כן הם יכולים: גיבורי על שחורים
לא עוד באטמן האפל מבחוץ והלבנבן מתחת לחליפה. כשהנשיא הוא שחור וביונסה המלכה - היה זה רק הגיוני שגם גיבורי העל יתיישרו לפי רוח התקופה. מדדשוט של וויל סמית' ב"יחידת המתאבדים" ועד וור-מאשין, פלקון ובלאק פנת'ר שלוחמים לצד קפטן אמריקה - קבלו את הסופר-הירוז השחורים החדשים, שהולכים לכסח לכם את הצורה
באפריל 1861 נפתחה מלחמת האזרחים האמריקנית. הסיבות לפריצתה היו רבות, אולם סוגיית העבדים השחורים היתה חומר הנפץ שהביא לפיצוץ בין הצפון לדרום. מאז עברו 155 שנה. הנשיא אברהם לינקולן הוביל את מדינות הצפון לניצחון (ונרצח), והעבדות הוכרזה כבלתי חוקית. לאחר מכן מרטין לות'ר קינג סחף את ההמונים למאבק על שיוויון זכויות (ונרצח) ובהמשך עלו לגדולה לואי ארמסטרונג, בילי הולידיי, ד"ר ג'יי, ד"ר דרה, מייקל ג'קסון, ספייק לי, דנזל וושינגטון, ביונסה ואחרים שהפכו את האפרו-אמריקנים לכוח משפיע בתרבות, בספורט ובפוליטיקה. לעזאזל, אפילו הנשיא הנוכחי שחור.
ברוח התקופה, רק טבעי שגם בזירת גיבורי העל יתרחש שינוי וזה אכן הגיע בשנים האחרונות. במציאות לא חסרו כאלה - מוחמד עלי, מייקל ג'ורדן, קארל לואיס (ספוג סמים ממריצים, אבל איזה סופר-הירו אינו כזה?) וגם מורגן פרימן שהוא בכלל אלוהים, אבל גם בכל הנוגע ליקום הדמיוני של הקומיקס ועיבודיו הקולנועיים חל מהפך. לא עוד סופרמן יפה הבלורית והחיוור, או ת'ור הבלונדי, או באטמן השחור מבחוץ והלבנבן מבפנים מתחת לחליפה. מארוול ו-DC קומיקס הגיבו למגמה בציבור האמריקני ועדכנו את חוברות הקומיקס שלהם, ואף יותר מכך גם את הסרטים וסדרות הטלוויזיה שנוצרו בהשראתם.
ועכשיו, לוח השנה מורה על אפריל 2016, ושוב יש לנו מלחמת אזרחים אמריקנית - הפעם בעולם גיבורי העל של מארוול. "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" הוא בעצם השלישי בסדרת שוברי הקופות המוקדשת לקאפ, אולם הוא כולל בתוכו כמעט את כל חברי מסדר הנוקמים שהכרנו בשנים האחרונות (כולל ספיידרמן החדש ומחודש שהצטרף לקלחת). במרכז העלילה הקרע בין שני המנהיגים של החבר'ה הטובים - קפטן אמריקה ואיירון-מן, אבל כמו אז במאבק בין לינקולן לג'פרסון דיוויס, בין לבין עולים השחורים שבחבורה: פלקון מהצד של קאפ, וור-מאשין מהצד של איירון מן. וגם בלאק פנת'ר.
על פי פרופ' ג'פרי בראון מאוניברסיטת באולינג גרין באוהיו, מחבר הספר "Black Superheroes, Milestone Comics, and Their Fans", רוחות השינוי שבאוויר מגיעות לאחר שז'אנר גיבורי העל גמר לטפל במלחמה אחרת - זו על הבית, שנפתחה ב-11 בספטמבר 2001. מתקפת הטרור של אל-קאעידה היא זו שהביאה לתחייתם של באטמן, סופרמן, איירון-מן ואחרים כמגני האומה האמריקנית. והם כולם לבנים. "הסרטים נועדו לבסס מחדש תחושת ניצחון מדומה, לאפשר לקהל ליהנות מהרגשה של ביטחון מול איום הטרור, שכן לפחות גיבורי העל יכולים להציל אותנו ברגע האחרון", אומר בראיון ל-ynet.
"אירועי ה-11 בספטמבר גרמו לאמריקנים להרגיש יותר חדירים ופגיעים למתקפה מבעבר. במונחים של ג'נדר, גבריותה של אמריקה נלקחה ממנה. רוב סרטי הסופר-הירוז של הוליווד עסקו בבנייה מחודשת של האידאל הבדיוני של הגבריות האמריקנית. "העוצמה האמריקנית הלאומית תמיד יוצגה על ידי גברים לבנים כמו רמבו, ג'ון מקליין, אינדיאנה ג'ונס ועוד. עכשיו, כשזו התבססה מחדש עם קפטן אמריקה, באטמן ואחרים, הז'אנר מתחיל לפנות לנושאים ודמויות חדשים. העיסוק בפוליטיקה של גזע והגיוון האתני של הדמויות החדשות הוא חלק מהגל השני של הסרטים".
בלאק פנת'ר נחשב לגיבור העל השחור הראשון בקומיקס, אולם רק עכשיו - חמישים שנה אחרי שסטן לי הביאו אותו לעולם בחוברת שהוקדשה לארבעת המופלאים בקיץ 1966, הוא זוכה להכרה בהוליווד - כאמור, הרבה אחרי שגל סרטי הסופר-הירוז התחיל. השחקן המצוין והלא מוערך מספיק צ'דוויק בוזמן (שהספיק לגלם לאחרונה את שחקן הבייסבול ג'קי רובינסון ואת סנדק הסול ג'יימס בראון) מגלם אותו לראשונה ב"קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" של האחים אנתוני וג'ו רוסו, ובשנה הבאה יוקדש לו גם סרט משלו בבימויו של ראיין קוגלר.
קוגלר אינו הבמאי האפרו-אמריקני הראשון שמופקד על הפקת גיבורי על רבת תקציב. טים סטורי היה שם בשני סרטי "ארבעת המופלאים". למרות הרקע שלו כבמאי של "סרטים שחורים", הוא שמר על המקורות האתניים הלבנים של רביעיית גיבוריו. דווקא ג'וש טראנק - יהודי צעיר וחיוור - החליט לרענן את השורות ב-2015, וללהק לגרסה שלו את מייקל בי. ג'ורדן (חביבו של קוגלר מ"קריד" ו"תחנת פרויטוויל") לתפקיד ג'וני סטורם, אותה דמות שכריס אוואנס הצעיר גילם עבור סטורי, לפני שהפך לקפטן אמריקה.
המקרה של סרט "בלאק פנת'ר" העתידי שונה בגלל הקפדת המפיקים על האוריינטציה האתנית שלו, ועל כך מעידה פנייתם לאווה דוברניי ("סלמה"), לפני המינוי של קוגלר. החלטה זו בוודאי הושפעה ממחאת הוליווד הלבנה שהתעוררה בעקבות טקס האוסקר האחרון. "כל אחד מהגיבורים השחורים נושא תוכן פוליטי וחברתי כזה או אחר. הם מייצגים שינוי וזווית תרבותית אחרת מאשר זו הדומיננטית של גיבור על לבן", אומר בראון, "לרוע המזל, יש בכך הגבלה עבור היוצרים. אם הם לא נוגעים בסוגיות של גזע, הם מסתכנים בהאשמות של 'הלבנה'. אם הם יתרכזו בסוגיות הגזע הם עלולים להסתכן בכך שהסרטים יתקבלו כמטיפניים, יותר מאשר בידור אסקפיסטי להמונים".
שורשיו של הבלאק פנת'ר ביבשת אפריקה, במדינה ווקאנדה - חבל ארץ בדיוני המשופע במרבצי המתכת ויברניום. גיבור העל בעל החליפה השחורה דמוית הפנתר הוא בעצם הנסיך טצ'אלה, בנו של המלך המקומי אותו מגלם בוזמן בכשרון רב ב"קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים", הן בסצנות האקשן והן בדיאלוגים כשמבטא אפריקני בפיו. בסרט הוא חולק את המסך עם כריס אוואנס הלא הוא קפטן אמריקה, רוברט דאוני ג'וניור הוא איירון-מן, וביניהם מתגוששים ג'רמי רנר כהוקאיי, פול ראד כאנט-מן, סבסטיאן סטאן כבאקי בארנס, אליזבת' אולסן כסקרלט וויטץ', פול בטאני כוויז'ן וטום הולנד הינוקא כספיידרמן החדש.
כולם יפים, זכים וצחים כשלג. אפילו האלמנה השחורה בגילומה של סקרלט ג'והנסון אפלה רק באופי, לא בצבע העור. הישועה מגיעה מהשמיים עם שני המעופפים - וור-מאשין הסילוני בגילומו של דון צ'ידל, ופלקון המכונף בגילומו של אנתוני מקי. שניהם אפרו-אמריקנים פטריוטים עם עבר צבאי. סוג של תו תקן. שלושה שחורים בתוך נבחרת מכובדת של גיבורי על לבנים - זה ייצוג נאה למיעוט האפרו-אמריקני בעולם של מארוול. עדיין לא אפליה מתקנת, אבל צעד בכיוון הנכון.
