האם לזהבי יש מקום בנבחרת כל הזמנים?
אי אפשר שלא להתפעל מהישגיו המדהימים של כוכב מכבי ת"א ומהשיא העתיק ששבר, אבל היכן מקומו ביחס לשמות ענקיים כמו איל ברקוביץ', יוסי בניון או חיים רביבו? אבינעם פורת מנתח
על דבר אחד אין כמעט ויכוח: ערן זהבי הוא גדול השחקנים הישראלים כיום. פנקס ההישגים שלו מלא בהצלחות מקומיות מופלאות, כשהדובדבן שבהן איך לא, היה שלשום עם הפיכתו לגדול המבקיעים בעונה אחת ומחיקת ניסים אלמליח ז"ל מטבלת השיאים אחרי 61 שנים – שפירושן בכדורגל כארבעה עד חמישה דורות.
לעומת זאת, כשאנחנו בוחנים את מיקומו בהיסטוריית הכדורגל הישראלי, מבחינים מיד בבעיה מסוימת. לזהבי אין מקום בנבחרת של 11 הגדולים, אבל יש לו מקום בסגל שלה, על הספסל. זו אכן זכות גדולה, ויחידה במינה כי להוציא את יוסי בניון (כתוצאה מקבלות באנגליה וספרד במחצית הראשונה של המילניום) שעדיין פעיל על כר הדשא, יתר השחקנים הראויים למקום בהרכב כבר הספיקו לפרוש.
אז למה זהבי לא ב-11?
מאמן, לו הרכיב את 11 הגדולים כקבוצה, היה משייך את זהבי לאחד משני התפקידים: קשר קדמי נהדר שמתיז שערים על בסיס קבוע או פשוט סקורר במרכז ההתקפה. מה לעשות ובשני התפקידים זהבי הוא עדיין שחקן משני.
בקישור הקדמי, עם כל הכבוד, איל ברקוביץ', חיים רביבו ויוסי בניון (בשיאו) טובים ממנו, ותוסיפו לזה גם את מוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל. צריך לשים לב שכל שלושת הראשונים הצליחו בגדול באירופה הקלאסית, אנגליה וספרד, ולא בארץ. גם נחום סטלמך ז"ל שהביא 5 אליפויות רצופות להפועל פ"ת ואבי נמני, לא נפלו ממנו. לרוני רוזנטל מניות רבות באליפות האחרונה של ליברפול ב-1990 והוא הצטיין גם בטוטנהאם. אלי אוחנה בנוסף על היותו גיבור-מקומי, הוביל קבוצה אירופית, מכלן, לזכייה בגביע המחזיקות. ואפשר לשים דגש על המילה הוביל.
לפי מה שבוודאי הבנתם מהדברים עד כאן, הפיגור של זהבי לא נובע מחוסר כשרונו, אלא כתוצאה מחסך בזירה הבינלאומית. ואני לא לוקח את פאלרמו שבה שיחק ולא הצליח כדוגמא.
גם בנבחרת הלאומית הצלחתו עד עכשיו מוגבלת, ואפשר לייחס אותה לדרגת הקושי שבה הוא עומד מול הגנות היבשת המצוינות. בנוסף, יכולתו נגרעת משום שמשתפי הפעולה איתו פחות טובים מהיריבים. באופן דומה, הסיוע שמקבל זהבי מחבריו למכבי ת"א בליגה נעלם כלא היה כשמכבי שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות.
העלייה לשלב הבתים רשומה בעיקר על שמו בזכות ההבקעות ברגעים הדרמטיים מול באזל וויקטוריה פלזן, אבל בששת המשחקים במאני-טיים נדחק לפינה והבקיע רק שער אחד מפנדל מפופקפק. אגב, עם הפועל ת"א הוא הצליח יותר בשלב הבתים.
אף אחד לא יקח מזהבי, שחקן צנוע בהשוואה למידת ההצלחה שלו, את מה שכן עשה. כן, כן, הוא בלי ספק ייכנס להיסטוריה. אלא שעד שיעשה, אם יעשה מעבר חוזר לאירופה ויוכיח את עצמו שוב, הוא שחקן-ספסל בסגל הנבחרת הלאומית של כל-הזמנים. בכוונה השמטתי את המלה "רק", כי גם להיות שחקן ספסל בנבחרת דמיונית כזו, תרתי משמע, זו הצלחה גדולה. מה שבטוח, תמיד יזכרו את העונות המופלאות שלו מאז חזר למכבי ת"א.
לפנייה לכתב/ת 
