"הכלבים שלנו התחברו וגרמו לנו להתאהב"

באיזשהו שלב אני מתוודה שאני לא יודעת יותר מדי על בולי, כי אני בסך הכל שומרת על הכלבים עד שהם מוצאים בית אוהב. הגילוי המסעיר בדרך כלל מוביל לשורה של מחמאות, על כמה אני חמודה כי אני מתנדבת עם כלבים עד שמגיע לו זמן הפרידה וכל צד מכשכש בזנבו אל הצד שלו. זוגיות עוד לא יצאה לי מהרחרוחים של הכלבים, אבל אני מוכנה להודות שהכלבים עושים לי טוב כי הם מקשטים את היום שלי במפגשים עם דמויות חדשות.

מחר (ה') יצא לאקרנים הסרט "ילד טוב ירושלים", שמתאר את סיפור ההיכרות של עדי (עמוס תמם) ונטלי (מיטל גל). השניים נפגשים כשעמוס פוגע בטעות בנטלי ה'דוגווקרית' קלות עם האוטו ונאלץ להוביל אותה ואת חבורת הכלבים הגדולה שלה ברכבו הקטן. ככל שהוא מתאהב בנטלי, כך גם החיבה שלו לכלבים גדלה. הסרט מראה איך כלבים יכולים להיות שדכנים קטנים לטובת זוגיות ארוכת טווח שלרוב מתחילה בליטופי חיבה לקטנטנים וממשיכה עם החלפה של מספרי טלפון. שוחחתי עם שלושה זוגות שהכירו והתאהבו בזכות הכלבים שלהם, והם יוצאים איתם לטיולים ביחד עד עצם היום הזה.

גורי הלברדור עזרו לשבור את הקרח

חיה הרפז ואלירן זכריה הכירו בזמן שהיו סטודנטים בבאר שבע. הקמפוס הדרומי ידוע בתור אתר היכרויות מוצלח, הרבה בזכות מפגשים במסגרת פרויקטים של אילוף וטיפול בכלבי נחייה. חיה מספרת על האהבה המשותפת לכלבים וכיצד גורי הלברדור הקטנים עזרו לשבור את הקרח: "כל אחד מאיתנו התגורר בדירת שותפים סטודנטיאלית, כשאני בחרתי את הדירה שלי כי במודעה פורסם שיש כלב נחייה בדירה, והייתי חייבת כלב בחיים שלי. לכלב של השותפה שלי קראו ריי. זה היה באמצע תקופת המבחנים לחוצה במיוחד ובאותו יום הייתי אחרי מבחן מזעזע, אז לקחתי את ריי לטיול כי רציתי לשאוף אוויר".

האהבה לכלבים חיברה ביניהם. חיה ואלירן(צילום: אוסף פרטי)

"בדרך הלוך, ראיתי מפגש של סטודנטים עם כלבי נחייה והיה לי ברור שזה ידרוש ממני לעצור, להיות חברותית ולדבר עם הכלבים והבעלים. לא היה לי כוח לאנשים אז חציתי לצד השני של הכביש. כשנרגעתי קצת והתחלתי לחזור הביתה ראיתי שהם עדיין שם והפעם עברתי לידם. עצרנו, דיברנו קצת את השיחות הרגילות של כלבי הנחייה (בן כמה הוא, איך קוראים לו, איך הוא מתנהג וכו'), ותוך כדי שיחה עם אלירן והגור שלו וינס, גילינו שיש לנו חברה משותפת. כשכבר התחלתי ללכת הוא שאל מה השם שלי, אני שאלתי מה השם שלו וכך נפרדנו".

מי התחיל עם מי?

"אלירן היה נראה לי חמוד, אז חיטטתי בפייסבוק והגעתי אליו דרך הפרופיל של החברה המשותפת. חיכיתי שבוע כדי לסיים את תקופת המבחנים ורק אז פניתי אליו בפייסבוק וכתבתי שהוא מצא חן בעיניי ושזה המספר שלי, אם הוא מעוניין. למחרת הוא שלח לי הודעה, וכבר באותו ערב יצאנו ומאז לא נפרדנו. אחרי כמה חודשים השותפה שלי עזבה את באר שבע ואני התנחמתי בחברה הכלבית של וינס. חצי שנה לאחר מכן, וינס יצא לקורס כלבי נחייה, אותו סיים בהצלחה. בסוף אותה שנה אלירן ואני עברנו לגור יחד ואימצנו את מיס הלן, כלבה משוטטת שאספנו מהשער של האוניברסיטה, ולפני שנתיים וחצי התחתנו".