גם אצל המתחרים מ-DC קומיקס יש פנייה לכיוון הזה. פרויקט ליגת הצדק המתגבש של זאק סניידר אולי לא הושק בהצלחה כל כך גדולה השנה עם "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", אולם הבמה הזאת רוויית דמויות איקוניות כמו סופרמן ובאטמן מאפשרת לערוך היכרות עם דמויות משנה חריגות כמו גל גדות כוונדר-וומן האישה וג'ייסון מומואה כאקוומן שעוצב כסמואני מאיי הוואיי. אלה יזכו לסרטים משלהם וכך גם ככל הנראה הדמות של סייבורג האפרו-אמריקני, שמבליחה לרגע.
"לבאטמן, סופרמן וקפטן אמריקה יש אחיזה חזקה בציבור והם מלכתחילה מקודמים כבלוקבאסטרים. גיבורי על שחורים אינם כה ידועים, והאולפנים חוששים שהם יפנו רק לקהל נישתי", מסביר בראון, "זו הסיבה שהם עושים לנו היכרות איתם תחת ההגנה של הקבוצה וסיפוריה, וכך הם מנסים לעורר עניין בדמויות. אפשר להגיד אותו דבר גם על גיבורות על בסרטים".
ריי פישר האלמוני יגלם את סייבורג או בגרסתו האנושית ויקטור סטון - גאון צעיר, מנתץ סטיגמות, שנפגע קשות במהלך ניסוי שערכו הוריו המדענים. בניסיון להציל את חייו משתיל בו אביו איברים מכניים והוא הופך לחצי אדם-חצי מכונה עם אינטליגנציה אדירה וכוח גדול אף יותר. קצת כמו רובוקופ, רק יותר אנושי. הסרט "סייבורג" הוא האחרון בתור בתוכנית החומש של האחים וורנר, אבל בניגוד ל"בלאק פנת'ר" של מארוול, לפרויקט לא מונה עדיין במאי ונוכח האכזבה מ"באטמן נגד סופרמן", ספק אם הוא ייצא כמתוכנן ב-3 באפריל 2020.
"סייבורג". אולי ב-2020
חבורה נוספת מבית האחים וורנר, אותה כן נזכה לראות לבטח - ובקרוב, היא "יחידת המתאבדים" של דיוויד אייר, ובו כנופיית הנבלים מבית DC שהפכו ללוחמי צדק. בין חבריה המטורללים בולט דדשוט האפרו-אמריקני, אותו מגלם וויל סמית' בכבודו ובעצמו. כן, ההוא שהיה ממובילי המחאה נגד ההוליווד לקראת טקס האוסקר. אפילו סמית', שכבר התנסה בעבר בגילומו המוצלח של גיבור על (ג'ון הנקוק מ"הנקוק" של פיטר ברג מ-2008), זקוק למעטפת קבוצתית תומכת של דמויות, כוכבים וסיפורי רקע, כשהוא משיק את הדמות החדשה.
האם יש הבדל בטיפול של מארוול ו-DC קומיקס? בראון חושב שכמו במקרה של היבטים אחרים יצירתיים ושיווקים, מארוול מובילים במלחמת האזרחים הזו על לב המעריצים: "מארוול עושים עבודה טובה בסך הכל. וור-מאשין והפלקון מתפתחים יפה, ונראה שבלאק פנת'ר יזכה גם הוא להצלחה. בכל הנוגע ל-DC, עד עכשיו הם פשוט החליפו דמויות לבנות זניחות והפכו אותן לשחורות - לורנס פישברן כפרי ווייט בסרטי סופרמן ומהקאד ברוקס כג'ימי אולסן בסדרה 'סופרגירל'. וויל סמית' יכול להיות אדיר ב'יחידת המתאבדים', אבל מי יודע? יש שם המון דמויות והוא עלול להיות בצל".
דדשוט אגב לא לבד בנבחרת המנוולים של "יחידת המתאבדים" שייצא לאקרנים בקיץ. לצד דמויות גברים כמו קפטן בומרנג (בגילומו של ג'יי קורטני) וריק פלאג (ג'ואל קינמן), יש פה גם בני מיעוטים כמו קטאנה היפנית (קארן פוקוהארה) ואל-דיאבלו המכסיקני (ג'יי הרננדז). את קילר קרוק מגלם אגב אדוולה אקינה-אגבג'ה הניגרי, אולם הוא מוצג פשוט כפריק מעוות מראה.
