מיוחד: מפת החינוך עם נתוני כל בתי הספר

בית הספר הוא המקום שבו נמצאים ילדינו במשך שעות רוב היום. הם מתחנכים שם, לומדים שם, רוכשים חברים ומעצבים את אישיותם. סביר להניח שכל הורה ירצה לדעת מה באמת קורה במוסד החינוכי שבו לומדים ילדיו, למשל: מה הציון הממוצע במקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית? האם התלמידים מרגישים בטוחים בבית הספר? והמורים? ומה קורה בבתי ספר אחרים בעיר מגוריכם או בערים הסמוכות?

גם השנה ניתן למצוא את התשובות לשאלות האלה במפת החינוך של ישראל, שמבוססת על נתוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) של משרד החינוך לשנת 2015, שעיבדה חברת מדלן עבור ynet. מדובר בנתונים המלאים, המקצועיים והרשמיים היחידים שקיימים, שבשנים האחרונות עוררו לא מעט ויכוחים סוערים. סקרו כאן את כל נתוני מפת החינוך ואת הדירוג המשוקלל בכל בית ספר ובית ספר (ההסבר לדירוג - בחלק האחרון של הכתבה).

בשל החלטת שר החינוך לשעבר שי פירון, בחינות המיצ"ב החיצוניות לא התקיימו בשנת 2014. טענתו העיקרית הייתה שפרסום התוצאות בציבור הביא ללחץ בקרב התלמידים ולפגיעה בטוהר הבחינות. ועדה מיוחדת שדנה בנושא המליצה בין היתר שהמבחנים יתקיימו אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנתיים, והמשרד אימץ את ההמלצה. השנה חודשו הבחינות, ובימים האחרונים התפרסמו תוצאותיהן.

כמו בשנת 2013, גם השנה בולטים במיוחד הפערים בין בתי הספר שנמצאים במרכז לבין אלה שנמצאים בפריפריה. כך למשל, ברשימת המצטיינים נמצאים בתי ספר מרעננה, הרצליה, תל אביב, רמת גן, רמת השרון וקריית אונו. לעומת זאת, בתחתית הרשימה ניתן למצוא בעיקר בתי ספר מבאר שבע, ירוחם, עכו, עפולה ואילת. בעוד המדד של קריית אונו הוא 93, של סביון 91 ושל רעננה והרצליה 81 – המדד של קריית גת עומד על 42, של שדרות על 30, של עכו על 39 ושל נהריה על 54. 

הפערים הללו במערכת החינוך בישראל אינם דבר חדש. הם נחשפים מדי שנה, בין שבבחינות המיצ"ב ובין שבבחינות בינלאומיות או בדו"חות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ולא רק שם. את הפערים הללו ניתן לראות גם בהשקעה של הרשויות המקומיות בתלמיד. תלמיד בבית ספר בחולון מתוקצב ב-15 אלף שקל בשנה, ואילו תלמיד בערד מתוקצב ב-6,200 שקל בלבד, ותלמיד בירושלים אף פחות. המשמעות של הנתונים הללו היא ברורה: סיכוייו של תלמיד ממרכז הארץ להצליח בהכרח טובים יותר מסיכוייו של תלמיד מהפריפריה.

במשרד החינוך מודעים לבעיה ומנסים לשנותה, או לפחות לצמצמה. לפני כשנה החל המשרד ביישום התוכנית הרב-שנתית של התקצוב הדיפרנציאלי, לפיה בתי ספר במדד טיפוח מוחלש זוכים לתוספת של משאבים כספיים ומאות שעות הוראה נוספות בשנה. בנוסף, השנה יצאה לדרך התוכנית לצמצום תלמידים בכיתה, שמטרתה להביא לשוויון הזדמנויות בעיקר בקרב תלמידי הפריפריה. כמו כן, הוחלט לתגבר את מורי המדעים בפריפריה ולפתוח מגמות לימוד חדשות.

"המדינה משקיעה פחות בפריפריה בכל תחומי החיים, ועל כמה וכמה בחינוך", אומרת ד"ר היידי פלביאן, מרצה בכירה בתואר ראשון ושני בחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה. "בעבר משרד החינוך נתן בונוס כלכלי למורים שעוברים לפריפריה, אך מהר מאוד הצ'ופר פסק ועמו גם מעבר מורים ואנשי חינוך לפריפריה. וכך, בתי הספר ומנהלים נאלצים להתפשר ולקבל לעבודה מורים בשנה השלישית ללימודיהם, או מורים צעירים ולא מנוסים. בדומה לאנשי הייטק ומהנדסים, גם מורים זקוקים לדרבון כלכלי, ואני מאמינה שכשיחזירו את הבונוסים למורים ויעודדו אותם – הם יגיעו לפריפריה. יחד עם זאת, עם הקמה ופיתוח משאבי תרבות נוספים בפריפריה החינוך בכללותו ישתפר".