הצמד הפרוותי התלווה לדייט

מהסיפור של חיה ואלירן אפשר ללמוד שעם הכבוד לעזרה של הכלבים, יש גם נשים שמתחילות עם גברים, אבל מה קורה כשהכלבים נדלקים אחד על השני והזוג בעקבותיהם? דסי רוזן ועומר ענבר נפגשו בגינת הכלבים בגן העיר בתל אביב. היה קליק מידי בין הכלבים שלהם, רוי ולוקה, והצמד הפרוותי אפילו התלווה אל דסי ועומר בדייט הראשון.

הכלבים נדלקו ראשונים. דסי, עומר וחברים שעירים(צילום: אוסף פרטי)

עומר מתאר איך הכלבים הובילו אותם ברצועה אחד אל זרועות השנייה: "הכלבים שלנו ישר התחברו בטירוף, ושיחקו ממש יפה, מה שנתן את הטריגר להתחיל שיחה בגינה. למחרת הלכנו ארבעתנו לים ובילינו ביחד את היום, ואחרי חודש כבר עברנו לדירה של דסי. מאז אנחנו ביחד כבר ארבע שנים. בעקבות החיבור הזה נכנסתי חזק לעולם הכלבים, ראיתי המון סרטונים על אילוף וטיפול בכלבים. ובמקביל למקצוע שלי כמעצב תעשייתי, פתחתי עסק של דוג-ווקרים בשם "ROY&LUKA", כי הכל התחיל בעקבות המפגש של הכלבים שלנו. כך שזה כבר מעבר לזוגיות, נכנסתי לנתיב מגניב בזכות הכלבים".

יש לך טיפים לזוגות שרוצים להכיר?

"תקופה מאוד ארוכה הייתי מנוי באתרי הכרויות ויצאתי לכמות גדולה של דייטים. אני חושב שיש לזה המון יתרונות כי אנשים יכולים להציג את עצמם בצורה ישירה וגלויה מבלי כל הבלאגן מסביב של היכרות בחיי היומיום התל אביבים, שלדעתי הזדמנויות רבות מתפספסות בגלל אותם 'רעשי רקע' תל אביבים. זאת גם הסיבה שבגללה אני מאוד בעד הפלטפורמה הזאת, שרבים עדיין נרתעים ממנה".

אהבה מהב הב ראשון. לוקה ורוי(צילום: עומר ענבר)

"מעבר לכך, אני חושב שמקום טוב נוסף להיכרות בריאה היא דרך מסגרות שונות. מוסד לימודים זה מצוין ואפשר לבנות היכרות לאורך זמן ולייצר משהו יציב וחזק. עצם זה ששני הצדדים חווים את אותה שגרת חיים ונמצאים באותו מקום פחות או יותר, מאוד מקרבת ויוצרת מכנה משותף חזק. כנ"ל לגבי מקום עבודה, בין עם מלצרות, הייטק, הוראה - אין באמת הבדל במובן הזה. בסופו של יום, זה עניין של מזל ותמיד יישאר כזה, והקלישאה המקוממת ש'כשתפסיקו לחפש זה פשוט יגיע' - עובדת".

"הוא הלך לחנות החיות רק כדי לפגוש אותי"

עומר צודק - יש עדיין זוגות שהכירו באופן מקרי לחלוטין ועם הרבה מזל. למשל הדר ואורי שהכירו במקום העבודה של הדר והתארסו לא מזמן, אבל הדר מתארת איך ההתחלה לפני יותר משנתיים הייתה קצת מבלבלת: "ניהלתי חנות לציוד ומזון לבעלי-חיים ואורי היה אחד הלקוחות בחנות. הוא הגיע כמה פעמים עם הכלבה שלו באפי וככה הכרנו. הייתה לנו התחלה לא טובה, כי הוא קיבל שק אוכל פתוח מהחנות ואני ניסיתי להבין אם זה אשמתו או אשמת החנות".

ההתחלה לא היתה טובה. הדר ואורי מקסימים(צילום: אוסף פרטי)

"אבל אז יצא שהוא ביקר בחנות שוב כדי לעשות לכלבה תספורת ומקלחת, ועם הזמן הוא התחיל להגיע לחנות יותר ויותר. למרות שהיו לו חנויות הרבה יותר קרובות לבית, ולמרות שהכלבה שלו כבר הייתה די מבוגרת כשהכרנו, ובכל זאת הוא היה הולך איתה את כל הדרך אליי".

מי התחיל עם מי?

"אפשר להתווכח על מי התחיל עם מי, כי הוא סיפר לי בהתחלה שהוא פתח לכלבה שלו פרופיל בפייסבוק והיא מעלה תמונות חמודות. שאלתי איך קוראים לה בפייסבוק כדי להוסיף אותה. ההתכתבויות היו ממש מצחיקות כי הוא כתב לי דברים כמו 'הב הב' בהודעות וזה המשיך תקופה, עד שהוא שאל אם אפשר להכיר יותר ולהוסיף אותי לפייסבוק באמת. השאר, כפי שאת רואה, היסטוריה".