מבחן בית: בייל מתחיל להתאקלם במדריד
הביקורות הנוקבות, ריבוי הפציעות וחילופי המאמנים הפכו את תהליך הקליטה של הכוכב הוולשי לקשה וארוך במיוחד. עכשיו כשהוא סוף סוף מתחיל למצוא את עצמו בברנבאו, השחקן היקר בהיסטוריה ינסה להצעיד את ריאל לעוד גמר אלופות על חשבונה של מנצ'סטר סיטי
בקיץ 2013 גארת' בייל לקח על עצמו משימה בלתי אפשרית. עם תג מחיר של 100 מיליון יורו והתואר "השחקן היקר בהיסטוריה", הוולשי הגיע למדינה זרה ולליגה בה משחקים כריסטיאנו רונאלדו ולאו מסי, בניסיון להצדיק את ההשקעה האסטרונומית של ריאל מדריד ולעמוד בציפיות שמראש היו גבוהות מדי. אין ספק שבתנאים כאלה קל מאוד להחוויר, בטח אם אתה בריטי.
כבר כמעט שלוש שנים הוא שם בספרד, ובכל זאת נראה שהוא עדיין לא מרגיש לגמרי בבית. עונת הבכורה שלו הייתה מוצלחת למדי והסתיימה עם זכייה בליגת האלופות ובגביע המלך (עם אותו שער ניצחון דרמטי בגמר מול ברצלונה), אבל המסלול הקצר יחסית של בייל בריאל מדריד ידע המון פיתולים ולא מעט רגעי משבר, כאלו שמציתים כל פעם מחדש שמועות על קאמבק לפרמייר-ליג. אחרי הכל, ברגעים קשים תמיד ישנו איזה דחף לברוח הביתה.
אז הערב זה יקרה, לפחות לשעה וחצי. לראשונה מאז עזב את הממלכה, בייל יחזור לשחק על אחד מהמגרשים המוכרים של הליגה האנגלית כשיתארח עם ריאל אצל מנצ'סטר סיטי בחצי-גמר ליגת האלופות. הביקור הזה מגיע ממש בישורת האחרונה של העונה, שכמו קודמותיה הייתה הפכפכה מבחינתו של בייל. עונה שעד לא מכבר הוגדרה ככישלון חרוץ, עם חילופי מאמנים במרכזה והררי ביקורות עליו ובכלל, אבל עוד עשויה להסתיים עם דאבל מפתיע.
פרסונה נון גרטה
לפחות על הנייר, בייל סיפק שורה סטטיסטית נאה בכל אחת משלוש העונות שלו עד כה במדריד. זה נפתח מצוין עם 22 שערים ו-19 בישולים ב-2013/14, נמשך עם 17 שערים ו-12 בישולים ב-14/15 והעונה, נכון לעכשיו, עומדים מספריו של הוולשי על 18 שערים ו-13 בישולים. במארס האחרון הוא הפך לכובש הבריטי הגדול ביותר בתולדות הליגה הספרדית, אבל למרות התפוקה העקבית והלא-מבוטלת הזו, מאז המשבר הגדול בעונה נטולת התארים אשתקד, אוהדים ועיתונאים רבים סימנו דווקא אותו כאחד מהאשמים המרכזיים בכישלון.
התופעה הזו החלה בראשית 2015. ב-15 במארס של אותה השנה, אז כבש צמד ב-0:2 על לבאנטה, הוא חגג תוך כדי שכיסה את אוזניו, כמסר לאוהדים שמחו נגדו במשך תקופה ארוכה בשריקות ובקריאות בוז. בסקרים שנערכו באותה תקופה בין 40 ל-50 אחוז מהאוהדים קראו להדיח אותו מההרכב, בעוד ששחקני מפתח אחרים כמו רונאלדו וקרים בנזמה זכו ליחס סלחני יותר. צריך לומר שגם הכוכב הפורטוגלי וגם אגדות רבות לפניו כמו אלפרדו די סטפנו חוו את השריקות של האוהדים קצרי-הפתיל בברנבאו, ואין זה פלא שרובם ככולם לא היו ספרדים. אאוטסיידרים, אם תרצו.
כמו הקהל, גם התקשורת המקומית סימנה את בייל באופן מיוחד, כמעט כשעיר לעזאזל, בעיקר בטענה שהוא לא מגיע למשחקים "גדולים" ולא לוקח על עצמו אחריות בניהול המשחק וביצירת מצבים. תג המחיר המטורף ריחף מעליו כמו קללה, והחצים שנשלחו לעברו מכל עבר השפיעו גם על תפקודו. באותה תקופה ערכו בספרד בדיקה שקבעה כי מאז שהחלו הביקורות נגדו בייל הפך לשחקן הרבה פחות מסוכן, ועבר מבעיטה לשער בכל 22 דקות בממוצע לאחת בכל מחצית.
גם ביקורות מחוץ לספרד לא היו דבר נדיר, והזכורה מכולן הגיעה מצידו של רוי קין, שחקן העבר האירי שקרע את בייל לגזרים אחרי ההדחה בחצי-גמר הצ'מפיונס אשתקד מול יובנטוס. "ריאל שיחקה עם עשרה שחקנים כי בייל פשוט לא נתן לה כלום", טען קין. "הוא בחר שוב ושוב באופציה הקלה. ריאל הביאה אותו כדי שיהיה אמיץ וייצא קדימה, אבל בכל פעם שהוא קיבל את הכדור הוא מסר אחורנית".
הבעת אימון
מי שהקפיד לגונן על בייל באותה תקופת משבר הוא מאמנו דאז קרלו אנצ'לוטי, שהרבה לתקוף את המבקרים. "אני חושב שחלק מהאנשים שכחו את מה שהוא כבר הספיק לעשות בשביל המועדון", הטיח האיטלקי, "אנחנו מאוד מרוצים מהתפקוד שלו". אבל לצערו של בייל, אנצ'לוטי הוא זה ששילם את המחיר בסוף העונה שעברה, ונאלץ לפנות את הכסא לרפא בניטס.
בניגוד למרבית שחקני ריאל מדריד, שרצו לראות את בניטס אורז מזוודות כמה שיותר מוקדם, בייל דווקא נהנה מהעבודה עם המאמן הספרדי. השניים תקשרו באנגלית, דבר נדיר יחסית בחדר ההלבשה של הבלאנקוס, ובניטס הקפיד לתת לחלוץ את התמיכה לה הוא זקוק, גם ברמה המקצועית וגם בניגוח הביקורות מול התקשורת. בניטס טען לא פעם שבייל יכול להיות השחקן הטוב בעולם, אבל לא נשאר מספיק זמן כדי לנסות ולהפוך אותו למס' 1. ואז הגיע זינדין זידאן.
כשאליל הברנבאו שב הביתה לעמדת המאמן, היו כאלה שחששו למעמדו של בייל. הוולשי, כך הם טענו, הימר על הסוס הלא נכון כשהיה השחקן היחיד שיצא באופן פומבי נגד פיטוריו של בניטס. הוא חשש שההתקדמות המקצועית שלו תיעצר תחת המאמן החדש, ושאותם ימים קשים ורועשים מול הקהל הזועם בברנבאו ישובו. יש שהעריכו שבכך הוולשי פתח ברגל שמאל את מערכת היחסים עם זידאן, אבל לפחות כלפי חוץ נבואת הזעם הזו לא התגשמה והוא המשיך לקבל את הקרדיט מהצרפתי (מה שאי אפשר להגיד על כוכב אחר בשם חאמס רודריגס). "בייל הוא שחקן יוצא דופן", אמר "זיזו" לאחרונה. "יש לו יכולות אדירות והוא יכול לעשות את ההבדל במשחקים".
