שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    הספורט הלאומי - להפיל את השמאל. רוחות העבר רודפות את ברזיל
    הליך ההדחה נגד הנשיאה דילמה רוסף נראה כמו שידור חוזר של העבר - להפיל ממשלות ברזילאיות כשהאליטות הפוליטיות והכלכליות או הצבא לא היו מרוצים משלטונן

    הברזילאים אוהבים לצטט את כותרת ספרו עתיר השבחים מ-1941 של הסופר האוסטרי שגלה לברזיל שטפן צווייג "ברזיל: מדינה שהעתיד לפניה", ומוסיפים בציניות "ותמיד תהיה כזו". באופן בלתי נמנע, מישהו יתערב אז בשיחה ויציין שאנטוניו קרלוס ג'ובים, הזמר והמלחין הברזילאי שיצר את סגנון הבוסה נובה, העיר: "ברזיל איננה למתחילים".

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    בין שההערה המשפילה הראשונה תוכיח את עצמה כנכונה ובין שלא, הערתו של ג'ובים בהחלט נכונה לעת הזו. עבור הרבה אנשים שאינם בקיאים בהיסטוריה הברזילאית, הליך ההדחה הנוכחי נגד הנשיאה דילמה רוסף אינו פשוט להבנה. שורשי המשבר הולכים אחורה עד ההפיכה הצבאית ב-1964. בעיצומה של המלחמה הקרה, קואליציה של גנרלים, הממסד הקתולי, יזמים ושגרירות ארצות הברית, בתמיכה של חלקים גדולים במעמד הביניים, קשרו קשר להפיל ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי (ומושחתת לכאורה) של הנשיא השמאלני המתון ז'ואאו גולאר. הדמוקרטיה הופרה והתוצאה הייתה 21 שנים של שלטון אוטוריטרי. סימנים לשחיתות עמוקה לא נמצאו.

     

    דילמה רוסף ומחליפה בתפקיד מישל טמר, סגנה לשעבר (צילום: AP)
    דילמה רוסף ומחליפה בתפקיד מישל טמר, סגנה לשעבר(צילום: AP)
    בין אלה שהתנגדו לדיקטטורה הצבאית הייתה דילמה רוסף, סטודנטית צעירה למדעי החברה, שהצטרפה לארגון מהפכני. רוסף ירדה למחתרת, נעצרה, עברה עינויים וריצתה שלוש שנים בכלא. שנים רבות לאחר מכן היא הפכה לשרת המכרות והאנרגיה ואז לנשיאת המדינה.

     

    הוריד את שיעור העוני והאבטלה: הנסיקה של לולה

    הפטרון הפוליטי של רוסף היה הנשיא שכיהן במשך שתי כהונות וייצג את מעמד הפועלים, לואיס אינסיו "לולה" דה סילבה. לולה, כפי שהוא מכונה, מילא בשנות ה-70 תפקיד חשוב בהתגייסות נגד המשטר הצבאי. כמנהיג איגוד עובדים, הוא קרא תיגר על מדיניות העבודה והמדיניות הכלכלית של הדיקטטורה הצבאית. לאחר מכן הוא ייסד את "מפלגת הפועלים", שכוחה ויוקרתה התחזקו במהלך שנות ה-80 וה-90 כמפלגה שהגנה באופן מיליטנטי על מעמד הפועלים ועל האוכלוסיות המוחלשות במדינה. לאחר שלושה ניסיונות כושלים לזכות בנשיאות, נטש לולה את הדרך הסוציאליסטית הקיצונית שבה צעדה "מפלגת הפועלים" והתחייב להוציא לפועל תוכנית סוציאל-דמוקרטית מתונה מבלי לקרוא תיגר על הקפיטליזם. ב-2002, במהלך ניסיונו הרביעי להיבחר לנשיא, הוא נבחר סוף סוף עם 61.3 אחוזים מקולות המצביעים.

     

    לולה הרחיב משמעותית תוכניות חברתיות לעניים ובו בזמן חיזק את מעמדה הבינלאומי של ברזיל. נישאת על גבי אקלים כלכלי חיובי, בייחוד הביקוש הסיני למינרלים ולסחורות חקלאיות, חוותה המדינה הדרום אמריקנית שגשוג. שיעור העוני ירד, שיעור האבטלה ירד והשכר הריאלי רשם עלייה חדה. הזכייה של ברזיל לארח את טורניר גביע העולם בכדורגל ב-2014 ואז את משחקי הקיץ האולימפיים ב-2016 חיזקו את הפופולריות של הנשיא לולה.

     

    עם זאת, לולה ניצב בפני בעיה חמורה אחת. לא היה לו רוב בקונגרס, ולכן הוא נאלץ להרכיב קואליציית רוב בלתי יציבה מבין 30 המפלגות הפוליטיות בברזיל כדי שיוכל להעביר חקיקה.

     

    חש שרוסף בגדה בו אז החל לקדם את הליך הדחתה. יו"ר הבית התחתון בקונגרס, אדוארדו קוניה (צילום: EPA)
    חש שרוסף בגדה בו אז החל לקדם את הליך הדחתה. יו"ר הבית התחתון בקונגרס, אדוארדו קוניה(צילום: EPA)

    הפגנה נגד הנשיא הזמני טמר בריו דה ז'ניירו (צילום: gettyimages)
    הפגנה נגד הנשיא הזמני טמר בריו דה ז'ניירו(צילום: gettyimages)

     (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    במהלך שנתו השלישית בתפקיד, בעלי בריתו הממורמרים של לולה חשפו תוכנית לקניית קולות שהוצאה לפועל על ידי האנשים שסבבו את הנשיא כדי להבטיח את יציבות הקואליציה. בפרשה שזכתה לכינוי "סקנדל התשלום החודשי הגדול", עוזרים בכירים בארמון הנשיאות ומנהיגים ב"מפלגת הפועלים" סיימו בבית הסוהר, אף שהחוקרים לא מצאו מעורבות ישירה של הנשיא לולה. עם זאת, המוניטין של השמאל הוכתם והמפלגה שייצגה דמוקרטיה עממית וצדק חברתי לא הייתה יכולה עוד להשתמש בטיעונה החזק של אי מעורבותה בשחיתות. בכל מקרה, לולה נבחר מחדש לכהונה שנייה ועזב את התפקיד ב-2010 כנשיא הפופולרי ביותר בתולדות ברזיל. 

     

    בחירה מסוכנת ביורשת: הצרות של דילמה

    דילמה רוסף, היורשת שנבחרה על ידו של הנשיא היוצא, הייתה בחירה מסוכנת. היא מעולם לא נבחרה למשרה ציבורית ונודעה כמי שמתמקדת בסוגיות טכניות ולא בניהול ענייני היום וסגירת עסקות - דברים חיוניים בפוליטיקה קואליציונית. אף על פי כן, רוסף הביסה את קואליציית המרכז-ימין עם 56 אחוזים מהקולות, כשהיא מבטיחה להמשיך את הרפורמות החברתיות של לולה. שיעור הפופולריות שלה נע סביב 60 אחוזים בשלוש השנים הראשונות שלה בתפקיד. 

     

    ברזיל הצליחה לחמוק מהמיתון הכלכלי העולמי ב-2008 בגלל כלכלה מקומית מגוונת והזמנות מחו"ל למוצרי נפט. אלא שהחל משנת 2012, הכלכלה הברזילאית רשמה האטה ושיעור האבטלה עלה. למרות תוכניות רווחה פופולריות ומוצלחות כמו תוכנית Bolsa Família, שמעניקה קצבאות חודשיות למשפחות עניות שילדיהן לומדים בבית הספר, הלכה וגברה ההתפכחות מהפער בין התחזיות האופטימיות הממשלתיות, שתיארו בהתמדה מדינה משגשגת יותר ויותר ומכלילה חברתית לבין המציאות הקשה של ליקויים קשים בחינוך הציבורי, בבריאות ובתחבורה הציבורית. 

     

    ביוני 2013, הפגנות סטודנטים בסאו פאולו נגד העלאה של 20 סנט בתעריפי הנסיעה באוטובוס הובילו בסופו של דבר להתגייסות ברחבי המדינה בדרישה לשיפור השירותים החברתיים ולשים סוף לשחיתות הממשלתית. באותה עת גם נמתחה ביקורת על סדרי העדיפויות הלקויים של הממשלה כמו למשל בניית אצטדיוני ענק עבור גביע העולם בכדורגל ב-2014. "זה לא על 20 סנט; זה על 500 שנה", נכתב בכרזה אחת שהצביעה על התסכול מההדרה החברתית והכלכלית ההיסטורית ומההבטחות החברתיות האחרונות שלא קוימו.

     

    הכלכלה שקעה. רוסף (צילום: MCT)
    הכלכלה שקעה. רוסף(צילום: MCT)
    ואז נכנס המרכז-ימין למערכה תוך הבנה שההתגייסות ההמונית היא צוהר לביקורת רחבה יותר על השליטה של "מפלגת הפועלים" על הפוליטיקה הלאומית. הבחירות לנשיאות ב-2014 הסתיימו בקרב צמוד ביותר, כשרוסף ניצחה בפער של 3.3 אחוזים בלבד את מועמד המרכז-ימין. מפלגות האופוזיציה, שזעמו על הפסדן בבחירות, ערערו בתחילה על התוצאות ואז החלו בגיוס מפגינים לרחובות וקראו להדיח את רוסף. הודעות טלוויזיוניות מטעם הנשיאה התקבלו בדפיקות רועשות של סירים ומחבתות ברחבי המדינה.

     

    כלי התקשורת מימין נגד הנשיאה השמאלנית

    באותה עת, חקירה מתמשכת שנודעה בשם "מבצע שטיפת מכוניות", בראשות סרחיו מורו, תובע פדרלי שאפתן, חשפה תוכניות לתשלום שוחד מסיבי ותרומות לא חוקיות מצד "פטרובראס", חברת הנפט הממשלתית, ומקבלני בנייה לפוליטיקאים בקואליציה של רוסף. חשיפה זו, שזכתה להבלטה גדולה אצל ענקי תקשורת בעלי עמדות ימניות ואנטי-ממשליות, הכתימה עוד יותר את המוניטין של ממשלת רוסף, אף ששמה של הנשיאה לא נקשר באף אחת מהשערוריות. 

     

    ממשלתה של רוסף נחלשה על ידי הכלכלה השוקעת, אבל המכה האנושה שספגה הייתה כש"מפלגת הפועלים" תמכה בקיום חקירה של ועדת האתיקה של אדוארדו קוניה, יו"ר הבית התחתון של הקונגרס. קוניה, מ"מפלגת התנועה הדמוקרטית הברזילאית" (PMDB), נאשם שהחזיק 55 מיליון דולר מכספי שוחד בחשבונות בנק סודיים בשווייץ. הוא העביר חודשים בניסיון להסתיר את מעשיו. קוניה חש ששותפתו לקואליציה בגדה בו והחל לקדם את הליך ההדחה נגד רוסף בבית התחתון. האשמה העיקרית נגד רוסף נוגעת בעיקרו של דבר בעיכובים מנהליים של הוצאות ממשלה מאושרות כדי לכסות את הגירעונות התקציביים ערב הבחירות. באופן אירוני, מחצית מחברי הוועדה שקידמו את אישומי ההדחה נגד רוסף נחקרים כעת בגין שחיתות. רבים חושבים שלהאשמות יש בסיס משפטי רעוע ושאינן אלא תירוץ קלוש להדיח נשיאה שנבחרה בצורה דמוקרטית.

     

    תומכת של הנשיאה המודחת בברזיליה (צילום: EPA)
    תומכת של הנשיאה המודחת בברזיליה(צילום: EPA)
    עבור כמה אנשים, הצעד נראה כמו חזרה על מהלכי עבר להפיל ממשלות ברזילאיות כשהאליטות הפוליטיות והכלכליות או הצבא לא היו מרוצים משלטונן. למרבה המזל, נראה שהכוחות המזוינים לא מגלים רצון להתערב. 

     

    קרקס ברזילאי בבית הנבחרים

    בשנת 1963 נטען שנשיא צרפת שארל דה גול אמר בעוקצנות "ברזיל איננה מדינה רצינית", אף שההצהרה נאמרה למעשה על ידי הדיפלומט הברזילאי קרלוס אלבס דה סוזה פילהו. עם זאת, נראה שהליכי ההדחה בבית התחתון של הקונגרס מוכיחים שדה גול (או אלבס דה סוזה פילהו) צדק. כשהנבחרים עלו למיקרופון להכריז על ההצבעה שלהם, מעטים דנו בפועל באישומים של עבירות תקציב. במקום זאת, הם תקפו את ממשלת רוסף בטענות לעבירות פליליות בשעה שקוניה, שנאשם בהלבנת כספים, ניהל ברוגע את ההליך.

