שמעון גרשון ניצח את הסמארטפון
נועם והיאלי, ילדיהם של מלי ושמעון גרשון, אוהבים מאוד לשחק באייפדים, אייפונים ופלייסטיישן, אבל כשאבא שלהם מחליט לאתגר אותם במשימות של כתיבת סיפור, פתאום המסכים כבר לא כאלו אטרקטיביים
אני זוכר כשהייתי ילד בגילם, חופשות הפסח היו עוברות בבטלה מול שידורים חוזרים של מרקו, נילס אולגרסון והקטקטים. את החלק השני של היום ביליתי במגרש הכדורגל השכונתי, שם שיחקנו כל החברים עד אפיסת כוחות.
עוד בערוץ הורים:
- "הרגע שהבנתי שאין יותר שנת צהריים"
- לגמול את הילדים מחיתולים בגיל 7 חודשים
לא הייתי ילד שקורא הרבה ספרים אבל גם לא הגיע לידיי ספר שסחף אותי לעולם שאני אוהב ושאני יכול להתחבר אליו. עיקר העיסוק שלי היה לעבור את ימיי הלימודים בצורה טובה ולהגיע כמה שיותר מהר אל המגרש. בין לבין היינו מתגנבים לפרדס סמוך ולוקחים קצת תפוזים. את המהירות שלי שיפרתי הרבה בזכות הרגעים שהייתי צריך לברוח על נפשי.
הילדים צמודים למסכים
נועם, הבן שלי (בן תשע וחצי) מאוד אוהב לשחק כדורגל, אבל ברגע שהוא בבית עיקר תשומת הלב שלו מופנית למשחקי פלייסטיישן ולשאר מכשירי הדור החדש. היאלי לעומתו יכולה לצלול אל תוך עולם האוריגמי והיצירה למשך כמה שעות.
נועם ונערים כמוהו (ובעצם גם אני כילד) היו מקור להשראה עבורי בכתיבת סדרת הספרים "סודות הכדורגל של נועם". היאלי תמיד אומרת שהיא רוצה גם ספר ואני לוחש לה שתפנה לאמא מלי שתכתוב את "סודות הריקוד של היאלי", פייר לא?
כשנועם בבית עם חברים ובזמן שהם לא שוברים את הבית עם כדור או צמודים עם האף לטלוויזיה בעולם הוירטואלי, אני מנצל את זה כדי לקרוא להם קטעים מהספר החדש. אם העיניים שלהם נוצצות ובדמיונם מתרחשת עכשיו הסצנה שאני מקריא להם אז אני מבין שהקטע הזה עובד וסוחף. אם הם מבקשים עוד, ברוב רשעותי אני אומר להם - "חכו שהספר ייצא".
כל המשפחה כותבת
אני מודה שגם היו לי חששות שספריי לא יוכלו לגבור על חברת אפל ומוצריה בתחרות על ליבם של הילדים ושאולי נגמרו הימים של הספרים, אבל לשמחתי הספרים מצליחים לגעת בילדים ולסחוף אותם לכמה ימים של הרפתקאות.
הם מצליחים לתת להם חוויה אחרת, ולדעתי כשהם מסיימים את הספר גם הם מופתעים מההנאה שספר טוב יכול לגרום. זה בדיוק הדלת שנפתחת לספרים נוספים.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו פייסבוק הורים של ynet
אצלנו בבית, נועם והיאלי רואים אותי כותב, אני מקריא להם חלקים מתוך הספר והם לגמרי שותפים מלאים לספרים. זה משפיע עליהם לטובה כי מתפתח בהם רצון לקרוא ולכתוב (מלבד השעות שהם מבזבזים ע לאייפונים, אייפדים, ופלייסטיישן).
אני נותן להם משימות של כתיבת סיפור ואם הם מוסיפים ליד זה ציור אני מאושר. אין ספק שזה מחזה מרומם לראות את ילדיי קוראים, ואני מאמין שדמיון מפותח הוא כלי נהדר לכל החיים. אז כהמלצה להורים - תקראו ותכתבו גם אתם והילדים יבואו בעקבותכם.
סדרת הספרים "סודות הכדורגל של נועם" בהוצאת ידיעות ספרים
