העונה החמה: נבחרי העונה בליגת העל

ביום שבת, לקראת השעה 23.00, תהיה לנו אלופה. הפועל באר-שבע תחגוג אחרי 40 שנה, או שמכבי ת"א תניף צלחת רביעית ברציפות. לא מעט עבר עלינו ב-2015/16: שיאים מדהימים, רצפים בלתי נתפסים, פיטורי מאמנים, פרשיות ושערוריות מביכות. ויש גם את המצטיינים והמתרסקים: אלו הבחירות שלנו.

השחקן: ערן זהבי

ייתכן שבעוד 48 שעות יסיים את העונה כסגן אלוף ויזיל דמעות אכזבה, אבל אין ספק: זהבי הוא לא רק השחקן הטוב ביותר העונה בליגת העל, אלא סיפק את אחת העונות הטובות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. הוא כבש פסגות חדשות.

זהבי שבר שיא של 61 שנה, כשהבקיע 32 שערים וחלף על פני ניסים אלמליח ז"ל. אם לוקחים בחשבון גם תשעה בישולים, זהבי אחראי ל-41 מ-70 השערים שכבשה מכבי ת"א בליגה, כמעט 60 אחוז. ולא פחות חשוב: הוא חתום במו רגליו על העלייה של הצהובים לליגת האלופות, עם שבעה שערים במוקדמות. הקמפיין המאופס עם השער הבודד לא החמיא לקבוצה, אבל זה עדיין הישג שאיש לא ייקח ממנו. שני משחקים לסיום העונה יש לזהבי 46 שערים בכל המסגרות, מאזן שרק מעטים באירופה יכולים להתגאות בו.

זהבי נחוש לעזוב לקבוצה גדולה בקיץ. אם יישאר, יהיה לו קשה לשחזר את העונה המטורפת הזו, שבה הקבוצה שלו גם נאבקת על האליפות עד הרגע האחרון וגם מגיעה לגמר הגביע.

אליניב ברדה, קפטן המובילה הפועל באר־שבע, נתן לזהבי פייט צמוד, אבל היה דומיננטי פחות ממנו: 14 שערים ואובדן המקום בהרכב בסוף העונה.

מעטים באירופה יכולים להתגאות במאזן כמו של זהבי(צילום: עוז מועלם)

המאמן: ברק בכר

אלונה ברקת בחרה לסיים את דרכו של אלישע לוי, וחיפשה מאמן שיעשה את קפיצת המדרגה שהפועל באר־שבע כל כך רצתה — מלוזרים לווינרים. מחרתיים נדע אם ברק בכר עמד במשימה, אבל גם אם ייכשל ברגע האחרון והאליפות תברח מהידיים, הוא עדיין המאמן הבולט העונה.

לבאר-שבע תחת פיקודו של המאמן הצעיר (רק בן 36) יש את ההתקפה השנייה בליגה (63 שערים) ואת ההגנה הכי טובה (23 ספיגות) מאז בית"ר ירושלים ב־2008. עד הנפילה בחיפה, לבכר היה רצף של 29 משחקים ללא הפסד, ויש לו 80 נקודות, שהם 76 אחוזי הצלחה — בדיוק מה שעשו אוסקר גרסיה ופאולו סוזה, שני המאמנים הטובים ביותר של מכבי ת"א בעידן קרויף. את כל זה הוא עושה עם סוללת כוכבים מלאת אגו שלא פשוט לנהל.

מאמן מכבי ת"א פיטר בוס הגיע רק לפני מספר חודשים. הוא בלתי מנוצח, אבל גם אם יזכה בתואר – הוא לא הטביע את חותמו בדרכו לאיאקס. סלובודן דראפיץ' נתן עונה אדירה בבית"ר ירושלים עם סגל בינוני, אבל התפרק בפלייאוף.

המאמן הבולט העונה אפילו אם לא יזכה באליפות(צילום: עוז מועלם)

הזר: ג'ון אוגו

היו כאן כמה זרים מצוינים העונה. באר-שבע נהנית מטוני ווקאמה ומאובידיו הובאן המצוינים, לבית"ר ירושלים יש את ניקיטה רוקאביציה ובסכנין כיכב ז'אורז'יניו. אבל מעל כל עשרות הזרים שהתרוצצו פה על המגרשים היה הקשר הניגרי של באר-שבע.

אוגו עשה את קפיצת המדרגה תחת ברק בכר, ולא במקרה הוא מבוקש במספר קבוצות בכירות באירופה, כמו אלופת בלגיה קלאב ברוז'. הוא חתום על שני שערי ניצחון, אבל העוצמה שלו היא בהיבט ההגנתי, כי מדובר בקיר בטון שמאוד קשה לפצח במרכז השדה. מצד שני, הוא גם מסוגל לשחרר את המסירה קדימה, לצאת למתפרצות. אוגו הוא קשר מגוון ברמה שכמעט לא הכרנו בליגה שלנו. בלעדיו, באר־שבע לא הייתה מתמודדת על האליפות עד לרגע האחרון.

קפיצת מדרגה. אוגו(צילום: אורן אהרוני)

האדריכל: אליניב ברדה

ברדה היה הכי קרוב לתואר שחקן העונה, ואלמלא עונת שיא של זהבי היה גורף את הטייטל בקלות. אבל עזבו אותו מתארים אישיים, העיקר שתהיה לו צלחת אליפות בשבת.

ברדה הוא הפנים של באר־שבע. הוא הפריח את הנגב כשהחליט לחזור מבלגיה, ומשך אחריו שחקנים שבלעדיו לא היו מגיעים למועדון. פתח את העונה על הספסל, אבל הפך לכוכב הגדול בעונה הטובה ביותר של המועדון. זו העונה הטובה ביותר שלו בישראל מבחינת כיבוש שערים (14), אבל יותר מכל זו המנהיגות שלו שהפכה את באר־שבע למכונת כדורגל משומנת.

רק ערן זהבי מנע מאליניב ברדה את תואר שחקן העונה(צילום: עוז מועלם)

התגלית: נטע לביא

אחת הבעיות של הכדורגל הישראלי היא קידום כישרונות, אבל דווקא העונה, מכורח הנסיבות יש להודות, מספר צעירים תפסו את מקומם, ובצדק. רז כהן מכפר־סבא היה מצוין, מקסים

 פלקושצ'נקו מהפועל חיפה הגיע בשלב האחרון של העונה והלהיב, וכך גם הענק האמריקאי ארון שוינפלד מהפועל ת"א. דוד קלטינס נכנס לעמדת הקשר האחורי בבית"ר ירושלים ולא יצא ממנה, וזה חתיכת הישג.

אבל מעל כולם התואר הזה שייך לנטע לביא בן ה-19 ממכבי חיפה. הוא בכלל לא היה בתוכניות, אבל אחרי האכזבה הענקית מניקולה דרינצ'יץ' (עזב ופרש), הוא קיבל את הצ'אנס במרכז השדה של הירוקים ועשה קפיצה ענקית. לביא משחק בעמדה די דומה לזו של קלטינס, אבל הוא טכני יותר ומשמעותי יותר לקבוצה שלו, שהגיעה לגמר הגביע.

האכזבה מדרינצ'יץ' התניעה את הקריירה של לביא(צילום: אורן אהרוני)

האכזבה: טל בן-חיים

בן רייכרט נרכש במיליון יורו ממכבי ת"א והפך לשחקן ספסל בהפועל ת"א. אחמד עאבד הוזכר כאופציה לקבוצות הגדולות והתרסק עם קריית-שמונה. שלומי ארבייטמן עשה הרבה פחות ממה שציפו ממנו. אבל האכזבה הגדולה ביותר היא טל בן-חיים ממכבי ת"א.

הבלם חזר מתקופה ארוכה באירופה, התקבל כבן אובד בקריית-שלום, וחתם על חוזה לשנתיים תמורת 400 אלף דולר בעונה. אבל בפועל זו הייתה נפילה.

בן־חיים אמנם נפצע בחלק האחרון של העונה, אבל כבר אז לא היה בתוכניות המקצועיות של פיטר בוס. הוא שותף ב-13 משחקי ליגה בלבד ולא ראה דשא בליגה כבר ארבעה חודשים. למעט משחק ליגת האלופות נגד באזל בבלומפילד, הוא לא סיפק את היכולות המוכרות, וגם לא התחבר בחדר ההלבשה.

במילה אחת, אכזבה (צילום: עוז מועלם)

השער: שלומי ארבייטמן

המספרת של ערן זהבי נגד מכבי פ"ת הפכה ללהיט ברשתות החברתיות באירופה. הפצצה של דוד קלטינס בטדי חרכה את הרשת של מכבי ת"א. אלו סגנים מרשימים למספרת המופלאה של שלומי ארבייטמן, עוד כששיחק בבאר-שבע.

החלוץ לא ירצה לזכור את העונה, אבל מה שעשה במחזור העשירי בטוטו-טרנר לא רק ייכנס לרגעי השיא של 2015/16, אלא גם ייזכר היטב בבאר-שבע, אם תיקח אליפות. עשר דקות לסיום המשחק מול הפועל חיפה, כשהלוח הראה 0:0, המחליף ארבייטמן התעופף באוויר ושיגר בעיטה שגרמה לכל יושבי היציע והצופים בבית לתפוס את הראש. שער ניצחון אדיר. בדיעבד, הוא כבש גם שער איכותי שהשאיר את הפועל חיפה בליגה.

המשחק: מכבי ת"א - בית"ר ירושלים 4:2

המשחקים העונה בין בית"ר ירושלים למכבי ת"א היו מרתקים. 17 שערים בארבעה מפגשים, והמשחק הראשון היה הנפלא ביותר. בזמן שמכבי עוד הייתה עסוקה בליגת האלופות, בית"ר הגיעה לבלומפילד ופירקה את ההגנה שלה. מעל כולם היה החלוץ האוסטרלי ניקיטה רוקאביציה. הוא כבש את הראשון, זהבי החזיר עם צמד, אבל אז האוסטרלי השלים שלושער וגם לידור כהן הצטרף לחגיגה הירושלמית.

ההתרסקות: 13 ועוד נתניה

מכבי נתניה סיפקה את אחת העונות המביכות בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. 12 נקודות ב-33 משחקים וירידה ללאומית. המאמנים התחלפו כמו גרביים: משלומי דורה דרך ראובן עטר ועד מנחם קורצקי ועומר פרץ. היו"ר דורון אוסידון עזב ואין לו מחליף.

נתניה תפתח את העונה הבאה בליגה השנייה במינוס תשע נקודות, וזה אפילו לא השיא של העונה ההזויה, אלא "הרוכש" של המועדון. קראו לו "אליהו אליהו", "אליהו ארז", אבל עם מעצרו אתמול התברר סופית שדמותו של אלי מננה שייכת במקרה הטוב ל"בובה של לילה". איך הגענו עד הלום? לראשת העירייה מרים פיירברג ויו"ר הבקרה התקציבית עופר אורליצקי הפתרונים.

אליהו מננה. דמות ראויה... ל"בובה של לילה"(צילום: ראובן שוורץ)

הפרשה: אצילי נגד טביב

בית"ר ירושלים הייתה הלהיט בעונה הסדירה, סלובודן דראפיץ' אפילו היה המאמן המצליח ביותר בהתחשב בסגל שלו. ואז פרשת אצילי טרפה את הקלפים. קשר בית"ר סירב לחתום על הארכת חוזה, התייבש ביציע, ובית"ר התרסקה.

עד למחזור ה־25, יחד עם הקפטן, הירושלמים השיגו 48 נקודות (60 אחוז הצלחה). מאז פרוץ המשבר, הם הידרדרו לתשע נקודות ושבעה הפסדים בעשרה משחקים (33 אחוז). אצילי טעה כשסירב לעלות בהרכב נגד מכבי ת"א בבלומפילד, טביב המשיך להיות עקשן, והשניים ייפגשו בקיץ בבוררות ארוכה ומתישה.

אצילי. ואולי השיא של הפרשה עוד לפנינו(צילום: עוז מועלם)

נבחרת העונה

שוער: דודו גורש (הפועל באר שבע)

הגיע מהפועל עכו בגיל 36, ולראשונה בקריירה השתתף בקרב על אליפות. נתן הרבה שקט להגנה הטובה בליגה.

מגן: אלי דסה (מכבי ת"א)

הרכש האיכותי ביותר של ג'ורדי קרויף העונה, לא במקרה הפך למגן הימני הבכיר של נבחרת ישראל.

בלם: שיר צדק (הפועל באר שבע)

הבלם הישראלי הבכיר בליגה. עקף את איתן טיבי בעיקר בזכות היציבות. לא החמיץ דקת משחק בליגה.

בלם: חסוס רואדה (בית"ר ירושלים)

בינגו של טביב. הבלם הספרדי היה הזר ההגנתי הטוב בליגה. אם בית"ר לא תשמור עליו, זו תהיה אבידה.

הבלם הישראלי הכי טוב בליגה העונה. שיר צדק(צילום: אורן אהרוני)

מגן: אופיר דודזאדה (הפועל באר שבע)

שחקן הבית כבר השתדרג לנבחרת ואז דעך, אבל במחצית השנייה של העונה הפך לדמות מרכזית בהגנה.

קשר: גל אלברמן (מכבי ת"א)

אולי העונה הטובה בקריירה שלו. המנהיגות השקטה הפכה אותו לשחקן החשוב בקריית-שלום אחרי זהבי.

קשר: ג'ון אוגו (הפועל באר שבע)

הזר הטוב בליגה, עשה את ההבדל בין הרכות של מכבי ת"א באמצע לבין העוצמה של באר־שבע. חומת מגן.

קשר: מאור מליקסון (הפועל באר שבע)

הבדל תהומי בין באר־שבע איתו לבין באר־שבע בלעדיו. חזר בזמן מפציעה כדי להוביל אותה בישורת האחרונה.

גל אלברמן. השחקן הכי חשוב בקריית שלום, אחרי זהבי(צילום: עוז מועלם)

קשר: ערן זהבי (מכבי ת"א)

32 שערים ושבירת שיא מיתולוגי, 9 בישולים, 60 אחוז מהכיבושים של מכבי ת"א העונה. נו, השתכנעתם?

חלוץ: אליניב ברדה (הפועל באר שבע)

שיא כיבושים עונתי (14), והרבה מנהיגות שבזכותה באר־שבע מגיעה למחזור הסיום כשגורלה בידה.

חלוץ: ניקיטה רוקאביציה (בית"ר ירושלים)

איזו מציאה. הצטרף באיחור והפך לשחקן האיכותי של בית"ר עם 14 שערים, שתרמו המון למקום השלישי שבדרך.

הרכב שני: פרדראג ראיקוביץ' (מכבי ת"א), בן ביטון (באר-שבע), איתן טיבי (מכבי ת"א), דקל קינן (מכבי חיפה), עמנואל אמבולה (רעננה), אובידיו הובאן (באר-שבע), דוד קלטינס (בית"ר ירושלים), יוסי בניון (מכבי חיפה), טוני ווקאמה (באר-שבע), ז'אורז'יניו (סכנין), שלומי אזולאי (סכנין).

השתתפו בבחירה: דוד בן שימול, מיקי שורץ, זאב גולדשמיט, שמעון אלבז, אבי נעים, שי מוגיבלסקי