נרקיסים, חולות וכוכבים: שומר הטבע מהדרום
הוא פועל נגד תוכנית בנייה שעלולה לפגוע בנרקיסים הנדירים בדימונה, נגד תוכנית תיירותית במצפה רמון ובאזור שדה בוקר - והכל למען הטבע. רק חבל שהוא יהיה בין האחרונים שראה נמר בסביבתו הטבעית בדרום
שומר הטבע בדרום הארץ: שי טחנאי (56), המשמש 16 בתפקיד רכז אזור הדרום בחברה להגנת הטבע, כבר רגיל למאבקים בין הפיתוח העירוני לבין הרצון לשמור על הטבע.
התחנה הראשונה שלנו בסיור בדרום היא דימונה. זוהי הדוגמה האולטימטיבית לעבודה הסזיפית של הרכזים, המסתכמת בניסיונות להציל אותנו מעצמנו. עיריית דימונה רוצה לבנות על גבעה פסטורלית בצדה המערבי של העיר את שכונת הנרקיסים. 700 יחידות הדיור שיקומו צפויות להכחיד את הנרקיסים המדבריים שעל הגבעה. הנרקיס, הסמל של העיר דימונה, ייעלם בשביל בתים פרטיים עם גינות, פרוייקט שאותו מובילים במשרד השיכון. "הנרקיס הוא מלך הביצה ולראות נרקיס במדבר זה משהו מיוחד", אומר טחנאי. "במו ידיה דימונה הרסת את הסמל שמופיע על בניין העירייה".
בכניסה הראשונה לעיר עומד מפעל כיתן הסגור, שלד עצוב ותזכורת למפעל שהעסיק עובדים רבים בתעשיית הטקסטיל באזור. בכל האזור האפרורי הזה ניתן לבנות שכונות חדשות עם עתיד ורוד יותר. אבל במשרד הבינוי והשיכון ובעירייה מתעקשים על הנרקיסים. "יש מקומות שצריך לשתוק בהם ולא לדבר", אומר טחנאי, המצביע על שחרוריות
וחיפושיות אש שמרקדות על חולות הגבעה. "דרומה מכאן תוכננה שכונה של 3,700 יחידות דיור, שמאז צומצמה כי הקבלנים אמרו שזה צפוף מדי. לזה אין לנו התנגדות. אבל לראות את הרס השטח הכל כך ייחודי הזה... זה מה שאנחנו רוצים למנוע".
הישועה לא תבוא מצד הרשות המקומית, שרואה לנגד עיניה בעיקר את מצוקת הדיור. "לתוכנית יש סייגים ומגבלות. היא תיושם עם המון זהירות", אומרים בעיריית דימונה. "הבנייה תהיה רחוקה מאזור הנרקיסים, ובכוונתו לבנות רק כ-20% מהיחידות שאושרו. ההתנגדות לא מובנת לנו. יש גופים נוספים שנושא הגנת הסביבה חשוב להם לא פחות שנתנו את ברכתם לבנייה במקום. בדימונה מאות זוגות צעירים ואף יותר, המשוועים ומייחלים לדירה משלהם, ולכן לא ייתכן כי בשל התנגדויות לא ענייניות, זוגות אלו ימשיכו לסבול".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "מתוך מדיניות שמירה על הסביבה ומניעת פגיעה בצמחייה באזור, משרד הבינוי והשיכון החליט לערוך שינוי משמעותי בתכנון השכונה המקורי, ובתוכו, שימור מערכת הניקוז הטבעית המובילה מים לערוצים בהם יש נרקיסים, צמצום מספר המגרשים המתוכננים לבניה ושינוי בתכנון עבודות העפר. השכונה תוכננה בהתאם לתכנית העירונית ובנוסף נערכה בדיקה סביבתית מקדימה לתכנון השכונה, בראשות אנשי מקצוע בתחום, ובעקבותיה בוצעו שינויים בתכנון על מנת למנוע פגיעה אפשרית בנרקיס הגדל באזור".
הכוכבים של מצפה רמון
גם מצפה רמון עלולה להרוס במו ידיה את אחד האיכויות הידועות ביותר שלה: השמיים זרועי הכוכבים. כל מי שמגיע לאזור נדהם תמיד ממרבדי הכוכבים המנקדים את שמי הלילה. רשות מקרקעי ישראל מקדמת תוכנית של הקמת עוד כ-15 חוות תיירותיות חקלאיות מערבית ליישוב וכ-400 יחידות מלונאיות בתוך ערוצי הנחלים. "זה פיתוח תשתיות מים, ביוב, חשמל וכבישים. וזיהום אור", אומר טחנאי. "אחד הדברים המיוחדים באזור הוא מצפה הכוכבים. קשה לי להבין כיצד ראש רשות תומך בדבר כזה".