Welshman in Madrid
ואם בחדר-ההלבשה עסקינן, הרי שגם שם לא הכל מושלם עבור בייל. על מערכת היחסים שלו עם רונאלדו דובר רבות, בעיקר סביב שמועות על יחסים מתוחים וקרבות אגו, ובעוד שאלו נתקלו בהכחשות גורפות משני הצדדים, אין ספק שלא הכל הלך חלק. לטענת סוכנו ג'ונתן בארנט, שניחן בפה גדול במיוחד, בייל היה "עצבני מאוד" על הפורטוגלי במשך תקופה ארוכה אבל בחר להדחיק זאת, בידיעה שבקרב ראש-בראש על עמדת הכוכב הראשי בברנבאו סיכוייו לנצח שואפים לאפס. אותו סוכן האשים בשלב מסוים את שחקני ריאל בכך שהם לא מוסרים מספיק ללקוח שלו, מה שעורר את זעמם של אנשי המועדון וגרם לקרלו "הג'נטלמן" אנצ'לוטי לייעץ לו "לדבר כמה שפחות".
גם אחרי שלוש שנים בספרד בייל מתקשה עם השפה המקומית ומרבה לתקשר עם חבריו באנגלית, מה שמצמצם את המעגל החברתי שלו למספר קטן של שחקנים דוגמת לוקה מודריץ', טוני קרוס, כריסטיאנו רונאלדו, מתיאו קובאצ'יץ' ואלברו ארבלואה. "השפה היא כנראה הדבר שאני הכי מתגעגע אליו", הודה בעבר בראיון. "קשה לי מאוד לנהל שיחות עם אנשים בספרדית".
אבל נראה שהשפה היא לא הדבר היחיד שבייל מתגעגע אליו. חבריו טוענים שהוא מקפיד לראות כמעט כל משחק בפרמייר-ליג, ושבכל הזדמנות הוא קופץ לאותה מסעדה מדרידאית, "מסון צ'יסטו", כדי לאכול פיש-אנד-צ'יפס כמיטב המסורת הבריטית. בשאר הזמן הפנוי שלו הוא מרבה לשחק גולף, דבר שהפך לדבריו לסוג של אובססיה.
ההעפלה ההיסטורית עם נבחרת וויילס ליורו באוקטובר האחרון הייתה אחד ההישגים הגדולים של בייל כשחקן, אולי הגדול שבהם. במדים הלאומיים הוא הכוכב הבלתי-מעורער, המושיע, אבל דווקא הפריחה שלו עם הנבחרת עוררה ביקורות חריפות בספרד.
"בייל כנראה לא מבין מה זה אומר ללבוש את החולצה של ריאל", כתב אחד מבכירי העיתונאים במדריד, תומאס רונסרו. "הוא מתרכז בעיקר במשחקי גולף ובקמפיין היורו עם וויילס, ומזניח את חבריו לקבוצה. הוא צריך לתכנן מחדש את סדר העדיפויות שלו ולקחת דברים יותר ברצינות".
נפצע והפציע
גם מבחינה בריאותית המזל לא האיר פנים לבייל, בפרט בעונה הנוכחית. מאז שהגיע למדריד הוא נפצע פעמיים בשריר הירך, פעם אחת בשריר הירך האחורי, שש פעמים בשרירי התאומים ופעם אחת בכף רגלו השמאלית. רק העונה הוא הפסיד 19 משחקים עקב פציעות שונות, חלקן חוזרות, ובכל זאת התקופה האחרונה היא כנראה הטובה ביותר שלו בריאל, בטח ובטח בשנתיים האחרונות.
למרות הפציעות והלחץ הרב שנמצא על כתפיו, הוולשי כבש 16 שערים ב-17 המשחקים האחרונים שלו, והצמד האדיר שסיפק ב-2:3 על ראיו וייקאנו (בהיעדרו של רונאלדו, כזכור) השאיר את ריאל מדריד חזק במרוץ האליפות. זידאן שיבח את היכולת ה"פנומנלית" של בייל והדגיש את החשיבות שלו בלהכריע משחקים גדולים, ואין ספק שהערב באצטדיון איתיחאד יש לו עוד הזדמנות להמשיך את המומנטום. אולי דווקא במגרש הביתי שלו, באנגליה, הוא יוכל לעשות עוד צעד לעבר התבססות מיוחלת במדריד, אותה הוא מקווה להפוך סוף סוף לביתו החדש.
לפנייה לכתב/ת 