     

    בה אחר זה הם הקדישו את ההצבעה שלהם נגד הנשיאה לאימא שלהם, רעייתם, ילדיהם, האל הכול יכול, סוכני הביטוח של ברזיל או, במקרה השערורייתי של חבר קונגרס אחד מהימין, להפיכה הצבאית ב-1964 ולקצין הצבא שפיקח על העינויים של רוסף כשזו נכלאה בתחילת שנות ה-70. 

     

    התוצאה הסופית של ההתנהגות הקרקסית הזו הייתה הצבעה בבית הנבחרים של 367 בעד ו-137 נגד להעביר את האישומים נגד רוסף לסנאט, שגם בו התוצאה הסופית הייתה דומה. בשעה שבסנאט נערכו דיונים בנושא, בית המשפט העליון, בצעד לא צפוי, הדיח בפתאומיות את קוניה מתפקיד נשיא הבית התחתון בגין אי סדרים פרוצדורליים.

     

    מתנגדי הנשיאה נפרדים ממנה (צילום: AFP)
    מתנגדי הנשיאה נפרדים ממנה(צילום: AFP)
    הסקפטיים טענו שבית המשפט העליון הדיח את קוניה משום שאישומי השחיתות נגדו מכתימים את חזות הליך ההדחה של הנשיאה. אחרי הכול, התיק של קוניה הונח בפני בית המשפט העליון חודשים לפני שהליך ההדחה של רוסף החל. נראה היה שברגע שעבודתו של קוניה - דמות לא פופולרית במיוחד - נעשתה, אפשר היה להזיז אותו הצדה. 

     

    הורשע באי סדרים: גם מחליפה של הנשיאה מסובך

    ב-12 במאי, רוב בסנאט הצביע בעד הדחה זמנית של הנשיאה רוסף מתפקידה לתקופה של עד 180 ימים, ושבזמן זה ישפוט הבית העליון את התיק נגדה. בשלב זה צפוי ששני שלישים מהחברים בסנאט יצביעו בעד הדחתה ויסלקו אותה סופית מתפקידה.   

     

    מישל טמר, סגן הנשיאה ושותף קואליציוני מהמרכז, מונה לנשיא בפועל בזמן שרוסף תישפט בסנאט. אחרי שהפנה עורף לרוסף והתחבר עם המרכז-ימין בהליך ההדחה, הכריז טמר על תוכנית פוליטית וכלכלית שתשקף את זו של האופוזיציה של רוסף. הסיסמה של ממשלו של טמר היא "גשר לעתיד". 

     

    טמר נמצא באחרונה אשם באי סדרים בבחירות וככל הנראה לא יוכל לרוץ למשרה ציבורית במשך שמונה שנים, כך שנראה שלעתידו הפוליטי יהיו חיים קצרים. לפחות חמישה מתוך השרים החדשים שמינה לממשלתו היו מעורבים לכאורה בשערוריות שחיתות. ובצעד שנתפש בתקשורת העולמית כשלילי, הוא לא מינה אישה אחת או אדם לא-לבן אחד לתפקיד מיניסטריאלי.  

     

     (צילום: AP)
    (צילום: AP)

    במדינה שבה גם נשים וגם לא-לבנים מהווים רוב, החלטה זו נתפשה כמו מבט אל העבר יותר מאשר אל העתיד. האתגר הגדול ביותר של טמר הוא לשמור על הממשלה שלו "מעל המים" ולשפר את הכלכלה, שני דברים שיהיו עבורו "אתגרי הרקולס". לא בטוח שהנשיא בפועל יוכל לשמור על הקואליציה ביחד בלי לעשות את אותו מיקוח מאחורי הקלעים על משרות בממשלה שהחליש את כוחה של רוסף.

    מי ירוץ בבחירות המתוכננות לנשיאות ב-2018? למרות היותי משקיף של ברזיל במשך תקופה ארוכה, למדתי שמסוכן לבצע תחזיות מוחלטות לגבי כל דבר שהוא בפוליטיקה הברזילאית.  

     

    ג'יימס נ' גרין הוא פרופ' להיסטוריה ותרבות ברזילאית באוניברסיטת בראון, ראש האגודה ללימודים ברזילאיים (BRASA) בארצות הברית ופרופ' עמית באוניברסיטה העברית, שבה הוא מרכז את הלימודים הברזילאיים בחוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הספורט הלאומי - להפיל את השמאל. רוחות העבר רודפות את ברזיל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים