שתף קטע נבחר

בלי עזרה מ"חברים": חגיגות השיר השני

הרמברנטס קיבלו קצת עזרה מסדרת הטלוויזיה הפופולרית שהפכה את שירם ללהיט עולמי. הבא בתור, מה לעשות, הצליח קצת פחות. חג שני של פסח הוא הזדמנות שכזאת להיזכר במוזיקאים שהוציאו להיט אחד גדול, אך התקשו לשחזר את ההצלחה. השיר השני של הוואן היט וונדרז - יש כזו חיה

 

החג השני של פסח כבר כאן, ובשונה מהראשון, הוא זוכה להרבה פחות באזז ותשומת לב. אולי זה היעדר הטקס המציין אותו, אולי העייפות מהחג הראשון. במובנים מסוימים, החג השני הוא סרט המשך נוצץ פחות מהראשון, ואם ניקח את ההשוואה ההזויה לתחום המוזיקה - פסח ב' הוא הלהיט שמגיע אחרי ההצלחה ההיסטרית של פסח א'.

 

בתי הקברות של מצעדי המוזיקה מלאים וואן היט וונדרז, זמרים של להיט אחד שלא הצליחו לשחזר שוב את הקסם. לא שהם לא ניסו - רובם המשיכו להוציא שירים וניסו לרכוב כמה שניתן על גל המומנטום - אך נכשלו בעשותם. לצ'אמבוומבה היה שיר נוסף. וגם לקראש טסט דאמיז, צ'ארלס ואדי, לו בגה ואפילו לאדאווי. פשוט לאף אחד לא באמת היה אכפת.

 

לוס דל ריו

עבור רבים, האקורדים הראשונים של "Macarena" משיבים בצרחות ובבעתה זיכרונות מ-1996, השנה בה קשה היה לחמוק ממנו ומהריקוד שליווה אותו. "המקרנה" נחשב עד היום דוגמה מייצגת למוזיקת דאנס מהניינטיז, על כל תחלואותיה. יוצרי הלהיט, הם הצמד לוס דל ריו ("ההם מהנער", בתרגום חופשי) לבטח רואים רווחים ממנו עד היום.

 

המקרנה, וכל מה שהגיע אחריה ()
המקרנה, וכל מה שהגיע אחריה

מעטים יודעים שהדואו הספרדי שמאחורי הלהיט למעשה קיים עוד מ-1962 - כלומר 34 שנה בטרם הוקלט השיר המנג'ס הזה, ושנתיים נוספות עד שהפך ללהיט היסטרי בכל העולם.  

 

כשהם נישאים על גלי ההצלחה המפתיעה שהוכיחה להם, ולו לרגע, שההתמדה משתלמת, ניסו החברים אנטוניו רומרו מונגה ורפאל רואיז פרדיגונז לשחזר את ההצלחה עם "גרסת כריסמס" של להיט הקיץ - שהצליחה משמעותית פחות ממנו. בהמשך הגיע הסינגל "Baila Baila" שלא רק שלא הפך להיט - אפילו לא הצליח להשתחל למצעדי הפזמונים.

 

"Baila Baila". לא להיט ולא נעליים

 

Deep Blue Something

באותו קיץ לוהט של 96' חרך את הפלייליסט של MTV השיר "Breakfast at Tiffany's", כשמו של הספר המפורסם של טרומן קפוטה והסרט שהופק על פיו בכיכובה של אודרי הפבורן. השיר, שיצא שנה לפני כן, עסק בניסיון של בחור ובחורה למצוא לעצמם תחומי עניין משותפים, כשהדבר היחיד שהם נאחזים בו הוא העובדה ששניהם ראו, ודיי חיבבו, את הסרט. מאחורי יצירת המופת הלירית הזו עמדה להקת דיפ בלו סאמת'ינג הטקסנית, שהורכבה מהאחים טוד וטובי פייפס.

 

"Breakfast at Tiffany's". זוכר את הסרט, אני חושב
 

אחרי ההצלחה ההיסטרית והלא צפויה של הלהיט שלהם, שיצא במסגרת אלבומם השני "Home", לא השכיל ההרכב להוציא סינגל נוסף מתוכו. הפעם הבאה ששמענו (טוב, לא שמענו) מהם היתה בסינגל "Halo" מאותו אלבום שלא התברג בשום מצעד ונשמע קודר בהרבה מקודמו, אייטיזי למכביר ולווה בקליפ שכלל קברים, גווני אדמה וחקיינות נירוונה מהדהדת.

 

"Halo" ולא להתראות
 

ב-1998, כשהוציאו את האלבום "Byzantium", כבר לא נשאר הרבה מתהילת הבוקר ההוא. היו שם עוד כמה אלבומי המשך אך חילוקי דעות עם חברת התקליטים שלהם הובילו בשלב מסוים לפירוק הלהקה. חבריה פנו להפקה עבור הרכבים עלומי שם, זכייה בפרסים על עבודתם כמפיקים מטעם גופים לא מוכרים, הוצאת אלבומי סולו לא חשובים ואף הקמת הרכבים חדשים - שלא עניינו איש.

 

הגו גו דולז

כן, יש בעייתיות מסוימת בעובדה שהגו גו דולז מופיעים ברשימה הזו. בסופו של דבר, ההרכב הניו יורקי נחשב למוערך בחוגים מסוימים. וכן, הוא עוד הוציא שירים מאז "Iris" הזכור לטחינה, חלקם אף זכו להצלחה מסוימת. אבל אף אחד מהם לא הצליח להתעלות - או אפילו להשתוות - לטירוף שהביאה אייריס, בלדת הרוק הסופר איומה הזו, שעשתה לשלל מתבגרות ומתבגרים שבורי לב את 1998.
 

מדובר בשיר שנכתב לפסקול המגה-להיט הקולנועי "עיר של מלאכים" מאותה שנה, בכיכובם של מג ראיין וניקולאס קייג' בתקופת הפרה-בוטוקס שלהם. אצל הגו גו הוא יצא באלבום "Dizzy Up The Girl", מתוכו הגיח הסינגל העוקב "Slide" שאיכשהו הצליח להחליק קלות על ההצלחה של קודמו אך נשכח לימים ומדגדג רק לחובבי הניינטיז הקשים. 

 

"Slide". לא שכחנו. סתם, ברור שכחנו

 

על "Dizzy" ו-"Black Balloon" הבאים בתור אין באמת הרבה מה לומר. אז כן, לגו גו דולז יש מקום בפנתיאון להקות הרוק האמריקניות הגנריות. אבל פרט לאותו שיר אייקוני - לא באמת היתה להם חשיבות רבה מדי.

 

באהה מאן

את השם באהה מאן סביר להניח שאתם לא זוכרים, אבל את הנביחות שליוו את הלהיט "Who Let the Dogs Out" משנת 2000 - אין סיכוי שתשכחו. עבור הלהקה מדובר היה ברגע בודד של חסד בקריירה שהתחילה 20 שנה לפני כן (כן, ההרכב היה קיים עוד מ-1980), ונמשכת עד היום למעשה.

 

"Who Let the Dogs Out". נביחות בלתי נשכחות
 

אבל הברק לא הכה בחברי באהה מאן פעמיים, והסינגל העוקב לא התקרב אפילו לרמות ההצלחה של השיר המטופש עם הכלבים. "You All Dat" יצא ב-2001 ולא הפך ללהיט, אלא אם כן אתם מחשיבים טיפוס למקום השמיני במצעד הפזמונים האוסטרלי (וה-86 במצעד השוויצרי) כהצלחה.

 

"You All Dat". הכלבים לא נובחים פעמיים

 

פור נון בלונדס

"What's Up", או "יה, יה, יה, יה, יה" כפי שקראו לו רבים, הוא קלאסיקת ניינטיז שממחישה באופן מדויק את הסאונד והווייב ששלט ברוק-פופ של אותן שנים. הוא יצא ב-1993 והביא ללהקה שמאחוריו, פור נון בלונדס, הכרה עולמית שנמשכת גם היום - 22 שנה אחרי שהתפרקה.

 

"What's Going On". למה מה קרה?
 

כן, בניגוד ללהקות רבות שממשיכות להתקיים הרבה אחרי שכבר נשכחו מהתודעה, הנון בלונדס חתכו בשיא הצלחתן - או בעצם רגע אחרי, שכן קודם לכן, וקצת אחרי הלהיט ההוא, הוציאה רביעיית הלא בלונדיניות את "Spaceman". לא, לא מדובר בלהיט הטכנו "Spaceman" של וואט היט וונדר אחרת, הלוא היא בבילון זו, אלא בשיר נשכח במיוחד שנשמע בידה רבה כמו גרסה איטית יותר ומסעירה פחות של "What's Up".

 

בהמשך הגיעו גם "Mary's House" ,"I'm the One" ואפילו קאבר ל-"Misty Mountain Top" של לד זפלין - כולם כשלו לשחזר את ההצלחה ההיא. לאחר הפירוק פנו החברות (ככל הנראה היה שם גם גבר אחד) לענייניהן. סולנית ההרכב, לינדה פרי, היא סיפור ההצלחה של החבורה והפכה למפיקה, בעלת לייבל וכותבת שירים מוערכת וזוכת גראמי.

 

"Spaceman". להיט גדול, אבל של להקה אחרת 

 

אז אמנם הלהקה שלה נעלמה מחיינו כלעומת שבאה, אבל נוכחותה של פרי עדיין שורה על התוכן הפופ-תרבותי שהמשכנו לצרוך. היא חתומה על להיטים איקונים רבים שכתבה לאחרים, כמו "Beautiful" של כריסטינה אגילרה, "What You're Waiting For" של גוון סטפני, "Trouble" של פינק, ועבדה בין היתר עם שמות כמו סלין דיון, בריטני ספירס, אלישיה קיז, קלי אוסבורן, קורטני לאב, וצ'יפ טריק.

 

הרמברנטס

באמת שאתם לא צריכים לדאוג לעתיד הכלכלי של הרמברנטס. בעיקר כי הלהיט האחד שלהם ממשיך להיטחן על בסיס כמעט יומיומי ברוב מדינות העולם שמשדרות שידורים חוזרים של "חברים". הלהקה היא זו שנושאת באשמת כתיבת השיר "I'll Be There For You" שפתח כל פרק של הסיטקום המצליח. לאחריו, פחות או יותר, הם שבו אל תהום הנשייה אנונימיים כשהיו - אך עשירים יותר.

 

"I'll Be There For You". ה-פתיח 

 

הסינגל העוקב של הרמברנט, הם דני ווילד ופיל סולם, היה "This House is Not a Home", שלא ליווה תכנית טלוויזיה ועל כן לא משך תשומת לב רבה, או כלשהי. אפילו קליפ אווירת הפיפטיז, לוקיישן לוהט בדמות אחוזת הפלייבוי של יו הפנר וההאף בכבודו ובעצמו, לצד שפנפנת הפלייבוי וכוכבת "משמר המפרץ" דאז, יסמין בלית', לא עזרו כדי להרים לו, ולו במעט.

 

"This House is Not a Home". לא הסתדרו בלי קצת עזרה מ"חברים"

 

הדואו התפרק ב-1997 ושב לפעילות בשנת 2000 לאור דרישת הקהל (לא באמת). בעוד היום אין להם חשיבות רבה בעולם המוזיקה, נזקי השיר האחד שהצליח מורגשים עד עצם היום הזה.