מי שאמורה לפקח על הפושעים שחזרו למוטב, אולי, היא הוגת התוכנית השאפתנית הזו אמנדה וולר, אותה מגלמת ויולה דיוויס זוכת פרס האוסקר. היא מהדהדת את הדמות המקבילה של ניק פיורי, ראש סוכנות SHIELD, שלקח על עצמו סמואל ל. ג'קסון בסרטי "הנוקמים" של מארוול. השניים מייצגים מפקדים בעלי סמכות ממסדית, מה שמזכיר את דמויות מפקדי התחנות השחורים של סדרות וסרטי המשטרה משנות ה-70 וה-80. "ההצבה שלהם כמפקחים היא הדרך הקלה להציע גיוון אתני בלי להתחייב לכך בנוגע לגיבורים המרכזיים", מאשר בראון.
"זה מורה על כך שהגזענות הוכרעה, אבל הגיבורים האמיתיים הם עדיין לבנים. זה די מטעה, כמו נבלים לבנים. לרוב הנבלים האמיתיים מאחורי הבריונים המחופשים הם אנשי עסקים לבנים (ג'ף ברידג'ס כאובדיה סטיין ב"איירון-מן", רוברט רדפורד כראש הידרה ב"קפטן אמריקה: חייל החורף", ג'סי אייזנברג כלקס לות'ר ב"באטמן נגד סופרמן" ועוד). זה מייצג שווא של ביקורתיות נגד הסטטוס-קוו של זקנים לבנים שרוצים להתעשר, אבל באותה מידה הם מבקשים מהקהל להריע לחבר'ה הלבנים הצעירים כמגני האומה - אפילו אם אלה מיליונרים כמו ברוס וויין או טוני סטארק".
ואכן, גם בזירת הנבלים, השחורים די קופחו לאורך השנים. אין רבים כאלו בסך הכל, לבטח לא ארכי-נבלים. מייקל קלארק דאנקן המנוח היה כזה בתפקיד קינגפין שהתמודד מול בן אפלק ב"דארדוויל" מ-2003 (אחד מעיבודי הלייב-אקשן הראשון מאז אסון התאומים). ג'יימי פוקס צץ לאחרונה כאלקטרו המגוחך מול אנדרו גארפילד ב"ספיידרמן המופלא 2" מ-2014. במקרה הזה, האפליה נגרמת מרגישות יתר של היוצרים. "יש פה חשיבה מלאת פוליטיקלי קורקט של האולפנים, וגם זה בדרך הבטוחה ביותר", אומר בראון שמציין מלכתחילה נבלי הקומיקס הם לבנים ברובם.
מי שעשויה לאתגר קצת את התקינות הפוליטית של הוליווד היא דווקא הטלוויזיה. אל הסדרות המצליחות "דארדוויל" ו"ג'סיקה ג'ונס" שנוצרו כשיתוף פעולה בין מארוול לנטפליקס יצטרף בקרוב "לוק קייג'", בריון מהארלם בעל מאסת שריר אדירה וגם עור שהוא גם כהה וגם מאוד עבה, ממש חסין קליעים.
מייק קולטר מגלם את קייג' (שכבר הספיק להתארח ב"ג'סיקה ג'ונס") - דמות שנוצרה בהשראת סרטי הבלאקספלויטיישן של שנות ה-70, ועודכנה מחדש ברוח ההיפ-הופ המודרני. "הסמויה של גיבורי העל", כך הגדירו היוצרים את הסדרה, שתציב מול הגיבור את האויב הגדול ביותר שלו, גנגסטר אפרו-אמריקני בשם קורנל "קוטונמאות'" סטוקס (מאהרשאללה עלי).
להיטי הסופר-הירוז נתפסים בציבור הרחב כבידור להמונים, אולם הם משקפים גם תופעות חברתיות ותרבותיות אקטואליות - מהמלחמה האמריקנית בטרור ועד לגיוון אתני. לקח למפיקים זמן להבין איך להתנהל עם זה, אבל עכשיו כבר אין להם ברירה. ב"איירון-מן" מ-2008 לוהק לתפקיד ג'יימס רודס - הלא הוא וור-מאשין, השחקן האפרו-אמריקני טרנס הווארד. שנתיים לאחר מכן ב"איירון-מן 2" הוא הוחלף בדון צ'ידל. פחות או יותר אותו צבע עור, אבל לא אותו בן אדם.
"אין שום דבר מיוחד שמשותף לגיבורי העל השחורים מלבד צבע עורם", מסכם בראון, "בקומיקס הדמויות הללו זכו ליחס של זרים האקזוטים שנקשרו עם הטבע או עם וודו. במקרים אחרים הודבק להם הסטריאוטיפ של גיבורי רחוב עבריינים. אבל הקומיקס השתפר מאוד בייצוג דמויות מגוונות ולדעתי הוליווד לומדת מזה". אז מסתבר שהכושי אכן לא יהפוך עורו, אבל כיום הוא יכול ללבוש חליפת לייטקס ולצאת להגן על אמריקה כגיבור על.
