שתף קטע נבחר

"ילדי השטאזי": לא עוד לבנה בחומה

מזרח ברלין, שנשלטה בשנות ה-70 ביד הברזל של המשטרה החשאית ושלא היססה להפעיל גם נערים בשורותיה, מתווכת בידי דיויד יאנג ביד מיומנת ומתוך סקרנות גדולה. אלה הופכים את הרומן ליצירה מסעירה ויוצאת דופן

אינספור ספרי מתח נכתבו בהשראת השנים האפלות של המשטר הקומוניסטי במזרח גרמניה, תקופה בה הייתה המשטרה החשאית מצותתת לאנשים ומעלימה את המתנגדים למשטר כאילו לא היו קיימים מעולם. הספר "ילדי השטאזי" ממנף את אווירת החשדנות והפחד ברחובות ומגיש פרשיית רצח מרתקת עליה מנצחת קארין מולר, האשה הראשונה שמונתה לראש מחלקת חקירות הרצח של משטרת העם.

 

כאשר היא נקראת לחקור מקרה של גופת של נערה שנמצאה מוטלת למרגלות חומת ברלין, היא נחשפת למקרה מוות שעוד לא נראה כדוגמתו: נראה כי נערת הפנימייה ניסתה להימלט - אבל דווקא ממערב העיר אל המזרח. זירת הפשע מתגלה כמבויימת, ונדמה כי המשטרה החשאית - השטאזי - עושה הכל לרפות את ידיה ואת ידי הצוות שעובד איתה מלפתור את הפרשה. מולר, אשר ניחנה באינסטינקטים ערים ובדבקות במטרה, רצה אל אש המטרה ומקריבה אגב כך פיסה יקרה מחייה הפרטיים.

"ילדי השטאזי". אימה שמחלחלת ()
"ילדי השטאזי". אימה שמחלחלת
 

חומת ברלין החלה להבנות ב-1961 על מנת להפריד בין ברלין המערבית, החדשנית ושוקקת החיים ובין זו המזרחית, העגמומית והאפורה. לארוך שנות קיומה של הרפובליקה המזרח גרמנית נהרגו מספר משוער של 150 איש בנסיון לחצות מהעבר האחד של החומה, שנקראה על ידי השלטונות "חומת-הגנה אנטי-פשיסטית" - אל המערב הנכסף בעבר השני. על הצד המזרחי של החומה הוצבו שומרים שלא היו זקוקים לאישור מיוחד על מנת להרוג, ובין האזרחים הסתובבו נאמני המשטר שלא חששו להלשין על חבריהם וקרובי משפחתם על מנת לקבל טובות מהמדינה ולחיות בנוחות בתקופה של מחסור.

 

לדמותה של קארין מולר יש עומק פסיכולוגי אמין ומעניין המאפשר לה לעבור תהליך שלא נידון תדיר ביצירות העוסקות בתקופת המשטר הזו: בתחילת הסיפור היא נאמנה למדינתה ומזדהה עם האג׳נדה הלאומנית, מחוייבות שאט אט נסדקת כאשר היא מגלה שהיא אינה אלא כלי משחק בזירה בה אין לה באמת אפשרות לבטוח באיש, גם לא בקרובים אליה ביותר.

 

יאנג מיטיב לתאר את הלך הרוח של החיים בצל השטאזי - בהם כל צללית שחולפת בחלון מאזינה בוודאי לשיחות השקטות ביותר, בעיר בה פגישות חשובות מתקיימות על סירה המתרחקת עשרות מטרים מקו החוף. פגישתה של המפקדת מולר עם ראש מחלקת החקירות של השטאזי, למשל, מתקיימת על גלגל ענק. בזמן פגישה זו, מהרהרת מולר לעצמה: ״רעש חריקת התא המתנדנד ממלא את הדממה כמו צרחות של נערה״ - דוגמה לאחת התחבולות של יאנג להנכחת המתח והמסתורין בכל זמן ומקום, גם ברגע קצר שיכול היה להוות הפוגה פסטורלית. אי הוודאות של כל הדמויות לגבי אמינותם של הקרובים אליהן ביותר הוא דינדון תמידי באוזני הקורא והוא אחד היסודות למתח הגובר עם פירוש העלילה.

 

אחד הצדדים האפלים ביותר הקשורים אל השטאזי הוא גיוס נערים קטינים לשורותיו, נושא אותו שם יאנג בחזית. לפי הכתוב באחרית הדבר ניתן ללמוד כי שישה אחוזים לערך של משתפי הפעולה עם השטאזי היו צעירים אשר דעתם קלה להטייה ולכן קל לגייסם לטובת המדינה בעבור מחיר לא יקר. לצד הסיפור המרכזי נפרשת תת עלילה של חבורת נערים העובדים בבית מלאכה בפנימייה בתנאים מאתגרים של אכזריות נפשית וגופנית בתוך מערכת טוטליטרית.

 

חלקים אלו, אשר מתקיימים תשעה חודשים לפני העלילה הראשית מצטלבים יפה בהמשך עם מרכז הסיפור כשכבה נוספת לנרטיב, ומנקזים את הדברים לכדי פתרון. אומץ הלב ותחושת השעיטה קדימה של חבורת הנערים אשר מרגישים שאין להם מה להפסיד נוכח המציאות העגומה אליה הם נולדו, מובא בצורה מרגשת ומלאת לב. תת-סיפור יפה ומטלטל זה נסוב סביב שברון ליבה של אירנה, נערה אדמונית ופרועה אשר אינה מוכנה לקבל את המציאות כפי שהיא ולא חוששת להעזר בכל הנמצא לרשותה על מנת להילחם על פיסת החיים שהיא מאמינה שמגיעים לה.

 

החוזקה הבולטת של יאנג בספר זה הוא המינון בו הוא מנגיש את התקופה למי שאינו בקיא בהיסטוריה הגרמנית. הוא שוזר ברגישות פרטים היסטורים אל גוף העלילה

 מבלי להכביד על חוויית הקריאה. ניכר כי הסופר האנגלי, שאינו בעל מוצא גרמני ואינו דובר השפה העמיק חקר עד הפרטים הקטנים ביותר, ולוקח אותנו למסע בו הצבעים והריחות חדים וברורים והעולם בו נעות הדמויות מגובש ואמין.

 

יאנג מחליף תפקידים ונקודות מבט באופן מרשים ונשאר אמין גם כשהוא כותב על העולם מנקודת הראות של נערה בת 15 שחברתה הטובה היא כל עולמה. ערך החברות מוגש בצורה מרכזית ודומיננטית כמו מראה נגדית לבוגדנות וחוסר האמינות השוררת במיקרוקוסמוס הקומוניסטי. עוד נדבך אשר מובא כאן הוא מעורבות המשטר בחייו הפרטיים של האזרח עד לפרטים האינטימים ביותר, בין המפקדת מולר לבעלה למשל, מערכת יחסים אשר מנסה לצלוח משוכה אחר משוכה עד הסוף המפתיע.

 

"ילדי השטאזי" מאת דיוויד יאנג. מאנגלית: אילן פן. הוצאת "פן", 364 עמודים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דייויד יאנג
יאנג. יד מיומנת
צילום: דייויד יאנג
לאתר ההטבות
מומלצים