שתף קטע נבחר

קושרים ילדה לסלע, והולכים לעבוד בשביל 3$

מיליוני עובדים עניים בהודו נאלצים לצאת לעבודת הפרך שלהם מבלי שיש להם היכן - או עם מי - להשאיר את ילדיהם. כך קורה שב-40 מעלות, ילדה קשורה לאבן 9 שעות, כדי שלא תרוץ לכביש

שיבאני, בת 15 חודשים, גוררת את סרט הפלסטיק שאמה כרכה סביב רגלה וקשרה לאבן באתר בנייה במערב הודו. יחפה ומלאה באבק, הפעוטה מעבירה תשע שעות ביום בחום של עד 40 מעלוס צלזיוס כשהיא קשורה לאבן בסרט שאורכו 1.4 ושצבעיו צבעי אזהרה.

 

סרטה קלרה, אמה, אומרת שאין לה ברירה אלא לקשור את בתה לאבן למרות הבכי שלה, בשעה שהיא ובעלה הולכים לעבוד כדי להרוויח 3.8 דולרים במשמרת. הם חופרים בורות עבור כבלי חשמל בעיר אחמדאבד. "אני קושרת אותה כדי שהיא לא תצא לכביש. הבן הגדול יותר שלי בן שלוש וחצי, אז הוא לא מסוגל לשמור עליה", אומרת האם, בת 23, שמכסה את פניה בסארי. "באתר הזה יש תנועה ערה, אין לי אפשרות אחרת. אני עושה את זה למען הביטחון שלה".

הפעוטה שיבאני (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
הפעוטה שיבאני(צילום: רויטרס)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

בהודו יש כ-40 מיליון עובדים בענף הבנייה, ולפחות אחת מכל חמישה מהם היא אישה. רוב העובדים הם מהגרים, שעוברים מאתר לאתר ומסייעים להקים תשתיות עבור הערים שנהנות מתנופה. ברחבי המדינה לא נדיר לראות ילדים מתגלגלים בחול ובבוץ בשעה שהוריהם סוחבים לבנים או חופרים דרכים חדשות עבור בתי יוקרה.

משפחות רבות כאלה חיות באוהלים המוקמים באתר או כמו משפחתה של שיבאני – שוכבות לישון תחת כיפת השמיים.

 

פרבהאט ג'ה, ראש הרשות להגנת הילד בשלוחה ההודית של Save The Children, אומר שפעוטונים בהודו הם דבר נדיר, ובדרך כלל הם יקרים. "צריכים להיות מעונות יום של הממשלה או של חברות הבנייה. חייב להיות מקום בטוח לשים בו את הילדים האלה. הם בסכנה אמתית", הוא אומר.


 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

חברות בנייה בהודו בדרך כלל משתמשות בחברות קבלן כדי לשכור כוח עבודה זול. קבלנים מביאים קבוצות של עובדים, שבדרך כלל מגויסים באותו הכפר, כדי לסחוב, לחפור או לחצוב, בלי אמצעי ביטחון מספיקים.

 

בעוד שיבאני קשורה לאבן שלה, גברים עוצרים לאכול אגוזי קוקוס או ללגום מים בגלל חום היום, ואמה לוקחת הפסקות קצרות כדי להאכיל את ילדיה. הורים מספרים

שילדיהם בדרך כלל נשארים איתם עד שהם בני שבע או שמונה, ואז נשלחים לחיות עם סבא וסבתא בכפרים עניים במדינת מחוז שכנה.

 

קלרה אומרת בעודה מחזיקה את שיבאני שהמנהלים שלה מעלימים עין ממצוקתה: "לא אכפת להם מאתנו או מהילדים שלנו, אכפת להם רק מהעבודה שלהם".


פורסם לראשונה 19/05/2016 23:23

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
הילדה שיבאני בהודו
צילום: רויטרס
מומלצים