שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    חיים באשליה של חופש. גלובליזציה, לא מה שחשבנו
    למרות הוואטסאפ, הפייסבוק ו"נטפליקס": בעשורים האחרונים אימצנו את ההנחה שאנו חיים בעידן של גלובליזציה ושיש פחות משמעות לגבול, מרחב וטריטוריה. אך יכול להיות שמוקדם מדי להספיד את התלות של הפרט במדינה
    בעשורים האחרונים אימצנו את ההנחה שאנחנו חיים בעידן של גלובליציה. קדמה טכנולוגית היא שהובילה למהפכת המידע והתקשורת הדיגיטלית, שלצד שינויים פוליטיים עמוקים כמו סיום המלחמה הקרה ושינויים כלכליים רחבים כמו המטבע האירופי המשותף (אירו) והקמת ארגון הסחר העולמי, הנציחו את התחושה שלפיה יש פחות משמעות לגבול, מרחב וטריטוריה.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    אחרי הכול, כל אחד מאיתנו יכול (ורבים אכן עושים כך) להתנהל במרחב הדיגיטלי כמעט מכל מקום. כולנו שותפים לתנועה חסרת תקדים של העברת הון, סחורות וטובין באופן אלקטרוני. אנו צורכים תרבות חוצת לאומים דרך תאגידים כמו "נטפליקס" ו"אמזון" שמבקשים, בין היתר, לנטרל את גופי השידור המקומיים. אנחנו עובדים עבור ועם תאגידים רב-לאומיים ומנהלים לו"ז פגישות באזורי זמן שונים, ואנחנו גם יכולים לצרוך שירותים שונים, עבורנו כלקוחות ולהתנהל מישראל מול חברה אמריקנית שמרכז שירות הלקוחות שלה יושב בבנגלור שבהודו.

      

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    גם התנועה הממשית של אנשים במרחב השתנתה בעידן של גלובליזציה, בין שבהסרה דה-פקטו של הסדרי הגבולות במדינות האיחוד האירופי השותפות ל"אמנת שנגן", ובין שבתנועה ההולכת וגוברת של פליטים ומבקשי מקלט מאזורי לחימה שונים באפריקה והמזרח התיכון, בניסיון להשיג עתיד טוב יותר בחלק המפותח והשקט יותר של העולם. אז אמנם לא תמיד לגמרי ברור לנו מהי גלובליזציה, או איך אפשר למדוד ולהעריך את הנוכחות וההשפעות שלה, אבל נדמה שלפחות כמטבע לשון, אין ממש מחלוקת או דיון על קיומה.

     

    האם באמת התנתקנו מהכבלים של זהות, שפה ותרבות לאומית?

    גלובליזציה מאפשרת לי לחיות באופן חופשי, כמעט משוחרר ממגבלות של מרחב וגבולות טריטוריאליים. אני חיה ועובדת בברלין בקבוצת מחקר שמכנסת חוקרות וחוקרים מארצות הברית, צ'ילה, דרום אפריקה ואירלנד, כמובן באנגלית. במקביל, אני שומרת על קשר יום-יומי עם הקרובים לי דרך הוואטסאפ, מתעדכנת באופן קבוע בנעשה מעבר לים דרך הפייסבוק והטוויטר, קונה מוצרים ב"אמזון" ותכנים ב"נטפליקס", ומנסה לנצל את מהפכת הטיסות הזולות כדי להתחמק ממזג האוויר, שהוא כרגע כנראה ההשפעה הפיזית-מרחבית המשמעותית ביותר בחיי.

     

    ועדיין, בתוך תחושת החופש המרחבי שלי ושל רבים כמוני, שלמעשה נדמה שהשתחררו מכבלים של זהות, שפה ותרבות לאומית, יכול להיות שאולי מוקדם מדי להספיד את התלות של הפרט במדינה, בגבולות ובטריטוריה.

     

    אני גיליתי זאת בדרך הקשה. לפני כמה שבועות, בניסיון להתחמם מהחורף נסעתי לסופ"ש באחת מערי אירופה. ברגע של הסח דעת, ממש לפני הטיסה חזרה לברלין, נגנב לי תיק הגב מבית קפה מקומי, ואיתו הדרכון, הארנק, ועוד לא מעט חפצי ערך. כך מצאתי את עצמי בלי מסמך מזהה, בלי מזומן ועם מעט מאוד מצב רוח, תקועה בשדה התעופה. בהתחלה, הכול נראה מבטיח. בתחומי שנגן לכאורה אין חשיבות לגבולות, ואכן חברת התעופה אישרה שאין בעיה ואפשר לטוס עם צילום דרכון (למזלי היה לי אחד כזה שמור בענן הדיגיטלי שכידוע אינו תלוי בגבולות טריטוריאליים). בעלייה למטוס, כשהסתכלו שוב בצילום הדרכון שלי, ונוכחו לדעת שהוא ישראלי ולא אירופי, הראו לי אחר כבוד את הדרך חזרה לטרמינל משום שמסתבר שגם העדר הגבולות באירופה תקף באופן שונה למי שמחזיקה בדרכון אירופי ומי שלא.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
    את 24 השעות שאחרי כן, כבר ביליתי במרוץ אחר הדרכון, משימה שהתגלתה כפשוטה למדי (זכיתי לטיפול יעיל ולבבי, ומתברר שתמורת 132 אירו אין בעיה להנפיק דרכון ישראלי חדש במדינה זרה) אך גם מעוררת תמיהה. חיפוש זריז בגוגל סיפק לי, עוד בערב לפני כן, לא רק את אתר השגרירות אלא גם את המיקום המדויק במפה. כשהגעתי לכתובת בבוקר שלמחרת (בעזרת גוגל מפות כמובן), העידו מגוון הדגלים שקישטו את הבניינים ברחוב שכנראה מדובר באזור שבו מרוכזות נציגויות זרות רבות. דווקא בגלל זה, מצאתי את זה מעט מפתיע שעל הבניין שבו ממוקמת שגרירות ישראל לא רק שאין דגל אלא שגם בבניין עצמו אין כל אינדיקציה לשגרירות ישראל.

     

    להסכמים בינ"ל השפעה ישירה על חיי היום-יום

    מבלי להיכנס לשיקולים ביטחוניים, על פניו נראה מעט מוזר שבקלות יתרה ניתן לגלות באינטרנט איפה בדיוק ממוקמת השגרירות - אבל ישנה הימנעות מכל סממן חיצוני. ניתן הרי להניח אלמנט מסוים של תכנון בניסיון לפגע או אפילו להפגין נגד ישראל, וכנראה הם לא ייצאו לפועל רק כתגובה לדגל מתנופף. להיפך, אולי הבחירה להצניע את הנוכחות הישראלית בעיר בירה אירופית - בהנחה שאין כל בעיה לבדוק היכן היא ממוקמת - היא יותר ניסיון להתחבא מאשר להגן.

     

    בכל מקרה, עבורי - דווקא כמי שחוקרת את ההשפעה של גלובליזציה על דפוסי היחסים בין מדינות בעולם - היו 24 השעות הללו שיעור מאלף על הפער שבין הפרט בסביבה גלובלית לבין התלות ברמה המדינתית. ראשית, חוויתי את ההשפעה הישירה של הסכמים בינלאומיים על ההתנהגות היום-יומית של פרטים. בעוד אנחנו מתנהלים לכאורה עם מינימום תלות בגבולות או בישות המדינתית, בסופו של דבר התנהלות כזאת היא תוצר של החלטת מדיניות. כך שמדינות שבחרו להסיר את הגבולות בינן ובין עצמן, הן שמאפשרות לאזרחים שלהן לנוע בחופשיות, ואילו מדינות שמסיבות שונות לא יכולות או לא מעוניינות להשתתף בהסדר כזה, לא מאפשרות חופש תנועה כזה לאזרחים שלהן. מעבר לכך, אנחנו עדים בתקופה האחרונה לצורך של אותן מדינות שכבר בחרו להסיר את הגבולות לדון מחדש בהשלכות, לאור מספרם ההולך וגובר של פליטים ומבקשי מקלט ועל הקושי לשלוט בתנועה שלהם במרחב האירופי ולנהל בקרה אחריה.

     

    שנית, למדתי שאופי היחסים הדיפלומטיים, המעמד "החברתי" של מדינה בקהילה הבינלאומית, הוא עדיין פקטור משמעותי בהתנהלות הרשמית. בשלושת הימים שביליתי באותה עיר בירה מעולם לא הוטרדתי מהיותי ישראלית והרגשתי חלק מכל אותם מאות אנשים שהקיפו אותי ברחובות. דווקא החיפוש והכניסה לשגרירות ישראל עשו את ההיפך, ולא רק שהזכירו לי בדיוק מאיפה באתי, הם גם גרמו לי לחוש - לפחות ברמה הפסיכולוגית - מאוימת ומודרת, כאילו שבאותו רחוב של שגרירויות, עובדת היותי ישראלית דווקא כן משנה.

