שתף קטע נבחר

כך מקשה עליכם המדינה להינשא לאזרח זר

הכרת אזרחית זרה בטיול בחו"ל? התאהבת בעובד זר? ואולי בתייר שהגיע לארץ לטייל? משרד הפנים מכין לכם התמודדות ארוכה וקשה. מדריך

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

כשישראלים וישראליות מפתחים מערכות יחסים רומנטיות עם בני זוג בעלי אזרחות זרה, והקשר נהיה רציני, הם נאלצים לפנות לנישואים אזרחיים בחו"ל או לנהל קשר של ידועים בציבור. הבעיה מתחילה כאשר הם מעוניינים לחיות יחד בישראל. כיצד ניתן להסדיר מעמד בארץ לבן זוג זר שאינו יהודי? מדובר בתהליך ארוך ומורכב והנה מדריך מקוצר שיעשה לכם סדר.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני זוג אשר מעוניינים לחיות יחד ולהקים משפחה בארץ צריכים להגיש בקשה מתאימה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר למשרד הפנים באזור המגורים של בן הזוג הישראלי. משרד הפנים מקשה על הזוגות "המעורבים" ופעמים רבות מסרב לבקשותיהם. הוא פועל בהתאם לנהלים, שלפיהם יש לערוך בקשה מתאימה בצירוף מסמכים ותעודות שיש להוציא ברשויות המתאימות בארץ המקור של הזר, לאמת אותם באמצעות חותמת אפוסטיל ולצרף להם תרגום נוטריוני.

 

בהמשך על בני הזוג להוכיח את "כנות הקשר", כלומר שהיחסים ביניהם אינם פיקטיביים, אלא מדובר בזוגיות אמיתית. זאת ניתן להוכיח באמצעות תמונות משותפות, תצהירים של בני משפחה וחברים, הוכחות לניהול הקשר ב"שלט רחוק" או לחילופין להראות כיצד ניהלו משק בית משותף בישראל או בחו"ל.

 

כמו כן, כנות הקשר נבחנת באמצעות ראיונות אישיים שנערכים על ידי נציגי משרד הפנים. כל בן זוג מרואיין בנפרד ונבחן בשאלות היורדות לפסים מאוד אינטימיים. לפיכך מומלץ להיערך בהתאם לפני הראיונות.

 

משרד הפנים מסרב לבקשות רבות בטענה שהקשר פיקטיבי מסיבות שונות, כמו פער גילאים בין בני הזוג, חוסר תיאום במהלך הראיונות האישיים, כשאחד מבני הזוג אינו פנוי (נשוי לאחר) וכדומה. למרבה הצער, זוגות רבים אשר בקשתם מסורבת חווים תסכול רב ואף ייאוש, בן הזוג הזר חוזר לארצו, דבר אשר מוביל פעמים רבות לפרידה.

 

התהליך המדורג

במקרה שבני הזוג צלחו את השלב הראשוני ובקשתם מאושרת, מתחיל תהליך המכונה "תהליך מדורג". תהליך זה נפרש על פני כ‐4.5 שנים לבני זוג נשואים, וכ‐7 שנים לבני זוג ידועים בציבור. במהלך התהליך המדורג ניתנות לבן הזוג הזר אשרות שהייה זמניות, שאותן יש לחדש מידי שנה.

 

לאורך כל התהליך המדורג נבחנים בני הזוג, בין היתר בעניין כנות הקשר וכן בשאלה אם מרכז חייהם הינו בישראל. במידה שבני הזוג מסיימים את התהליך המדורג בהצלחה, בן זוג זר נשוי מקבל מעמד של אזרח, ואילו בן הזוג הזר הידוע בציבור מקבל מעמד של תושב קבע.

 

במסגרת התהליך, במקרה שבו בני זוג ידועים בציבור מעוניינים להינשא ולהסב את התהליך המדורג לתהליך של נשואים, באפשרותם להגיש בקשה לאשרת כניסה חוזרת על מנת לצאת לחו"ל ולהינשא, ועם חזרתם להגיש בקשה מתאימה.

 

ואם משרד הפנים מסרב?

במידה שבקשת בני הזוג סורבה על ידי משרד הפנים, ניתן למצות הליכים על ידי הגשת ערר פנימי בלשכת הרשות בה הוגשה הבקשה. על ההחלטה שניתנה במסגרת הערר הפנימי ניתן להגיש ערר או עתירה מנהלית.

 

במחוזות שבהם קיים בית דין לעררים (כגון ירושלים ותל אביב) יש להגיש ערר לבית הדין לעררים. מחוזות שבהם לא הוקם בית דין לעררים (כגון: חיפה, נצרת) יש להגיש עתירה מנהלית לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

 

על החלטת בית הדין לעררים ניתן לערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהלים יש לערער בפני בית המשפט העליון.

 

על מנת לחסוך את כל הדאגות וכאבי הראש, ובכדי שלא ללכת לאיבוד בסבך הבירוקרטיה ולא לצאת מותשים ומיואשים, מומלץ לפנות לייעוץ וליווי מתאים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים