תופעה: הטרדות מיניות של להט"בים בברים
בזמן שהשיח על הטרדות מיניות של נשים הולך ותופס תאוצה, כמעט ולא מדברים על הטרדות מיניות של גברים על ידי גברים אחרים. העובדה שההטרדות הללו מתרחשות במסיבות שקוראות לחופש ופתיחות מינית, רק מקשה על זיהוי התופעה וההתמודדות עמה
"אנשים שאני לא מכיר התחילו לגעת בי ולנסות לנשק אותי, והשיא היה כשגבר מבוגר נצמד אליי ושאל אם אני מעוניין בו. חייכתי בנימוס ואמרתי לו שלא, והלכתי משם. אחרי בערך שעה, כשהייתי ממש שיכור, אותו גבר יצא מהשירותים, נצמד אליי וניסה לנשק אותי. ניסיתי לזוז אבל הוא דחף אותי לפינה של המועדון ושוב נישק אותי בכוח. הוא שאל אם זה בסדר וכשאמרתי לו שאני לא מעוניין בו הוא המשיך לנשק אותי. למזלי אחד החברים שלי, מצא אותי והוציא אותי משם", הוא משתף.
מה עבר לך בראש באותו רגע?
"בעיקר הייתי מבולבל ובשוק. הייתי שיכור ולקח לי כמה זמן לעכל מה קרה".
איך הסביבה הקרובה הגיבה לכך?
"החברים אמרו לי שזה רגיל שם וזה למה הם מפחדים להשתכר כשהם באים. היה שם גם מאבטח שראה את כל הסיפור כי הוא קרה ממש ליד הכניסה למועדון, והיה נראה שהוא פשוט מנסה להסתכל לכיוון השני".
סיפורו של ר' הוא אחד מני רבים ונראה שהפך לשגרה שמשום מה התרגלנו להשלים עמה. התופעה כל כך נפוצה עד שמלבד ר', הגיעו אלי עדויות של שני בליינים נוספים שחוו גם הם הטרדות מיניות באותו סופ"ש בדיוק.
"הייתי במסיבה עם שלושה חברים. כולנו שתינו והיה לי מאוד כיף. נהניתי במסיבה אבל מידי פעם הלכתי הפוך לשירותים ובפעם השלישית נכנסתי לבד וכשיצאתי מהתא עבר בחור שכנראה גדול ממני בלפחות 20 שנה. הוא הסתכל עליי אז עצרתי במקום ולאחר כמה שניות הפה שלו היה בפה שלי. כשהוא הפסיק פשוט קפאתי ולא הגבתי ולבסוף הלכתי משם", מספר ד' בשיחה עם ynet.
איך התמודדת עם זה?
"אני נוטה לשתף ולכתוב. רוב התגובות התמקדו במעשה של הבן אדם אבל תמיד יש תגובות של 'היית צריך לבעוט לו בביצים' או 'תשתדל לא להסתובב לבד כשאתה שיכור'".
לדעתך יש משהו שבעלי המסיבות יכולים לעשות כדי למנוע מצבים כאלו?
"כן, הם יכולים לקחת דוגמה מ'הבלוק', שם יש מאבטחים בכל פינה וגם בשירותים ואפילו מדברים על זה בכניסה".
"קפאתי במקום ולא ידעתי מה להגיד"
ו' יצאה גם היא לבלות בסוף השבוע "יצאתי עם חברות מגרמניה למסיבה ענקית עם המון אנשים", היא מספרת ומוסיפה: "נהנינו מאוד מהמוזיקה ואחת עם השניה. לקראת סוף המסיבה הלכתי למקום אחר כדי לקרוא לידיד ומישהו החליט שזה סבבה שאני עוברת לידו להחזיק לי את הצוואר ולתפוס לי את החזה. כשזה קרה העפתי לו את היד ודי קפאתי במקום לא עניתי לו ולא הגבתי. אני לא זוכרת איך הוא היה נראה כי הייתי המומה ופשוט רצתי משם. הייתי מאוד נסערת ולא ידעתי מה לעשות, חברים לא הבינו מה קרה לי ולא ממש ידעתי להסביר להם".
"אחרי זה קלטתי שזה אמנם קורה במסיבת גייז אבל זה לא הופך את זה לבסדר. מרגיש לי שבגלל שאני אישה ולמרות שאני להט"בית, הנראות שלי מאוד נשית ואולי חושבים שאני סטרייטית אז זה בסדר לגעת בי כי הם גברים הומואים ואני אישה אז זה לא משהו מיני, אבל תכלס זו הטרדה לכל דבר; אני לא מכירה אותך למה אתה חושב שיש לך אופציה בכלל לעשות דבר כזה?!".
"השחרור המיני מבלבל"
ערן האן, רכז קו הסיוע הארצי לנערים וגברים נפגעי תקיפה מינית, לא מופתע כלל. "הסיפורים האלו לא מקריים. במרחב הלהט"בי הקושי האמיתי הוא הקושי של השיום, כלומר לתת שם להטרדה המינית הזו בתוך קהילה שחורטת על דגלה חופש מיני ושחרור מיני. זה מבלבל ומטשטש את הגבולות – כי מצד אחד יש תפיסה של המיניות כביטוי אולטימטיבי לנטייה מינית ויש תרבות שמקדשת את המיניות ואת הסקס, ועל כן זה מאוד מבלבל".