ראש המועצה רוני מרום אמר: "אנחנו פועלים כדי למנף את הנכס שיש לנו, הכוכבים. אם מיישמים את התוכנית הזו כראוי לא תיווצר כזו פגיעה. באופן גורף כל מה שקשור לפיתוח של מצפה מנוגד לאינטרס של הגנת הסביבה, אבל אנחנו לא נתנצל שאנחנו חיים במרחב הזה". טחנאי לא מקבל את ההסבר. "אין סיכוי שפריסה כל כך גדולה של בינוי ותשתיות לא תפגע בטבע".
מרשות מנהל מקרקעי ישראל נמסר: "לתוכנית נערך מסמך סביבתי שהוכיח שאין כל פגיעה בטבע או בעיה של אורות. עיקר הפעילות החקלאית והתיירותית הקלה בשטחים בתוך ומסביב לנחל צין בחלקה העליון. התוכנית טרם אושרה".
למרבה המזל, לא כל איום תיירותי מתממש. לפחות בינתיים. סמוך למצפה חגי, המשקיף לקיבוץ שדה בוקר, תכננו להקים כפר נופש. "יש מין התרפסות מטופשת של ראשי הרשויות ליזמים. אם יזם בא נפרוש לו מרבד של שושנים, לא נשאל אותו האם התוכנית בשביל התושבים או נגדם. הם מציגים עצמם כעניים בשער", אומר טחנאי.
חזון בן-גוריון - כפר נופש?
סמוך למצפה רמון שוכנת העיר האבודה, אתר ייחודי שעל חורבותיה ביקשו להקים כפר נופש עם יחידות אירוח, מסעדה, תיאטרון, ברכות, תעלות מים ועוד. "חבר'ה מעמק יזרעאל באו עם מצגת יפה והם רוצים להקים כפר נופש לממש את חזון בן גוריון. היזמים הלכו לוועדת השניים, שזה מנכ"ל משרד התיירות ומנכ"ל רמ"י, וקיבלו מהם הרשאה לתכנון. ברגע שיש הרשאה מתחילים לגלגל את התוכנית. כל זה בזמן שהקיבוץ שנמצא שני ק"מ מפה מנסה להקים כפר נופש כזה בתוך היישוב עצמו, לא רחוק מצריף בן גוריון".
מרמ"י נמסר: "היזם קיבל הרשאה לתכנון על סמך היתכנות תכנונית בתוכנית המתאר המחוזית המאפשרת במקום לינה/ אטרקציה. ליזם אין הרשאה בתוקף, שכן זו פגה בשנת 2013.
האתר נמצא באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה אך מסקרים שנערכו עולה כי התוכנית לא תפגע בשטח. מדובר באזור קטן מאוד של כ-40 דונם, הצמוד יחסית לתשתיות בשדה בוקר".
למזלו של טחנאי משבר הדיור עוד לא מאיים להשמיד את הטבע המדברי שהוא כל כך אוהב. בניגוד לרכזים באזור המרכז, תוכניות הבנייה הגדולות מתרכזות בשטחים המוניציפאליים של הרשויות. טחנאי מתמודד עם תוכניות תיירות גרנדיוזיות ויישובים חדשים שהממשלה רוצה להקים חדשות לבקרים, חוות בודדים ופיתוח חקלאי.
"הבעיה מתחילה עם אותן הצהרות שהממשלה מרגישה מחוייבת אליהן כל פעם שהם יורדים לדרום ביום בן גוריון, ומחליטה להקים עוד ועוד יישובים. וזה הדבר הכי לא נכון", הוא אומר. למזלו, ערכי שמירת הטבע מסתנכרנים עם רצונותיהם של ראשי הרשויות בדרום, שלא רוצים לראות יישובי לווין אטרקטיביים צצים במדבר וגונבים את האוכלוסיות החזקות שערי הדרום משוועת להן.
התחרות על השטח
אמנם הנגב נתפס כמקום רחב ידיים, מעין ארץ בראשית בלתי נגמרת, אך בעיניו של טחנאי מדובר במקום קטן מאוד, שעלול להצטמצם יותר ויותר עד שלא יישאר בו דבר ממה שעושה אותו לכל כך ייחודי. "יש על השטח הרבה מאוד מתחרים", הוא אומר. "אחת הבעיות היא שהנרטיב הציוני מאוד מהלל ורואה את שיא החלוציות בהקמת התיישבות חדשה בנגב".
