שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    כשכוח שמירת שלום מפסיק להיות שמרטף
    הטיפול הכושל בסכסוכים והמקרים הרבים של אונס והתעללות מינית באזרחים שעליהם נשלחו להגן העלו שאלות לגבי נחיצות כוחות שמירת שלום בעולם

    ברחבי העולם מוצבים יותר מ-124 אלף אנשי סגל במסגרת 16 משימות שלום מטעם האו"ם (צילום: AFP)
    ברחבי העולם מוצבים יותר מ-124 אלף אנשי סגל במסגרת 16 משימות שלום מטעם האו"ם(צילום: AFP)

    במרס 2016 אימצה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה הקוראת לחקור יחידות של כוחות שמירת שלום, שאנשיהן נחשדו בניצול מיני ואף להחזירם למדינותיהם. החלטה זו, שהתמקדה בהאשמות בדבר התעללויות מיניות מצד אנשי כוח שמירת השלום ברפובליקה המרכז אפריקנית, הצטרפה לשורת פרסומים, דוחות של ארגוני זכויות אדם והחלטות קודמות של מועצת הביטחון בשנים האחרונות ביחס לניצול מיני שבוצע על ידי אנשי שלום ששוגרו לסומליה, סודן, חוף השנהב, בוסניה, האיטי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וליבריה.

     

    עוד חדשות מעניינות בעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     'אוכל תמורת מין'. חיילי כוח שלום אנסו נערות

     

    אנשי האו"ם הואשמו בביצוע פשעים כגון התעללויות מיניות, סחר בנשים, אונס נשים ואף אונס קטינים, ובולטים במיוחד מקרים שבהם בוצעו מקרי אונס של אלפי נשים בסודן ומאות נשים ברפובליקה המרכז אפריקנית. בהקשר זה יש לציין שמדובר באזרחים שעליהם נשלחו אנשי השלום להגן. מקרים אלה עומדים בסתירה מוחלטת למדיניות "אפס הסובלנות" שעליה הכריז האו"ם, שספג ביקורות רבות על כך שברוב המקרים הוא הותיר את אכיפת המדיניות בידי המדינות התורמות, כלומר בידי המדינות שמהן מגיעים המשקיפים.

     

    חרף ניסיונות האו"ם להתמודד עם האתגרים החדשים בזירה העולמית, מקרים אלה העלו שאלות נוקבות בדבר תרומתם, נחיצותם וחיוניותם של כוחות שלום במוקדי סכסוכים במאה ה-21.  


    המשימות "המסורתיות" לא התאימו למאפיינים של סכסוכים תוך-מדינתיים. סומליה (צילום: shutterstock)
    המשימות "המסורתיות" לא התאימו למאפיינים של סכסוכים תוך-מדינתיים. סומליה(צילום: shutterstock)

    במסגרת מאמציה של הקהילה הבינלאומית להתמודד עם מוקדי סכסוכים, מוצבים ברחבי העולם למעלה מ-124 אלף אנשי סגל במסגרת 16 משימות שלום מטעם האו"ם בתקציב של יותר מ-8 מיליארד דולר. רוב המשימות פרושות במוקדי סכסוכים תוך-מדינתיים כגון אלה המתחוללים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מאלי ודרום סודן.

     

    שלושה דורות של משימות שלום

    משימות השלום פועלות מתוקף שני פרקים במגילת האו"ם: פרק 6 העוסק ביישוב סכסוכים באמצעות דיפלומטיה ומשא ומתן, ופרק 7 המפרט את אמצעי האכיפה שעומדים לרשות מועצת הביטחון במקרה שהמאמצים הדיפלומטיים לא נשאו פרי. נתונים אלה, לצד מספרם הגבוה של הסכסוכים הפנימיים, הפכו את כוחות שמירת השלום לאמצעי העיקרי של הקהילה הבינלאומית בניסיון להבטיח את מערכת הביטחון הקיבוצי.

     

    עם העלייה החדה במספר הסכסוכים הפנימיים בתחילת שנות ה-90, התעורר גם הצורך לערוך שינוי בצורתן של משימות שלום, משום שהדור הראשון לא התאים להתמודדות עם האתגרים שמציבים סכסוכים תוך-מדינתיים. כחלק מההתאמה הרעיונית-תפיסתית של מטרות הארגון במציאות משתנה, ניתן להבחין בשלושה דורות של משימות שלום מטעם האו"ם: משימות מדור ראשון, דוגמת הגבול הישראלי-סורי, שוגרו בזמן המלחמה הקרה למוקדי סכסוכים בין-מדינתיים מכוח פרק 6 של מגילת האו"ם והתאפיינו בהגשת סיוע לכינון הפסקת אש, שמירת יציבותה, פיקוח על פירוז, נסיגת כוחות ומניעת חידוש אלימות. פרישתן התאפשרה לאור הסכמת הצדדים המעורבים להפסיק הלחימה ולפריסת כוחות חיצוניים והיא התאפיינה בניטרליות ובאי שימוש בכוח.

     

    האו"ם מתאים את עצמו לאתגרים בנכונות לנקיטת עמדה גם ללא הסכמת הצדדים (צילום: AFP)
    האו"ם מתאים את עצמו לאתגרים בנכונות לנקיטת עמדה גם ללא הסכמת הצדדים(צילום: AFP)
    כאמור, המשימות "המסורתיות" לא התאימו למאפיינים של סכסוכים תוך-מדינתיים והתעורר הצורך בהגדרת יעדים חדשים לנוכח הרס המדינה, האסונות ההומניטריים וסכנת ערעור הסדר האזורי עקב זליגת הלחימה למדינות שכנות. לאור זאת, לאחר 1989 החלה מועצת הביטחון לאשר פרישתן של משימות דור שני הקרויות גם "משימות רב-ממדיות" המתמקדות בפיקוח על התפרקות מנשק ואיסוף כלי נשק לצד שיקום מוסדות המדינה וסיוע ופיקוח על בחירות מקומיות. מדובר במשימות שנפרשו תוך כדי לחימה כדי ליצור את התנאים להשגת פתרון פוליטי בין היתר בקמבודיה, אל סלבדור, מזרח סלבוניה, קרואטיה והאיטי.

     

    למדו מהכישלונות

    משימות אלה אמנם היו גדולות ומורכבות יותר מהמשימות המסורתיות, אך גם הן לא נתנו מענה הולם לצורך לספק הגנה לאזרחים במוקדי סכסוכים. התלהטות הדיון הציבורי עקב כישלונות האו"ם במניעת אסונות בתחילת שנות ה-90 בסומליה (1993-1991), רואנדה (1994) וסרברניצה (1995) תרמו להכרה המתעצמת בצורך להגן על אזרחים בסכסוכים פנימיים, וכבר בשנת 1992 עדכן המזכ"ל דאז בוטרוס ראלי את תפקידי האו"ם בספר שחיבר An Agenda for Peace ואת הכלים הנדרשים לשם שמירה על שלום העולם בסביבה משתנה מאז הקמתו בשנת 1945.

     

    ההתאמה הרעיונית וההגדרה מחדש של הקשר בין ריבונות לגיטימית של מדינות והתערבות חיצונית לגיטימית הצטרפו בתחילת שנות ה-2000 לניסיונות אימוץ ויישום הנורמה הבינלאומית בדבר האחריות להצלה והגנה על אזרחים (R2P - Responsibility to protect) והפיכתם של יעדים אלה ללגיטימיים. כך, בשנת 1999 גברה המודעות ל-R2P והדבר התבטא באימוץ החלטה 1296 (2000) בדבר הגנה על אזרחים בסכסוכים פנימיים. על רקע זה, החלה מועצת הביטחון לאשר פרישת משימות דור שלישי מכוח פרק 7 במגילת האו"ם, שתכליתן הגנה ואכיפה (PoC - Protection of Civilians) בדרפור, חבל אביי בסודן, דרום סודן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מאלי והרפובליקה המרכז אפריקנית. 


    מזכ"ל האום באן עם כוח יוניפי"ל בלבנון (צילום: AFP, HO / UNIFIL)
    מזכ"ל האום באן עם כוח יוניפי"ל בלבנון(צילום: AFP, HO / UNIFIL)

    ההבדל העיקרי בין משימות דור שלישי למשימות הקודמות נעוץ בגודלן, היותן מצוידות ומאוישות בחיילים מאומנים ובמטרתן להגנה על אזרחים ואכיפה של הפסקת האלימות. הן יכולות להיפרש גם ללא הסכמת הצדדים ומפעילות כוח לשם מניעת אסונות הומניטריים והצלת אזרחים.

     

    המעבר למשימות הגנה מצביע על כך שהאו"ם פועל על מנת להתאים פעולותיו מול האתגר שמציבים סכסוכים פנימיים, והדבר בא לביטוי בעיקר בהכרה בטעויות עבר, תהליך למידה, ואף בנכונות לנקיטת עמדה גם ללא הסכמת הצדדים, ביטול עקרון הניטרליות והתערבות.

     

    מקרים של ניצול והתעללויות מיניות מצד אנשי שמירת שלום בשטח ואף מורכבויות אחרות, דוגמת שאלת הגישה הסובייקטיבית המנחה לא פעם את שיקולי ההתערבות של מועצת הביטחון במוקדי סכסוכים, מאפילים על תרומתם של כוחות שמירת שלום, אך חרף זאת סכסוכים פנימיים בדרום סודן, מאלי והרפובליקה המרכז אפריקנית ואף הסכסוכים בסוריה ובלוב שלא מן הנמנע שניסיונות הסדרתם יכללו בעתיד גם פריסת כוחות שלום, מדגימים היטב את החשיבות והרלוונטיות של משימות שלום ככלי מהותי וחשוב בידי הקהילה הבינלאומית בניסיון להבטיח את השלום העולמי.

     

    ד"ר ירון סלמן חוקר ומרצה בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשכוח שמירת שלום מפסיק להיות שמרטף"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    כוח שמירת שלום של האו"ם
    צילום: AFP
    כלי מהותי להבטחת השלום העולמי. ד"ר ירון סלמן
    מומלצים