המעסיק התרשל – 420 אלף ש' לעובד שנפצע

צעיר שהועסק כעובד קבלן במפעל לשחיטת עופות נפגע בידו בקריסת מכל נירוסטה. בתוספת לפיצוי מביטוח לאומי – גם המעסיק והמפעל ישלמו

עו"ד יוסף חוריפורסם: 09.05.16 , 18:28

לפני כשבועיים פורסם דו"ח תאונות העבודה השנתי של משרד הכלכלה והביטוח הלאומי, שחשף כי בשנה שעברה הועברו יותר מ-4.5 מיליארד שקל לצורך שיקומם של אלפי נפגעי עבודה. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בעכו חשף את הכשלים שבאכיפת כללי הבטיחות בעבודה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כשבע שנים העסיקה חברת "קורניש חן", המחזיקה במפעל לשחיטת עופות, קבלן אחזקה שנדרש להתקין במקום מכונה הכוללת מיכל גדול מנירוסטה. ההתקנה הופסקה לאחר שמתקן ההרמה שבו השתמשו עובדי הקבלן קרס והמכל נפל ופגע באחד מהם. בדיעבד התברר שאף אחד לא הדריך את העובדים כיצד להתקין את המתקן ואיך להשתמש בו בצורה בטוחה.

תביעה

"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

עו"ד זהר וכנר

מוזיקאי שהיה בדרכו להופעה בכותל בחר להקדים כדי שיספיק להתפלל. בדרך הוא נפגע בעינו, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה

"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

העובד שנפגע פונה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, ואובחן עם חתך בכף היד השמאלית, פגיעה בגידים ובעצבים. הוא עבר ניתוח והוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה הסובל מנכות צמיתה בשיעור של 53%. ביטוח לאומי שילם מאות אלפי שקלים לצורך שיקומו.

ב-2012 תבע העובד את הקבלן - מעסיקו - ואת בעלת המפעל וטען כי שניהם התרשלו לשמור על בטחונו. את נזקיו, ובהם הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, העריך התובע ב-3.1 מיליון שקל. ביטוח לאומי הצטרף לתביעה ודרש מבעלת המפעל להחזיר לו את התגמולים ששילם לתובע, מכיוון שראה בה את האחראית הבלעדית למחדלי הבטיחות.

הקבלן ביקש לדחות את התביעה בטענה שהתובע לא הוכיח כיצד התרחשה התאונה. בכל מקרה, הוא טען כי המתקן היה בשליטתו הבלעדית של המפעל, ולכן בעלת המקום אחראית לנזקים הנובעים מהשימוש בו.

בעלת המפעל טענה מנגד שהקבלן הוא האחראי הבלעדי על עובדיו. בנוסף היא ביקשה לייחס אחריות לתובע, שלטענתה היה צריך להתריע בפני מעסיקו על כך שאינו יודע להשתמש כהלכה במתקן.

לא נזהרו

השופט אברהים בולוס קיבל את גרסת התובע לתאונה, שלטעמו התרחשה מכיוון שהקבלן ועובדיו הציבו את מתקן ההרמה באופן לקוי. נקבע כי הקבלן התרשל כשבחר בשיטת עבודה מסוכנת ולא נקט שום אמצעי זהירות כדי למזער את הסכנה. בנוסף, גם בעלת המפעל התרשלה כשלא וידאה שהעובדים שהועסקו במקום שהיא מחזיקה פועלים בהתאם לכללי בטיחות ומשתמשים בכלי עבודה מתאימים.

מכיוון שהתובע היה עובד חדש שפעל בהתאם להוראות המעסיק, השופט לא ייחס לו אחריות לנזקיו, וקבע כי הקבלן אחראי לנזקי התאונה בשיעור של 60%, ואילו בעלת המפעל ביתר. נזקי התובע, צעיר בן 28 שלדברי השופט החליט לשבת בבית ב"חיבוק ידיים" במקום למצוא עבודה ההולמת את מצבו, הוערכו בסכום של כ-1.8 מיליון שקל.

לאחר ניכוי גמלאות ביטוח לאומי, חויב הקבלן לשלם לתובע 240,474 שקל, ואילו בעלת המפעל חויבה לשלם לו סך של 181,179 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי.

בנוסף, ובהתאם לחוק ביטוח לאומי, השופט חייב את בעלת המפעל – כמי שהייתה צד שלישי לתאונה – לשלם לביטוח לאומי יותר מחצי מיליון שקל עבור 75% מחלקה בנזקים שנגרמו לתובע.