את הדברים הוא אומר כשאנחנו מסיירים בשטחי המועצה האזורית רמת נגב, המונה 20 יישובים, ומעל 20 חוות בודדים. אנחנו מבקרים בהיאחזות נח"ל נטושה שעליה מבקשים להקים יישוב חדש. "זה כבר פאסה. רק לפני כמה שנים היישוב רתמים התפרק. הגיעו אנשי כיפות סרוגות והקימו אותו מחדש והמקום פורח. זה מה שמחזק את הנגב. הקמת יישובים חדשים רק מחלישה".
לדבריו, ראשי הרשויות אוהבים להתהדר בנוצות של ציונות והתיישבות. "הממשל, בהובלת שר הבינוי והשיכון גלנט, עולה פעם בשנה לקברו של בן גוריון וצריכה לפדות את השטר. אז החליטו על הקמת חמישה יישובים חדשים.
רשות הטבע והגנים מתנגדת, המשרד להגנת הסביבה מתנגדים. זה משולל כל היגיון". השר גלנט ציין כי הקמת היישובים הכרחית וכי ימשיכו לחזק את היישובים הקיימים.
החקלאות מאיימת אף היא להשתלט על הטבע. בשעה שמשקים חקלאיים נסגרים בזה אחר זה, הרשויות מבקשות עוד. אזור חולות בתולי מערבית לנתיב העשרה עלול להיעלם. "קיימים שם מעל 720 מינים של צומח ומגוון בעלי חיים שחלקם בסכנת הכחדה. יש בדיונות עדר צבאים שמצא שם מקלט והסתגל למקום", מסביר טחנאי.
"המדינה הבטיחה לחקלאים כאלף דונם עליהם יוכלו להקים חממות. אני בטוח שמשרד החקלאות יכול לספק את האלף דונם האלה במקום אחר", הוא אומר. "בנגב המערבי יש עשרות אלפי דונמים לחקלאות, שחלקם לא מעובדים בגלל המשבר בענף". גם עצי השיטה של הערבה, אחד הסמלים של האזור, בסכנה. כל עץ כזה הוא מערכת אקולוגית שלמה, שמפרנסת מאות מיני חי וצומח. "הערבה במצוקה כלכלית אדירה. משקים חקלאיים שלא יכולים לעמוד במצב נסגרים ומצד שני מכשירים עוד ועוד שטחים חקלאיים".
פיתוח בעוצמות שלא הכרנו
טחנאי ידע הרבה קרבות והפסדים רבים. אחד מהם הוא התוכנית לתעשייה עתירת ידע בשטח החולות של אשדוד. "זה היה מאבק כואב. במידה מסויימת גם חולות סמרה היה הפסד. בתקשורת זה הצטייר כהצלחה, אבל איבדנו שם הרבה שטח לטובת הכרייה". אבל אם יש דבר אחד שמסב לו גאווה זה ההתגייסות של הציבור למען הטבע. "כאשר הציבור מגיע לוועדות התכנון ופונה לראשי הרשויות יש לזה משקל גדול. היום המאבקים שלנו הם הציבור ולא בכדי. זה נותן הרבה יותר כוח".
"יש פיתוח בעוצמות שלא הכרנו בעשור האחרון", אומר טחנאי, שזכה בימי חייו לראות נמרים בנגב. הילדים שלנו יזכו רק לשמוע על נמרים בסיפורים ולראות אותם בכלובים בגני חיות.
רכזי החברה הוותיקים הם ספר פתוח המשרטט את חוסר האונים של הטבע אל מול הדורסנות של האדם.
"לפני 30 שנה אמרה לי אישה ממושב עידן שכשיצאה החוצה ראתי חרדוני צב וקרקלים ושועלים. היום, היא אומרת, אם אני רוצה להראות לילדה שלי בקושי יש. זה מאוד כואב. השטחים הפתוחים של הדור הבא שיגדל במדינה הולכים ומצטמצמים. זו חוויה בלתי נשכחת לראות בעל חיים בבית הגידול הטבעי שלו. הדורות הבאים לא יזכו לזה".
הנגב נראה כמעט אינסופי. אבל זו רק אשליה. טחנאי הוא מברי המזל שזכו לראות חיות שאיש עוד לא יראה בטבע. הוא גם זכה לראות כיצד אנחנו הורסים במו ידינו את שטחי המחיה של אותם בעלי חיים.
לפנייה לכתב/ת 
