תביעה: איך מחלקים דירה עשור אחרי גירושין?

במשך שנים התגוררה אישה בדירה המשותפת לה ולבעלה לשעבר, ושילמה לבדה את המשכנתה. אלא שאז הוא נזקק לכסף והסכסוך הגיע לביהמ"ש

עו"ד לידיה חייטובפורסם: 21.04.16 , 17:13

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד גרושתו בדרישה למכור את הדירה המשותפת, שבה התגוררה בלעדיו מאז פרידתם לפני כ-14 שנים. השופטת פאני גילת-כהן דחתה את טענת הגרושה, שהתעקשה שבין בני הזוג היה הסכם בעל פה שלפיו היא תשלם את המשכנתה, והוא יוותר על הזכויות בנכס.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ב-1980 התחתנו בני הזוג בנישואים אזרחיים ונולדו להם שני ילדים. כ-13 שנה לאחר מכן הם עלו לישראל, ובדצמבר 2006 התגרשו רשמית בבית המשפט לענייני משפחה. בפועל הם נפרדו עוד לפני כן, באפריל 2002, והאישה נשארה לגור בדירתם המשותפת עם שני הילדים, בעוד הגבר התגורר בדירות שכורות עד שרכש ב-2012 דירה משלו. הדירה המשותפת נותרה בינתיים רשומה על שני הצדדים, וכך גם המשכנתה שלקחו במזרחי טפחות.

תביעה

בגלל האלימות: הגרוש הפסיד בחלוקת הרכוש

עו"ד מור אוזרקובסקי

על רקע פרידת בני זוג דרשה האישה לקבל חלק גדול יותר מהמשאבים בטענה שבמשך שנים סבלה מנחת זרועו של הבעל. בית המשט הסכים איתה

בגלל האלימות: הגרוש הפסיד בחלוקת הרכוש

בפברואר 2013 הגיש הגרוש תביעה לפירוק השיתוף בדירה. הוא הסביר כי הגיש את התביעה רק עכשיו משום שעד כה לא הייתה לו בעיה שכל עוד האישה עומדת בהחזרים – היא תישאר לגור בה, ולא תשלם לו דמי שימוש. אולם עכשיו הוא זקוק לכסף כדי לכסות את התשלומים לדירה החדשה שרכש. הוא גם סיפר שבשלב מסוים האישה לא עמדה בהחזרים, והוא נאלץ להתערב ולשלם במקומה.

האישה טענה מנגד כי בין השניים היה הסכם מחייב, שלפיו היא תשלם את המשכנתה ותוותר על המכונית המשותפת ועל מזונות לאחד מהילדים שהיה קטין, בתמורה לכך שכל הזכויות בדירה יעברו אליה. לטענתה היא אמנם נתקלה בשלב מסוים בקשיי מימון, אך אין להשוות את הסכום שהיא השקיעה בדירה ובשיפוץ שלה לעומת התשלומים שהוא השקיע.

השופטת פאני גילת-כהן קיבלה את בקשת הגבר לפירוק השיתוף בדירה, אולם מתחה ביקורת על פרק הזמן שלקח לו להגיש את התביעה. לדעתה, הוא יכול היה להגיש את התביעה כבר כשהילדים בגרו, ולכן באיזון הזכויות בדירה הוא לא ייהנה מערך עליית המחיר שלה ממועד הפרידה ועד היום.

השופטת הסבירה כי למרות העיכוב, היא מקבלת את התביעה משום שאין חולק שלא נערך הסכם בכתב בין הצדדים, כפי שהחוק מחייב. לא רק זאת, אלא שהצדדים מעולם לא פעלו להעברת הזכויות בדירה על שם האישה בלבד, או לחלופין להעברת המשכנתה על שמה בלבד. האישה גם מעולם לא הגישה כל בקשה לבית המשפט שיצהיר כי היא הבעלים הבלעדי בדירה, ציינה השופטת.

לאור האמור היא קבעה כי הזכויות הדירה הם של שני הצדדים במשותף. עם זאת, בשל השיהוי הרב, ומאחר שהאישה שילמה לבדה את רוב החזרי המשכנתה, כלכלה לבדה שני ילדים, ואף ביצעה שיפוץ משמעותי בדירה, נקבע כי שווי הנכס יאוזן לפי מועד הפרידה בין הצדדים – אפריל 2002 – ולא לפי מועד הגשת התביעה כמקובל.

כך, קבעה השופטת, לאישה הזכות לרכוש את זכויות הגרוש בדירה בהתאם לשוויה במועד הפרידה. אם בכל זאת הדירה תימכר לצד שלישי, יקבל הגרוש מחצית משוויה עד למועד הפרידה, והאישה תקבל את היתרה.

כמו כן נקבע כי האישה זכאית למחצית מהזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שצבר בעלה לשעבר במהלך נישואיהם ועד הפרידה.