שתף קטע נבחר

הביטוח: רכב שטח שנכנס למעבר מים לא מכוסה

חברת הביטוח סירבה לשלם לעידו על הנזק שנגרם לרכב השטח שלו בטענה כי הוא גרם לנזק במתכוון בכך שנכנס למעבר מים. האם יש בכך היגיון? לא. זה גם לא מנע מחברת הביטוח לעשות עם הרכב שלו כרצונה ולפרק אותו לחלקים. גם את השופטת הרגיז חוסר תום הלב של החברה

עידו דולב משמש כמחלץ ביחידת חילוץ. הוא מחזיק בבעלותו רכב שטח מדגם סוזוקי ג'מני ונוהג לחצות עמו לעיתים קרובות מעבר מים בין מושב שדה יעקב לכפר יהושוע. מדובר במעבר מים רדודים למרות שהמים זורמים בו בכל ימות השנה.

 

סקר הסוכנים: רמת השירות של חברות הביטוח - בירידה

 

באחד הימים הגיע דולב עם הג'יפ אל מעבר המים. הוא סבר כי יוכל לחצות אותו כהרגלו. אולם הפעם חדרו מים למנוע, כיבו אותו והרכב נסחף לאורך כחמישה מטרים. דולב הזעיק שני טרקטורים אשר חילצו את הרכב.

 

דולב הודיע על התאונה לשירביט, מבטחת הרכב בביטוח מקיף. זו שלחה שמאי אשר הכריז עליו אובדן מוחלט. השמאי העביר את הרכב בהתאם להנחיות שירביט למגרש מכוניות. שם פורק לחלקים.

 

חלפו חודשיים. דולב המתין להמחאה על תגמולי הביטוח. אולם במקום המחאה קיבל מכתב דחייה. בלית ברירה הוא פנה לבית משפט השלום בחיפה. התיק הונח על שולחנה של השופטת תמי לוי יטח.

 

מדוע אינכם משלמים למבוטח את תגמולי הביטוח, שאלה השופטת את נציג שירביט.

 

בהתאם לממצאי חוקר הביטוח שלנו, טען נציג שירביט, דולב גרם לנזק במתכוון.

 

השופטת עיינה בדוח החוקר וגילתה כי אין לדברים שחר. החוקר כתב בו בדיוק הפוך: "לא עלה חשד שמדובר בנזק יזום ומכוון".

 

נציג שירביט המשיך להתעקש כי המבוטח גרם לנזק במתכוון: "המבוטח משמש כמחלץ ביחידת חילוץ. יש לצפות כי ידע היטב שאינו יכול להיכנס עם רכבו למעבר המים נוכח מצבו באותה עת ומשעשה כן יש לראות בכך כמעשה מכוון מצדו".

 

יצרה הסתמכות שווא

השופטת דחתה את הטענה מכל וכל. העובדה כי המבוטח הינו מחלץ ביחידת חילוץ, הסבירה, לא אמורה לשמש לו לרועץ. עובדה זו דווקא מלמדת על כך שמדובר באדם אחראי הפועל להצלת חיים. גם אין כל ראייה לתכנון או לרקימת מזימה לגרום נזק מכוון לרכב. "המבוטח עשה דווקא כל מאמץ לחילוץ רכבו ללא פגע, לרבות באמצעות טרקטורים, תוך שהוא ממהר לבצע את החילוץ בסמוך לאחר קרותו ואינו מותיר את הרכב עד לטביעתו המלאה. כל אלו מלמדים על כך שהרכב היה חשוב למבוטח".

 

אילוסטרציה ()
אילוסטרציה

נציג שירביט לא ויתר ועבר לטענה הבאה: הפוליסה מכסה רק תאונה שהיא מטבעה אירוע בלתי צפוי. כאן מרגע שהמבוטח נכנס למעבר המים עם הרכב היה צפוי כי הרכב ייסחף.

 

גישתכם עומדת בניגוד לעקרונות ביטוחי רכב מקיף, השיבה השופטת. לפי עקרונות אלה הביטוח חל גם על נהיגה ברשלנות או בפזיזות. אם נאמץ את גישתכם לא יהיה כיסוי לנהג שנכנס לצומת באור אדום וגם לא לנהג שרכבו נפגע תוך כדי ביצוע עבירת תנועה. הדעת נותנת כי כמעט כל תאונה הינה תוצאה של רשלנות או טעות בשיקול הדעת של הנהג. לא ניתן לאפשר מצב בו חברת הביטוח תהיה פטורה מתשלום תגמולי הביטוח בגין טענה לרשלנות מצדם של המבוטחים.

 

השופטת תמי לוי יטח דחתה אם כן את כל טענות ההגנה של שירביט וחייבה אותה לפצות את דולב במלוא שווי הרכב בסכום של 46,500 שקל בתוספת שכר טרחת עורכי דין בסך 10,000 שקל ומע"מ.

 

כמו כן השופטת קבעה כי שירביט התנהלה כלפי מבוטחה בחוסר תום לב ולכן ראוי להטיל עליה סנקציה של ריבית מיוחדת בשיעור 10 אחוזים לשנה. שירביט טענה כי דוח החוקר מטעמה קבע שהמבוטח גרם נזק לרכבו במתכוון זאת כאשר דוח החוקר קבע בדיוק הפוך שהמבוטח נקי מכל אשמה שכזו.

 

שירביט גם יצרה הסתמכות שווא אצל המבוטח כי הוא הולך לקבל את תגמולי הביטוח כאשר הורתה על העברת הרכב למגרש מכוניות לשם פירוקו. "כלום יעלה על הדעת כי חברת הביטוח תאפשר את פירוקו של הרכב שעה שלטענתה אין המבוטח זכאי לתגמולי הביטוח"?

 

ההתנהלות חסרת תום הלב של שירביט אילצה את המבוטח ליטול הלוואה כדי לרכוש רכב חלופי על חשבונו לאחר שרכבו פורק בהוראת שירביט. לאחר מכן המבוטח נאלץ לנהל הליך משפטי ממושך לשם קבלת תגמולי הביטוח, על כל המשמעויות הכספיות והטרחה הרבה הנובעת מכך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים