סיוט בלילה: כשהילד מתעורר בבהלה
אם הילדים פוגשים בלילה מפלצות, קמים בצרחות או מתחילים לדבר מתוך שינה, אין מה להיכנס לפאניקה. איך להגיב לסיטואציה ומה עושים עם פחדים שחוזרים כל פעם מחדש?
הם נחשפים לסכנות של "העולם האמיתי". למשל, כשאנחנו מזהירים אותם שלא לדבר עם זרים, לא להתרחק מאיתנו במקומות הומים כדי שלא נאבד אותם ולא לרוץ לכביש. הם רואים סרטים שנראים בעיניהם אמיתיים, הם שומעים אזעקות וסיפורים על פיגועים וצופים לפעמים בחדשות. וגם אם אנחנו חסכנו מהם את מה שאפשר, הם מגיעים לגן ולבית הספר, ושומעים את הסיפורים מחבריהם.
ויש גם את עולם הדמיון, שמתערבב עם עולם המציאות, ויש בו מפלצות, מכשפות ודינוזאורים ענקיים שמתחבאים להם מתחת למיטה. לפעמים זה סיפור שהם שמעו או הצגה שהם ראו, אבל הקושי להפריד בין מציאות לדמיון עוררו בהם תחושת פחד.
איך להגיב?
חשוב מאוד לצמצם את החשיפה שלהם לתכנים מפחידים, אלימים, שאינם לגילם או שעלולים לעורר בהם פחד, אבל מאחר ואי אפשר למנוע מהם לחלוטין את תחושת הפחד, חשוב גם לדעת כיצד נכון להגיב:
לחבק ולהרגיע
מובן לגמרי שהסיוטים של הילדים מלחיצים גם אותנו, ובדיוק מהסיבה הזו, כשהם מזעיקים אותנו באמצע הלילה, אנחנו נלחצים וממהרים לברר את הסיבה לסיוט. אבל חשוב יותר שנמקד מאמצים בלהרגיע. זו שעת לילה, הם עייפים ואת הבירור המעמיק אפשר לדחות למחר. חשוב להתאזר בסבלנות, לחבק, להכיל, לשאול בקצרה על החלום כי הדיבור מרגיע, ולאפשר להם לשוב ולהירדם.
להעביר את המסר שהמיטה היא מקום מוגן
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכדי לשוב ולהירדם, הם זקוקים לנו לידם, אז אנחנו נשארים לצדם או מביאים אותם למיטתנו. אבל חשוב יותר, לאחר שהרגענו, להחזיר להם את תחושת הבטחון. המיטה שלהם היא מבצרם, היא המקום המוגן. אם אנחנו מעבירים אותם למיטתנו, או נשארים באדיקות לידם, אנחנו מעבירים מסר הפוך שאומר שהם מוגנים רק כשהם לידינו.
למעשה, הם יכולים גם לבד. לפעמים מספיק שנשב לידם מעט ונאחז בידם עד שיירגעו, נדליק אור קטן או נניח לידם בובה שתרגיע, נחזק ונאמר שהם בוגרים ומתגברים והם יירדמו מצויין גם בלעדינו.
לא לבטל את הפחד שלהם
הפחד שלהם אמיתי וחשוב שלא לבטל אותו או לזלזל בו, כי ביטול הפחד לא פותר אותו, גורם להם להרגיש שלא בנוח ועלול להוביל לכך שהם לא ישתפו אותנו להבא. עם הפחד מומלץ להתמודד במספר דרכים:
- להפגין אמפטיה לרגש ולומר שאתם מבינים שהם פוחדים.
- להגיב עניינית לפחד. למשל, אם הם חוששים ממפלצת בארון, להתייחס לעניין ברצינות הראויה ולהציע לבדוק את הארון עבורם, כדי להפיג את החשש.
- לתלות "לוכד חלומות" מעל הכרית, להניח לידם פנס להאיר את החדר או חפץ שקרוב לליבם, שישמור עליהם.
- להכניס קצת הומור ולקרוא ספרים כמו "לילה חשוך אחד" על ילדה שבטוחה שערימת הבגדים בחדרה היא מפלצת, עד שהיא מדליקה את האור, או סיפורים על מפלצות ומכשפות נחמדות כמו "המכשפה של ליאור".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים
דברו על זה
מומלץ לדבר על זה למחרת. לשאול מה חלמו, מה הפחיד ולבדוק אם משהו מטריד אותם. אם הסיוט נקודתי וחולף, אין צורך להעמיק בו יתר על המידה. אם הילד מאוד מוטרד ממנו, אפשר לבקש ממנו לצייר את החלום ולהשליך ביחד לפח או להציע לשנות ביחד את סוף הסיפור. אם הסיוט קשור למשהו שמטריד אותו כמו מעבר דירה, חבר שמציק בגן, אח חדש, חשוב לנסות להפיג ביחד את החששות ככל שניתן.
טקס שינה
שינה טובה מורכבת מטקס שינה ושעות שינה מספקות. טקס השינה מרגיע, מקנה ביטחון ומנתק אותם מחוויות היום. סיפור או שיר לפני השינה יכולים לתרום לחוויה. עייפות יתר מקשה על ההירדמות, פוגמת באיכות השינה ומעלה את ההיתכנות לסיוטים, ולכן חשוב להתחיל את טקס השינה בזמן.
ביעותי לילה
ביעותי לילה נדירים יותר מסיוטים, ורוב הילדים לא חווים אותם. הם נחשבים להפרעת שינה, בה החולם צועק או בוכה מתוך שינה, אבל זו התנהגות לא מודעת, שאחריה יחזור לישון, ולא יזכור דבר בבוקר שלמחרת. חשוב להכיר אותה כי במהלך ביעות לילה, נדמה לפעמים כאילו הילד ער. לעיתים הוא מתיישב במיטתו, עיניו פקוחות ולעיתים הוא גם ירד מהמיטה, והכול תוך כדי בכי וצעקות, מבלי שהוא מגיב להוריו.
זה אירוע מבהיל, אבל חשוב לזכור שהוא מתרחש מתוך שינה, והדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לשבת ליד הילד, להשגיח עליו, להמתין שהאירוע יחלוף מעצמו והוא יחזור לישון. הוא ישן ולא מודע לדרמה המתחוללת, ואם יתעורר וימצא את עצמו מוקף באנשים מבוהלים, סביר להניח שהוא ייבהל מאוד. גם אין צורך לדבר על הביעות בבוקר, במידה והילד לא זוכר אותו.
ביעותי לילה נפוצים בעיקר בין הגילאים שנתיים עד שש, ונוטים לייחס אותם לעייפות יתר, שינה לא סדורה, חום גבוה ויש המצביעים על קשר גנטי. הדרך לצמצם את התופעה היא לוודא שהילד ישן מספיק שעות שינה, ולהקפיד על טקס שינה. אם התופעה חוזרת על עצמה, חשוב לעדכן את הגננות/המטפלות ולהנחות אותן כיצד להגיב במידה וקורה.
במידה ולילד יש הפרעות שינה נוספות או שהוא סובל והסיוט משפיע עליו גם בשעות הערות שלו, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.
הכותבת היא מנחת הורים
ומרצה
לפנייה לכתב/ת 