"למשל גבר שרוקד במסיבה ונורא חשוב לו להראות את הגוף שהוא עבד עליו קשה במשך השבוע, הוא יוריד חולצה מתוך כוונה להנכיח את מיניותו או יופיו, אבל זה מתפרש הרבה פעמים כהזמנה לגעת, כאילו שזה משחק מיני של פיתוי. זה מבלבל - לא רק את מי שניגש ונוגע אלא גם את זה שמטרידים אותו, כי הוא תופש את זה כביטוי לזה שהוא שווה, שרוצים להתחיל איתו במשחק חיזור קצת מעוות, וגם אם לא אני לא רוצה, לא בטוח שאגיד את זה כדי לא 'לבאס'".
אתם נתקלים בדיווחים על הטרדות מיניות בסצנת חיי הלילה?
"יש תת דיווח על הדברים האלה כי לרוב זה לא נתפס על ידי אנשים כפגיעה מינית, ולכן הם משכנעים את עצמם שהם לא זקוקים לתמיכה. השיח בחברה על נשים הוא נוכח וקיים, יש סיפורים תקשורתיים בתיאטרון ובצבא, אבל השיח שקשור לגברים כמעט ולא מתקיים, למרות שהדברים האלה עולים הרבה פעמים כחלק מדיווחים על סיפורים אחרים. בקהילה גם מאוד קשה לדבר על זה, כי מי שעושה זאת כמוני נתפס כעוכר שמחות וזה ביטוי שלא מסתכל על הבעיה לעומקה".
מה קורה אצל נשים להט"ביות?
"גם על זה כמעט ולא מדברים, כי נשים לרוב לא נתפסות כתוקפניות או ככאלה שיפגעו מינית, אלא רק כקורבנות. ואז, כשמישהי מוטרדת על ידי אישה אחרת, היא תיקח את זה הרבה פעמים למקום אחר, הקודים החברתיים לא מותאמים".
מה אפשר לעשות בנושא?
"מרכז הסיוע יוצר בימים אלו קוד אתי נגד הטרדות מיניות. אנחנו מנסים לעשות את זה לקראת חודש הגאווה ומנסים לגייס לכך ארגונים להט"בים כדי ליצר אמנה חברתית שתוכל להגדיר ולתת שם לתופעות האלו, ולהגדיר גבולות שלכל אחד ואחת בקהילה תהיה את האפשרות לייצר את הגבול שמתאים לו או לה. חשוב לנו גם לקרוא לילד בשמו ולהצביע על הבעיה. פנינו לארגונים הגאים ויתכן שבהמשך יצטרפו גם בעלי ליינים של מסיבות גאות".
"ברור שנתקלתי בתופעות האלו בחיי הלילה", משתף יוחאי מטוס, אמן והבעלים של ליין ה"קוק-שוק" במועדון "התחת"."במקום של חד-מיניות העניין הזה הרבה יותר אפור כי אין את יחסי האי שוויון שבין גברים ונשים. בהגדרות המנגנון שלי אני שייך ל'צד הגברים' ולכן הטרדה מינית נתפסת כסתם הפרעה קטנה. ה'קוק-שוק' זו מסיבה שמשדרת בפרסום שלה ובמסיבה עצמה חופש וחופש מיני, אבל דווקא בגלל זה אנחנו מאוד מודעים גם לצד הבעייתי של זה ודואגים לשמור על גבולות הבטיחות".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אפשר תמיד לפנות לאיש צוות כשקורים דברים כאלו, הצוות שלנו למשל מאוד קשוב. באופן כללי אנחנו אוהבים פתיחות אבל אסור שהיא תהיה פוגענית. תחום של חיי לילה הוא בעייתי בהקשר הזה ואפור, והייתי שמח לקרוא לכל מי שקשור לחיי לילה ברמה המקצועית לתת לזה יותר יחס ותשומת לב".
כשהמרחב כבר לא בטוח
קול ל' קולטון, מנהל.ת "התחת", נתקל.ה לא פעם במקרה של הטרדה מינית אבל הצליח.ה לנסח דרכי התמודדות. "נשים מוטרדות למשל, רגילות לזה ואז פשוט מתרחקות מאותו אדם או מגיבות לזה בהפניית גב, אבל בא לנו שהן ידעו שזה מרחב בטוח. לכן פעם אחת התערבתי גם מבלי שיבקשו ושאלתי אותה אם הכל בסדר. היא אמרה שאותו בחור רוקד צמוד מדי ולא מבין רמזים אז ניגשתי לבחור ואמרתי לו שהוא מבלה במרחב של עוד אנשים והוא חייב לשמור על המרחב הזה, לא משנה כמה הוא השתכר. בתרבות הבילוי במועדונים בישראל יש מאפיין מאוד הטרדתי וזה קורה בכל המסיבות ובכל הקהלים".
איך מתמודדים עם זה?
"אם אנחנו יודעים במקרים קיצוניים שלאותו אדם יש רקע כזה מהתנהגויות קודמות, אנחנו נדאג גם לא להכניס אותו יותר למקום, כי אותו אדם פשוט גורם למרחב להפוך להיות לא בטוח. חשוב כמובן להדגיש שאנחנו לא רשויות החוק, ואנחנו לא מנסים להתמודד או להעמיד פנים שאנחנו יכולים להתמודד עם זה כמו רשויות החוק. חשוב לנו מאוד שגם הפנייה לצד השני לא תהיה מתוך מקום של העלבה או אגו, אלא מתוך מקום של הסברה. לעיתים הוא באמת לא נתקל במידע הזה והמטרה שלנו היא לשנות את התפיסה ולשנות את ההתנהגות שלנו האחד כלפי השני והאחת כלפי השניה".
לפנייה לכתב/ת 
