פריצת דרך מתחת לאדמה

(צילום: דובר צה"ל)

זו אינה הפעם הראשונה שצה"ל חושף מנהרת תקיפה שחפר חמאס ואשר חדרה לשטח ישראל. אולם זו הפעם הראשונה שצה"ל הצליח ליירט מנהרה שחדרה לאחרונה לשטחנו כתוצאה מיישום ופיתוח שיטות טכנולוגיות חדישות שכרגע אין כמותן בשום מקום אחר בעולם. המנהרה שנתגלתה נחפרה ככל הנראה אחרי צוק איתן והיא חודרת כמה עשרות מטרים לתוך שטח ישראל בעומק של כ-30 מטרים. ניכר כי חמאס בונה את המנהרות החדשות בצורת זיג-זג, עם הסתעפויות סרק רבות, כדי לבלבל את כוחות הביטחון. כך, כשצה"ל מפוצץ מנהרה, נמנע פיצוץ התוואי כולו.

עוד על המנהרה שנחשפה:

הותר לפרסום: מנהרה התקפית של חמאס נחשפה בשטח ישראל

צפו: כך חשפו כוחות צה"ל את המנהרה

חורף קטלני ליחידת החופרים של חמאס

אחרי צוק איתן: נתניהו איים על חמאס "לא מציע לכם לנסות אותנו"

אחרי שחמאס הבין שישראל זיהתה את המנהרה, ההערכה היא שלא יפעל באמצעותה. עם זאת, אחד החששות הוא שכמו שהמחבלים שהתכוונו לפגע בפריז פעלו בבריסל כי חששו שיתגלו, כך גם חמאס ינסה להשתמש במנהרות שיש לו כעת, כדי להקדים את האפשרות שייקחו ממנו את האמצעים. להקדים מכה לתרופה הישראלית.

סביר להניח שזו לא המנהרה היחידה, אולם עד כה לא הוכח כי איזושהי מנהרה חדרה בעבר או בהווה אל מתחת ליישוב ישראלי. להיפך - כל מקרה שדווח על קולות חפירה נבדק והופרך, כך שגם אם אסור להקל ראש בתופעה, אין טעם בהיסטריה.

המנהרות שנתגלו עוד לפני צוק איתן ואחריו אינן מהוות איום קיומי על שום יישוב. הן מכוונות בעיקר כדי לפגוע בכוחות צה"ל העורפיים. חמאס רוצה לחטוף חיילים ולשחזר באמצעות המנהרות את הצלחתו בפרשת גלעד שליט. תקיפת היישובים בעדיפות שלישית מבחינתו, אבל היא קיימת, ועצם הידיעה שחמאס חופר מנהרות לשטחנו פוגעת בתחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה. בלי תחושת ביטחון אין חיי שגרה ואין איכות חיים ולכן איום התת-קרקע הוא נושא שצריך לטפל בו.

המנהרה נחשפה בעוטף עזה (צילום: רועי עידן, בראל אפרים)

רק במקום אחד בעולם יש כעת מערכת פעילה עם יכולות מסוימות לאיתור מנהרות. הדרום קוריאנים גילו כמה מנהרות שחפרו הצפון קוריאנים וחצו את הגבול, ושבאמצעותם ניתן להעביר אפילו דיוויזיה של לוחמי רגלים לתוך שטח האויב בזמן קצר. אלו מנהרות גדולות מאוד שנחפרו במשך שנים ארוכות באזור סלעי - וזה הבדל גדול מבחינת איתורן. חציבת מנהרה תת קרקעית בסלע קשיח מחוללת הרבה רעש שמקל על גילוי ואיתור החפירה באמצעות סנסורים רגישים הקולטים גם רעידות וגם קול.

כלים לאיתור מנהרות (צילום: רועי עידן)

לעומת זאת, אדמת רצועת עזה והנגב המערבי היא רכה, ומורכבת מתערובת של חול וחרסית שקל לחפור בהם במהירות וכמעט בלי רעשים ניכרים. לכן יישום הטכנולוגיה שפועלת חלקית עבור דרום קוריאה לא היה ממש אפשרי אצלנו ולכן נדרשו כל-כך הרבה זמן וכסף עד שהושגה התחלה מבטיחה.

מצילים חיים כמו ברפואה

כמו בכיפת ברזל, עכשיו נדרש יישום מסקנות מדעיות ושיטות שפותחו, תוך צבירת ניסיון קרבי. מול הרקטות שופרה היכולת בעשרות ואולי מאות אחוזים, וזה גם מה שצריך לקרות עכשיו: לא להתבשם מההצלחה אלא ליישם את מה שיש ולהמשיך לפתח.

שני הלקחים:

1. כשמערכת הביטחון ומדינת ישראל יודעים להגדיר לעצמם את הבעיה ומוכנים להשקיע מאמצים מדעיים, הנדסיים ומודיעיניים בפתרונה - הם נוחלים הצלחות פורצות דרך. הבעיה תמיד היא הכרה במסוכנות תופעה מסוימת ובאיום שהיא מציבה, לא רק לביטחון הפיזי אלא גם לתחושת הביטחון.

2. ההשקעה בחינוך ובעיקר בחינוך שמטפח מצוינות במדעים מדויקים מביא תוצאות מצילות חיים, לא רק בתחום הרפואי.

ולסיום, צריך שוב לומר ולהזכיר: אנחנו עוד לא שם, אבל די קרוב, וצריך רק לקוות שמי שהביא לפריצת הדרך יכפיל את מאמציו ושהמדינה תיתן לו את כל הכספים והתנאים הדרושים לפיתוח טכנולוגי מואץ ויישומו במתקנים, באמצעים ובמודיעין בשטח. אם כך יקרה, תתפנה מערכת הביטחון לטיפול בבעיה חמורה נוספת: ירי הפצמ"רים מרצועת עזה ומלבנון לעבר היישובים סמוכי הגבול. זה היעד הבא. יירוט הפצמ"רים לא פחות חשוב – לדעתי יותר חשוב – מיירוט מוצלח של המנהרות.