים יולדות את ילדן הראשון בממוצע בגיל 27. איך משלימים תואר? איפה יש תינוקייה ומי מציע מה?
נשים יולדות את ילדן הראשון בממוצע בגיל 27, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלא שפעמים רבות האימהות מגיעה בתזמון לא כל-כך מוצלח עם השלמת התואר הראשון או השני. אם מלאכת התואר כשלעצמה אינה פשוטה, כיצד משלבים אותה יחד, ובהצלחה, עם האימהות הטרייה?
הקשיים עמן מתמודדות סטודנטיות-אימהות הם רבים: העייפות המצטברת שמעיבה על התפקוד והריכוז, שעות הלימוד הארוכות שלעיתים נמשכות מבוקר עד ערב, עמידה בדד-ליינים בעבודות, מבחנים ופרזנטציות, הניסיון למצוא סידור שבועי לילד בזמן הלימודים, הבלת"מים האינסופיים, ובעיקר היכולת לג'נגל בין כל המטלות יחדיו ולהישאר בחיים.
עו"ד קרן בן חיים, דקאנית הסטודנטים במכללת אפקה להנדסה, מסבירה כי הקושי המרכזי של סטודנטיות שהופכות להיות אימהות במהלך הלימודים הוא הלא נודע. "לרוב, סטודנטיות היולדות את ילדן הראשון במהלך הלימודים לא יודעות מה מצפה להן", מסבירה בן חיים. "תינוק ראשון הוא שינוי משמעותי בחיים ודורש התארגנות מחדש וליולדת סטודנטית הבעיה היא פי כמה וכמה חמורה מכיוון שחלק גדול מהעבודה שלה הוא בבית בהכנת שיעורי בית".
ושלא נדבר על הגעגועים
ליטל גולדברג, סטודנטית שנה ב' להוראת ספרות לבית ספר יסודי ממכללת לוינסקי לחינוך, שנמצאת כרגע בחופשת לידה, מנסה לתאר את הקשיים עמם היא מתמודדת בימים אלו. "הקושי העיקרי הוא לנהל את הזמן", היא מספרת. "צריך להגיע לכיתה ב-8:00 בבוקר, עם או בלי התינוק. צריך לנהל את הזמן בבית בין תשומת לב לתינוק לבין מטלות של 13 קורסים בסמסטר, יום לימודים ארוך של 12 שעות בלי התינוק הוא קשה, או יחד אתו שזה מתיש, ושלא נדבר על הגעגועים".
גם נעמה באומל, סטודנטית בשנה השישית בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, ואם לילדה בת שנה וחצי, שותפה לתחושות של ליטל, ומעידה על עצמה כי נאלצת ללמוד אל תוך הלילה. "חשוב לי להשקיע בילדה ואני לא מוותרת על הזמן איתה. את שעות אחר הצהריים אני מקדישה לה, ולכן נאלצת ללמוד עד שעות מאוחרות, וזה בא על חשבון הלימודים, משום שאני הרבה פחות מרוכזת וסבלנית להבנת החומר. ויש לנו גם את הקושי הכלכלי משום שאני מצליחה לעבוד מעט מאוד שעות ובעלי הוא בעצם מפרנס כמעט יחיד".
ענבל גזהן-דויטש, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים במכללה למנהל ואימא, התקשתה גם היא לתפקד כסטודנטית מן המניין. "הארכתי את ההפסקות ויצאתי מהשיעורים יותר מוקדם, עשיתי הפסקות מרובות בשיעורים עצמם, הרשיתי לעצמי לוותר יותר על שיעורים ולהשלים את החומר אחר כך. חשוב לציין שלא נפגעתי משמעותית כי הצלחתי להשלים את החומרים שפספסתי".
על מנת לצלוח את התואר, סטודנטיות-אימהות נאלצות להישען במהלך הלימודים על עזרה מחברים או משפחה. "אני מקבלת הרבה עזרה מאימא שלי ומהמשפחה", אומרת גולדנברג, "אימא שלי מאפשרת לי להגיע עם הרכב המשפחתי והתינוק לחלק מהיום ומגיעה לאסוף אותו בחצי היום באוטובוס. יום מלא איתו בלימודים זה מאתגר במיוחד. אני מבקשת הארכות בהגשת עבודות בתקופת מבחנים כי העומס לא מאפשר. חברות מהלימודים תומכות מאוד, אם זה בהשלמת שיעורים ואם זה עם התינוק. בסופו של דבר יש סדר עדיפויות ולומדים לשלב עושר לימודי עם אושר החיים".
גם באומל, שלומדת רפואה, נעזרת במשפחה. "למזלי הרב, משפחתי גרה ברמת הגולן ,שם נולדתי וגדלתי. משפחתי עוזרת לנו רבות. אמי שולחת לנו אוכל ומטפלת בילדה כשהיא חולה ולא יכולה ללכת לגן. כדי להתמודד עם הקשיים שעומדים לפנינו הקמנו קבוצת סטודנטים-הורים, שעוזרים זה לזה ומבלים יחדיו. עם הקושי הכלכלי אנחנו מתמודדים בעזרת הלוואות גדולות מהבנק ובעזרת משפחתו של בעלי, עד כמה שניתן".
מה המדיניות במוסדות להשכלה גבוהה?
בשנת הלימודים תשע”ג נכנסו לתוקף זכויותיהן של הסטודנטיות בהריון שאושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. ההקלות התקבלו לאחר שוועדה מיוחדת דנה בנושא במשך מספר חודשים וגיבשה שורת המלצות בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית. בין היתר הוחלט על: הקלה בבחינות והגשת מטלות, זכאות להיעדרות משיעורים, אפשרות להקפיא את הלימודים והקמת תשתיות מתאימות לסטודנטיות לאחר לידה. בין ההישגים המשמעותיים של התקנון החדש הוא העובדה שמוסד אקדמי יהיה אחראי על מימון הארכת מלגות למי שנמצאת בחופשת לידה שלא על חשבון תקציבי המחקר. רוב המוסדות האקדמיים מתייחסים ברצינות לנושא של הורות ומשתדלים להתחשב בזה, לכן כדאי לבדוק איזו עזרה ניתנת במוסד בו את/אתה לומד/ת.
כך לדוגמה, באוניברסיטת בן גוריון מתקיימות סדנאות שונות המספקות כלים להתמודדות עם אימהות, לימודים וקריירה ואף מונתה רכזת התאמות להריון ולידה בדיקנאט הסטודנטים שתפקידה לרכז את הטיפול והסיוע לסטודנטיות. כמו כן, לסטודנטיות ישנן התאמות ספציפיות ללימודים, בחינות ואף חנייה בזמן ההיריון וחדרי הנקה מאובזרים ומשטחי החתלה הוקמו ברחבי הקמפוס. בנוסף, הסטודנטיות זכאיות להתאמות בלימודים ובבחינות (היעדרות משיעורים, מועדים מיוחדים, הארכת זמן ועוד). החל מהשנה פועלת באוניברסיטה תוכנית סיוע ותמיכה לנשים חד-הוריות (בשיתוף קרן קציר) - הכוללת סיוע כלכלי ואקדמי. בנוסף האוניברסיטה סייעה בהקמת גן ילדים בסמוך למעונות על מנת להקל על האימהות הצעירות.
באוניברסיטה העברית הוקמו תינוקיות (מעונות המותאמים במיוחד לסטודנטים הורים), אליהם מתקבלים תינוקות בגילאי חודשיים ועד עשרה חודשים, ובהן האימהות יכולות להניק, כאשר על כל 5 תינוקות ישנה מטפלת אחת. כמו כן, ברחבי הקמפוס ישנם חדרי הנקה ומשטחי החתלה, ובנוסף, ישנה רכזת מגדר והורות לצורך קבלת מידע בנושאים הרלוונטיים וטיפול בבעיות ובבקשות. אוניברסיטת תל אביב נקטה שורה של הקלות ותנאים מיוחדים לאימהות לתינוקות, ובין היתר הוקם בקמפוס מעון לגיל הרך, הוכשרו חדרי הנקה ייעודיים בבניינים בהם מתקיימים לימודים, וכמו-כן, סטודנטיות לאחר לידה זכאיות לגשת לבחינות ולהגיש עבודות במועדים מיוחדים.
באוניברסיטת בר אילן, בנוסף להתאמות המוגדרות בחוק, היא מציעה התאמות נוספות על-מנת להקל על קבוצה זו ולאפשר לה חווית לימודים איכותית. במסגרת התאמות אלה ניתנת לסטודנטית אפשרות לחופשת לידה בת שישה שבועות מלאים, ובן זוגה זכאי לחופשה בת שבוע. בשטח הקמפוס יש ארבעה חדרי הנקה, וכן מעון יום של תנועת אמונה בתחומי הקמפוס העומד לשירותם של הסטודנטים ההורים. מלבד זה ניתנות לסטודנטיות היולדות או מיניקות הקלות כמקובל באוניברסיטאות.
במכללת לוינסקי לחינוך קמה יוזמה הנקראת "אימהות לומדות", מתוך הצורך של אימהות הלומדות במכללה לענות לדרישותיהן. הכוללת קידום זכויות לאימהות במסגרת המכללה. מדובר למעשה בהכרה באותן אימהות כזכאיות להקלות שונות במהלך לימודיהן. במסגרת היוזמה, הסטודנטיות רותמות את הנהלת המכללה לעזרתן של האימהות ובכך מנסות להוביל שינוי מהותי אשר יקל על דור האימהות-סטודנטיות בעתיד. בנוסף, הסטודנטיות פועלות לשיפוץ חדר ההנקה באמצעות תרומות שיגייסו. היוזמה החלה לפעול השנה, והיא מורכבת מקבוצה של שמונה "אימהות לומדות".
במכללה למנהל מצמידים מלווה אישי לכל סטודנט/ית אליה אפשר לפנות בכל נושא ובקשה במהלך ההיריון והתקופה שלאחר מכן. המכללה מעניקה סיוע בנושא חניה (חניה קרובה לשער, מחודש שביעי חניה חינם), תוספת זמן במבחנים (רבע שעה לכל שעה), הזכות לקבל שולחן ולא שולחן שצמוד לכיסאות, דחיית מועדי הגשת עבודות, עבודות או דחיית סמסטר, זמן להניק באמצע מבחן, אופציה להיעדרות לתקופה ממושכת בזמן סמסטר, פינות הנקה, מקררים לחלב שאוב ואישורי מרצים להביא את התינוק למכללה.
"החוק חייב לסייע יותר להורים"
מעבר למה שהחוק קובע בכל הנוגע לזכויות סטודנטיות בהריון או אחרי לידה, רוב הסטודנטיות חשות כי החוק הקיים עוד צריך להשתפר. כך לדוגמה, גולדברג ממכללת לוינסקי לחינוך, טוענת כי "החוק יכול להקל במספר הקורסים הנדרשים, בלחייב את המכללה לספק חדרי הנקה, חדר תינוקות בו אפשר להתאגד לבייביסיטר משותף, ואף הקלה בתשלום, שהיא הקלה גדולה גם כן". גזהן-דויטש מוסיפה כי הייתה שמחה "אם עניין החנייה יעוגן בחוק, אם הייתה מסגרת לילדים (פעוטון) בתוך מוסדות הלימוד, וגם הרצאות אורח בנושאי תוכן של היריון ולידה".
סיוון אליהו, גם היא סטודנטית לשנה שלישית לדוקטורט בפקלוטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן מדגישה את החשיבות של חופשת הלידה במהלך הלימודים. "למרות שעל פי חוק ניתן להאריך את חופשת הלידה, בפועל הבקשה צריכה להיות מאושרת ע"י המנחה (תואר שני ושלישי). לעיתים המנחים לא רואים בעין יפה את ההארכה ומערימים קשיים על הסטודנטיות, הן במישור האישי והן במישור המקצועי. לצערי, על הנושא הזה אין פיקוח, שכן הוא מותנה בקשר האישי בין המנחה לסטודנטית".
הנושא הכלכלי גם הוא עומד על הפרק, ורבות חשות כי אין מספיק הקלות לסטודנטיות אימהות מהבחינה הזו. "סטודנטים לתואר שני משתכרים בין 3500 ל-4000 ₪ ולתואר שלישי בין 4500 ל-5500 ₪", אומרת אליהו. "גובה המלגה לא מאפשר לשלם שכר לימוד בגנים ולממן את המחייה החודשית ולכן, במקרה שבו בן/ת-זוג לא משתכרים שכר הולם, בלתי אפשרי להתקיים מהמלגות המוצעות כיום. גובה המלגות המוצעות כיום צריך להשתנות בעיקר כדי לאפשר להורים הלומדים להמשיך להתמקצע וללמוד בלי טרדה בבעיות כלכלה ופרנסה".
גם באומל מדברת על הקושי הכלכלי. "אני חושבת שהרבה מהקושי נובע ממעמסה כלכלית, המאלצת את האימהות לעבוד, וגורמת להן להקדיש פחות זמן ללימודים ולילדים. תמיכה כלכלית בסטודנטים עשויה לעזור מאוד. דבר נוסף שיעזור הוא הקלה במיסים לבן/ בת זוג של הסטודנט/ית".
לנסות לא לצאת מרצף הלימודים
עו"ד בן חיים מעניקה עצה לסטודנטיות: "העצה הטובה ביותר שניתן לתת לסטודנטיות יולדות הוא לא לצאת מרצף הלימודים מכיוון שמרגע שמתנתקים, קשה מאוד לחזור לתלם. עצה נוספת היא להישאר בקשר רצוף עם הדקאנט במוסד האקדמי ולפנות בכל בעיה מוקדם ככל הניתן, מכיוון שאז מרחב אפשרויות הפתרון גדול יותר".
במכללת לוינסקי לחינוך ממליצים להיעזר בכל מי שאפשר. סטודנטיות-אימהות במכללה ממליצות: הכירי לתינוק הרבה "דודות" מהלימודים. כך ילמד לא לפחד מזרים וירכוש מורות רבות כחברות לחיים. נצלי את הלימודים להכרת תיאוריות התפתחות שונות וחינוך הילדים הפרטיים שלך. חלקי את זמנך לפי סדרי עדיפויות הנכונים לך. זכרי תמיד, את לומדת עם קבוצה גדולה במכללה חמה ומכילה. קודם כל הילד שלך- בכל היתר יסייעו לך סטודנטים אחרים ומרצי הקורסים. אל תלחיצי את עצמך מעבר למה שצריך, קחי הכל בפרופורציות, את לא חייבת להיות מצטיינת דיקן. אימהות שלמדו לפנייך דאגו שיהיה לך חדר שתוכלי להניק, לטפל בילדך, ואף לקחת קצת אוויר במהלך יום הלימודים. כנסי לחדר והרגישי בבית כבר מהיום הראשון ללימודייך.
לפנייה לכתב/ת 
