"הממשלה מנצלת את הקהילה הגאה"/ דעה
מאבק הקהילה הגאה התפנק בשנים האחרונות. אנחנו מרוצים מדי מהצהרות ריקות מתוכן ומימי גאווה בכנסת - כשבסופם תבוסה מוחצת בהצבעות על זכויותינו. כי זכויות לא מוגשות כמחווה, הן מושגות במאבק עיקש, והגיע הזמן להתנגד לתעלולים יחצ"ניים על חשבוננו ולעמוד זקופים
עוד בנושא:
היסטוריה בישראל: מטוס ייצבע בצבעי הגאווה
"מטוס צבעוני זה הדבר האחרון שצריך"
רבים טוענים - הנה, אנחנו מתקדמים. הממשלה אמנם לא יכולה להעביר חקיקה להט"בית אך היא מקצה כספים נקודתיים, ואולי אפילו כמה פקידים הומואים נמרצים מזיזים עניינים מאחורי הקלעים. תפסיקו לבכות, הם אומרים. אך האמת המרה היא שאנו חיות ראווה בקרקס - ראש הממשלה שלנו אולי לא מפסיק לדבר על זכויות הלהט"ב במדינתו, אך הוא עושה זאת באנגלית בלבד ובהשוואה לאיראן כמובן.
הקמפיינים הראוותניים שתפקידם להראות כמה ליברלית ישראל, מתוקצבים פי 10 יותר מכל ארגוני הקהילה הגאה – שתקציביה רק הולכים ומצטמצמים, והתיירים האירופאים? ובכן, אלו שכחו מזמן איך זה מרגיש לחיות בתוך מדינה שמרנית, ובוודאי שאינם מודעים לעובדה שהמדבר על זכויות הלהט"ב עומד בראשותה של ממשלה שמפילה באופן סדרתי כל הצעת חוק לשוויון זכויות, ושריה מתבטאים באופן להט"בופובי, גזעני ומיזוגיני על בסיסי שבועי.
כי בואו נודה בזה: ישראל טובה בהרבה ממדינות אחרות, אבל היא לא מדינה ליברלית. משווקים אותה ככזו על גב אחת הקהילות הכי מדוכאות שיש כאן. האם במדינה ליברלית טיפולי המרה הם אופציה חוקית? האם במדינה כזאת הבירוקרטיה עולה בחשיבותה על הזכות להגדרה עצמית של טרנס? משפחה להט"בית של חלל צה"ל לא מוגדרת כשכולה? הזכות לחיי משפחה נשללת? האם במדינה ליברלית שוטריה ולוחמיה מתעללים בטרנסית כמעשה 'קונדס'? המשטרה נאלמת דום אל מול אלימות, ומחדליה בהגנה על אוכלוסיות חלשות מושתקים?
מאבק הקהילה הגאה כמו גם המצעד בתל אביב, התפנק בשנים האחרונות. אנחנו מרוצים מדי מהצהרות ריקות מתוכן ומימי גאווה בכנסת - כשבסופם תבוסה מוחצת בהצבעות על זכויותינו. לעיתים נדמה שאנחנו מנסים להדמות מדי במקום לעמוד על זהותנו.
עוד לא חלפה שנה מאז מצעד הגאווה בירושלים שהסתיים בפיגוע הרצחני שגדע את חייה של שירה בנקי בת ה-16 ז"ל, ופצע רבים אחרים. תזכורת כואבת ומחרידה למציאות המורכבת שבה אנו חיים. מציאות שבה כבשנו אולי את הפריים-טיים, אבל חיינו נותרו הפקר. זכויות לא מוגשות כמחווה, הן מושגות בעבודה קשה ובמאבק עיקש. נדמה שהגיע הזמן במקום לברגן את המאבק - לבגר אותו. הגיע הזמן לאם כל ההפגנות הגאות לשוויון זכויות ולשחרור. להתנגד לתעלולים יחצ"ניים על חשבוננו ולעמוד זקופים, לדרוש את זכויותינו כטרנס, כקווירים, כלסביות, כביסקסואלים, כהומואים, כבני אדם.
לפנייה לכתב/ת 