     

    הסינים חיים בבועה בשעה שהשלטונות מנסים לשלוט על הפעילות ברשת ולהגביל את הגישה לגוגל, פייסבוק וטוויטר בשטחם (צילום: AP)
    הסינים חיים בבועה בשעה שהשלטונות מנסים לשלוט על הפעילות ברשת ולהגביל את הגישה לגוגל, פייסבוק וטוויטר בשטחם(צילום: AP)
    שלישית, הבנתי שלצד הקושי והעלויות הכלכליות שהאירוע הסב לי, מצבי היחסי עדיין נהדר. אמנם, ברגעי משבר לא צפויים שכאלה אני נאלצת לפגוש בתלות שבשיוך המדינתי, אך בשגרה היום-יומית קל לי להתנהל כאזרחית העולם הגלובלי. לאחרות ולאחרים, הפער הזה משמעותי הרבה יותר. הגישה הטכנולוגית לרשת, שהופכת להיות זמינה גם מחוץ לחצי הכדור המפותח והליברלי, מאפשרת לכאורה גם למי שחיים תחת משטרים אוטוריטריים להתנהל במרחב דיגיטלי וחסר גבולות. היא גם מאפשרת להחזיק במשאבי עוצמה וידע דיגיטליים וחסרי גבולות שיכולה להיות להם השפעה דרך רשתות חברתיות, מנועי חיפוש.

     

    אויב המדינות שאינן ליברליות

    לא מפתיע לראות איך חופש התנועה, המידע והביטוי הדיגיטלי הפכו בשנים האחרונות לאויב משמעותי למדינות שאינן ליברליות, דבר שמתבטא בניסיונות של מדינות כמו סין, רוסיה וטורקיה לשלוט על הפעילות ולהגביל את הגישה של גוגל, פייסבוק וטוויטר בשטחן. גם אם לפעמים הניסיונות הללו נתקלים בהתנגדות, מנקודת המבט המדינתית הם מגלמים צורך להגן על אינטרסים פוליטיים, מדינתיים וערכיים.

     

    מדינות שפתחו את גבולותיהן מבקשות לבחון מחדש את המצב לאור כמות המהגרים ומבקשי המקלט העצומה שמגיעה אליהן. גבול מקדוניה-יוון (צילום: רויטרס)
    מדינות שפתחו את גבולותיהן מבקשות לבחון מחדש את המצב לאור כמות המהגרים ומבקשי המקלט העצומה שמגיעה אליהן. גבול מקדוניה-יוון(צילום: רויטרס)

    בסופו של דבר האשליה הנוחה למדי שאנחנו מכנים גלובליזציה היא לחלוטין תוצר מדינתי. היא מעוצבת על ידי מערכת הערכים של המדינה והחברה, ולכן גם נשלטת על ידה. אנחנו אולי יכולים היום להתנהל עם מינימום תלות בגבול ובטריטוריה, אבל זה רק משום שאנחנו חיים במדינה שבאופן דומה למדינות מפותחות, השקפתה הליברלית, הכלכלית והפוליטית מעודדת חופש תנועה, קניין ומידע לאזרחיה. אם כן, הפרט, גם בעולם גלובלי, תלוי באופן ישיר במדינתו, באופן שלא שונה בהרבה מהתלות במדינה בעשורים ובמאות שקדמו לגלובליזציה.

    השינוי, אם קרה, הוא לא במידת התלות אלא באופן שבו המדינה קובעת את תכניה וגבולותיה. חשוב שנזכור שחופש, חירות והיעדר גבולות אינם בהכרח מצב קבוע או דוגמה לירידת ערכה של המדינה. להיפך, זו פשוט דרך נוספת שבה אורחות חיינו דווקא כן מעוצבים דרך המדינה וסמכויותיה.

     

    ד"ר מור מיטרני היא עמיתת פוסט-דוקטורט באוניברסיטה החופשית של ברלין. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בהשפעת תהליכי גלובליזציה על מושג הקהילה הבינלאומית

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חיים באשליה של חופש. גלובליזציה, לא מה שחשבנו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כל אחד מאיתנו יכול להתנהל במרחב הדיגיטלי כמעט מכל מקום
    צילום: shutterstock
    בסופו של דבר, ההתנהלות שלנו היא תוצר של החלטת מדיניות. ד"ר מור מיטרני
    מומלצים