בחינות המיצ"ב נערכות בכיתות ה' ו-ח' בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית). על פי המתווה החדש, כל בית ספר נבחן פעם בשלוש שנים בכל המקצועות, וכך מתקבלת התמונה השלמה לגביו. בנוסף, התלמידים והמורים מתבקשים להשיב על שאלוני "אקלים בית ספרי", ששופכים אור על המתרחש במוסד החינוכי בכל הנוגע לאלימות, יחסי תלמידים-מורים ועוד.

במשך שנים לא פורסמו תוצאות המיצ"ב בגלל סירוב משרד החינוך, שחשש מהשלכות חברתיות ומקצועיות הרסניות. עתירת התנועה לחופש המידע לבג"ץ הביאה להפיכת ההחלטה, והחל מ-2012 מחויב המשרד לפרסם את הנתונים. 

כך משוקלל הציון

המפה המיוחדת מציגה את הדירוג המשולב של בתי הספר, בהתבסס על נתוני משרד החינוך. הנתונים מחולקים לעשירונים לפי ארבעת מקצועות הליבה שעליהם נבחנו התלמידים בשנים האחרונות. אם בית ספר קיבל דירוג 100 פירוש הדבר שבכל אחד מהמקצועות הישגי התלמידים נמצאים בעשירון הטוב ביותר (העשירי) בין בתי הספר בארץ. מאחר שכל בית ספר נבחן רק פעם בכמה שנים, לחישוב הדירוג על סמך כל המקצועות נעשה שימוש במידע משנים קודמות שבהן נבחנו כל תלמידי בית הספר.

היישובים במפה נצבעו בהתאם לדירוג משוקלל של התוצאות בבתי הספר שנמצאים בהם. הצבע הירוק מעיד על מדד גבוה, ואילו הצבע החום על מדד נמוך. לחיצה על היישוב במפה תציג את הציון הכללי שקיבל, ואת בתי הספר המובילים בבחינות המיצ"ב. לחיצה נוספת תוביל לפרטים המלאים על כל בתי הספר ביישוב, החל מציוניהם במבחנים לאורך השנים, ועד לאחוז התלמידים שדיווחו כי טוב להם בבית הספר.

אמיר ווינשטוק, ממייסדי אתר מדלן, הסביר: "המידע הרשמי פורסם באלפי דו"חות המקשים על קבלת התמונה המלאה. חילצנו את הנתונים והגשנו אותם בצורה פשוטה וברורה על גבי מפות ובטבלאות,

כך שההורים יכולים להיחשף למדדים של בתי הספר שאליהם הם שולחים את ילדיהם, בהשוואה לבתי ספר אחרים. הורים רבים אמרו לנו כי מדד בית הספר הוא שיקול מכריע בעבורם כשהם קונים או שוכרים דירה, ואנו צופים שהמגמה הזו תתעצם בדומה למדינות מערביות נוספות שעברו תהליך הנגשה של מידע זה".

פרופסור יורם הרפז, ראש התוכנית לארגון ותכנון מערכות חינוך מהמכללה האקדמית בית ברל, סבור שמדובר במבחן הרסני שאין לו מקום במערכת החינוך. "מי שתכנן את מבחני המיצ"ב רצה מבחן שבאמצעותו יקבל מנהל בית הספר שיקוף של היבטים לימודיים שונים, אלא שלפני כמה שנים בית המשפט העליון קבע שתוצאות המיצב יהיו פומביות. מדובר בפסיקה מטופשת, פרסום התוצאות גרם לכך שהורים החלו לדרג את בתי הספר, הורים משכבות חזקות הוציאו את ילדיהם ממוסדות חלשים והעבירו אותם לבתי ספר אחרים והחלשים נשארו מקובצים יחד. מאז המבחנים הללו ממלאים תפקיד הרסני, צצה לה תעשיית רמאויות סביבם - הכול כדי להציג תוצאות טובות, שייראו טוב בפומבי".

בהמשך השבוע נביא ב-ynet ניתוח של הפערים, רשימה של הערים שבהן נרשמו השינויים המשמעותיים, ניתוח רמת האלימות בבתי הספר ועוד.