 

סיקספנס נון דה ריצ'ר

טוב, עם שם כזה למה הם ציפו? קשה להגיד שלסיקפנס נון דה ריצ'ר היתה איזושהי השפעה על חיינו פרט ללהיט של קיץ 1999, "Kiss Me" שמשום מה ממשיך להתנגן גם היום בתחנות הרדיו בישראל. 

 

"Kiss Me". להיט או הרעלת סוכר?

 

בשלב ההוא היתה הלהקה פעילה כבר 5 שנים ו"נשק אותי", שיצא במסגרת אלבומם השלישי, היה ההזדמנות שלהם לפריצה גדולה.

 

זה כמעט קרה, אבל על סינגל אחד אי אפשר לבסס קריירה - גם היא נמשכת עד היום (האלבום האחרון שהקליטו יצא ב-2012). סנד"ר המשיכו להוציא סינגלים ובאמת שנתנו פייט, אבל קאבר של "There She Goes" של הלאז לא בדיוק עשה את העבודה, וגם לא כל סינגל אחר שהוציאו מאז.

 

"There She Goes". הלכו ולא שבו לתודעה 

 

אליאן אנט פארם

כמה נורא זה להיות להקה של להיט אחד - וגם הוא קאבר? לא חסרים כאלה, למען האמת, אבל אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא זו של הלהקה הקליפורנית Alien Ant Farm עם שלה ל-"Smooth Criminal" של מייקל ג'קסון.

 

ב-2001 קיבל מלך הפופ מהחבורה טיפול של גיטרות ודיסטורשן. האמת היא שהסינגל הזה עזר ללהקה למכור מיליונים מהאלבום "Anthology" (משחק מילים מקורי) שבו הופיע. אולי בגלל זה אליאן אנט פארם קיימים גם היום, ואף הוציאו עוד 3 אלבומים, האחרון שבהם יצא ב-2015.

 

"Smooth Criminal". טיפול של גיטרות ודיסטורשן 

 

הסינגל שעקב אחר הקאבר ההוא היה "Movies" - שלמעשה תוכנן להיות הסינגל הראשון מהאלבום, עד הרגע בו תחנת רדיו השמיעה את "Smooth Criminal" שלהם ללא רשותם, והשאר היסטוריה. חברי הלהקה סיפרו שבמקור הקאבר לא היה מתוכנן לצאת כסינגל בכלל, מה שהיה מונע מהם גם את ההצלחה היחידה שלהם. אגב, בהמשך יצא השיר "Attitude", אמנם לא כסינגל רשמי וגם הוא לא שחזר את ההצלחה, אבל מדובר בשיר לא רע בכלל.

 

"Attitude". דווקא שיר לא רע

 

רבקה בלאק

"Friday", ועל כך אין ממש ויכוח, הוא שיר ממכר באותה מידה שהוא פשוט זוועתון מוזיקלי. באמת, מדובר באשפת פופ אמריקני מהסוג הגרוע ביותר והעובדה שהוא היה ללהיט אומרת יותר עלינו כחברה מאשר על רבקה בלאק, הזמרת שביצעה אותו כשהיתה רק בת 14 (ולכן לא נטיל את האשמה עליה).

 

"Friday". להיט הזוועות

 

"יום שישי" היה ללהיט רשת היסטרי שזכה לשיתופים, צפיות והאזנות רבות, ובאותה כפיפה הוגדר על ידי חובבי מוזיקה ומבקרים כ"שיר הגרוע ביותר אי פעם". עד כדי כך. ככזה, גם הקליפ שליווה אותו הוא מופת לטעם רע.

 

בתגובה, הוציאה בלאק לא הרבה לאחר מכן את השיר "My Moment" שהשיב לכל מקטרגיה. כמובן שהמבקרים חשבו שמדובר בחתיכת אשפה מוזיקלית - טובה רק במעט מזו שקדמה לה, אך טענו הוא הרבה פחות מהנה ממנו.

 

"My Moment". לא הרגע שלה לזרוח 

 

סנואו

את "Informer" אתם זוכרים ואין טעם להתעכב על כך, חוץ מאולי על העובדה שמדהים כמה ג'יבריש רגאיי של בחור לבן וקנדי תפס אז בשנות התשעים.

 

"Informer" יצא ב-1992 כחלק מאלבום הבכורה של דארין או'בראיין, או סנואו, כפי שכונה על ידי חבריו השחורים שלעגו להיותו, ובכן, לבן כשלג. למעשה, זה היה הסינגל הראשון מתוכו, וייתכן מאוד שלרגע אחד הניח או'בראיין שהוא יהיה מטאור בשמי עולם המוזיקה.

 

"Informer". כולם זוכרים 

 

זה היה נכון למספר חודשים בתחילת הניינטיז, אבל עד לסינגל הבא שלו הוא כבר הספיק להישכח - לפחות ברמה הבינלאומית, בקנדה יש עוד מי שזוכר את האיש הזה ומייחס לו חשיבות כלשהי. אחרי "Informer" הגיע "Girl I've Been Hurt" ששלח את סנואו למצוא אהבה הרחק הרחק במחוזות מושלגים. עד היום, איש אינו יודע אם מצא.

 

בהמשך הגיעו "Uhh in You" ,"Si Wi Dem Nuh Know We" ואפילו "Boom Boom Boogie". אבל מי ידע?

 

"Girl I've Been Hurt". אבוד בשלג ואיש אינו שומע 

 

דניאל פאוטר

מילא להוציא להיט אחד. מילא לא להצליח ללכוד את הברק בבקבוק שוב. אבל שגם השיר היחיד שהצליח לך יהיה ניג'וס אובר סכריני שנשמע כמו פרסומת לקפה? על כך אין מחילה. דניאל פאוטר, לתשומת לבך.

 

"Bad Day". יום רע ללהיט
 

הסינגל הבא שהוציא פאוטר אחרי "Bad Day" היה כמובן "Free Loop", אשר תקנות די מטופשות, יש לציין, מנעו ממנו מלהיות כשיר לכניסה למצעד. בהמשך הגיע "Jimmy Gets High" שלא הזיז לאיש ואת ההמשך אתם כבר יודעים.

 

"Free Loop". ואז היום הרע הגיע 

 

ג'ואן אוסבורן

האלבום האחרון של ג'ואן אוסבורן יצא ב-2014. וזה שלפניו נחת ב-2012 וגם ב-2008 היא הוציאה אלבום. אבל רובנו איבדנו אותה מתישהו ב-95-96', עת פרצה עם השיר "One Of Us", מתוך אלבום הבכורה שלה "Relish".

 

זהו השיר המזוהה ביותר עם אוסבורן - וקצת חבל שכך, שכך מדובר בשיר יפה שעורר סקרנות מסוימת אודות הזמרת שמתעקשת לדמיין האנשה של אלוהים.

 

"One Of Us". להיט מלמעלה

 

למעשה, אותו אלבום ראשון היה מועמד לפרס הגראמי, ולרגע היה נדמה שאוסבורן תמשיך איתנו למרתון ולא תסתכם בריצת ספרינט אחת קצרה, גם אם מענגת. אחרי "One Of Us" הוציאה הזמרת את "Man In The Long Coat" - קאבר לשיר של בוב דילן, קרוב במידת מה לאלוהים אך רחוק רחוק ממנו במצעדים. אחר כך הגיעה בשקט בשקט קלאסיקת הבלוז "Help Me". את ההמשך אתם יודעים כבר. אלוהים אמר את דברו.

 

"Man In The Long Coat". עם אלוהים לא מתעסקים 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חברים חברים, אבל לשיר השני הם לא הצטרפו
לאתר ההטבות
מומלצים