תביעת מזונות מוגזמת: 'שכרת דירה יקרה מדי'

אחרי פרידת בני הזוג ביקשה האישה לקבל מדי חודש מזונות של 15 אלף שקל עבור חמשת הילדים. בית המשפט לענייני משפחה הוריד אותה לקרקע

עו"ד שרון בירון מרקוביץפורסם: 24.05.16 , 18:56

בית המשפט לענייני משפחה בטבריה דחה לאחרונה תביעה של אישה לקבל מבעלה לשעבר מזונות חודשיים בסך 15 אלף שקל עבור חמשת ילדיהם. השופט מחמוד שדאפנה קבע שהאב ישלם רק בין 800 ל-1,500 שקל עבור כל ילד, והעיר לאישה שהדירה ששכרה אחרי הפרידה יקרה מדי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג התחתנו בשנת 2000 ולפני כארבע שנים עזב הבעל את הבית. ב-2014 הגישה נגדו האישה תביעה לתשלום מזונות חמשת ילדיהם הקטינים. היא העריכה את הוצאות כל אחד מהילדים בכ-3,000 שקל בחודש וטענה כי הם הורגלו לרמת חיים גבוהה. מעבר לצרכים הבסיסיים של דיור, חינוך ומזון, כללו הסכומים גם תשלום לחוגים, שיעורים פרטיים, ביגוד ועוד. לטענת האם, על האב לשאת בכל התשלומים באופן בלעדי.

דיני משפחה

תבעה את בעלה: אני רוצה חצי מהדירה שירשת

עו"ד מיכל ברנקין

במהלך נישואים חתמו בני זוג על שני הסכמי ממון. לאחר שהתגרשו ניסתה האישה לחלק את הרכוש שלהם. בית המשפט נזף בה על התנהלותה

תבעה את בעלה: אני רוצה חצי מהדירה שירשת

האב לא הכחיש את חובתו לשלם מזונות אך טען כי הסכומים מופרזים, אינם תואמים את אורח החיים והמצב הכלכלי ועולים על הכנסתו החודשית. הוא ביקש שבית המשפט יפסוק סכום מינימלי עבור צרכי הילדים הבסיסיים. לדבריו האישה לא הוכיחה את הוצאות הילדים ודרשה עבורם סכום זהה ללא אבחנה, אף שהם בגילאים שונים.

במקביל ביקש האב להתחשב בהכנסתה של האם ובכך שבתו מנישואיו הקודמים נמצאת במשמורתו והוא נושא בכל הוצאותיה.

השופט מחמוד שדאפנה הבהיר כי אם בעבר חיוב מזונות הילדים הוטל באופן בלעדי על האב, הרי שבשנים האחרונות השתנתה המגמה והחלוקה של נטל המזונות שוויונית יותר, לא רק ביחס לחיובים "מדין צדקה" (כגון תשלום על צעצועים, חופשות, ביגוד וצורכי חינוך מעבר למינימום הנדרש) אלא גם ביחס לצרכים הבסיסיים (הוצאות דירה, מזון, חשמל, מים, גז וטלפון).

בנסיבות אלה, נקבע, חיוב הבעל באופן בלעדי מפלה אותו ועלול להביא למצב אבסורדי שבו בקושי יישאר לו מינימום קיום, ובמקביל האישה תישאר עם משכורת מלאה. לפיכך, כאשר האם עובדת ומשתכרת טוב למחייתה, כמו במקרה זה, יש להתחשב בכך בפסיקת המזונות.

עם זאת ציין השופט שדאפנה כי במסגרת האיזון יש להתחשב בשיקולים נוספים כגון אצל מי מההורים המשמורת על הילדים. ההסבר לכך הוא שגידול הילדים "משליך פעמים רבות על יכולתו של ההורה המשמורן לייצר הכנסה, להתקדם בעבודתו או בלימודיו ולהקדיש את כל משאביו הנפשיים, מרצו ויכולתו לפיתוח קריירה שבה הוא חפץ".

במקרה זה, האישה היא זו שמגדלת את חמשת הילדים, ולכן בחישוב המזונות אין לחייב את שני בני הזוג באופן שווה. השופט ציין כי הצדדים לא הוכיחו כראוי את הוצאות הילדים ולכן הוא קובע אותם על דרך האומדן ובהתחשב בסכום המינימום שנקבע בפסיקה למזונות קטין – כ-1,300 שקל.

ביחס לדיור קבע השופט כי הדירה ששכרה האם יקרה מדי והיה עליה לשכור דירה בסכום סביר יותר שאינו עולה על 4,200 שקל. האב חויב בחצי משכר דירה זה וכן בחצי מהוצאות הדירה – חשמל, ארנונה, כבלים וגז. כן נקבעו הסדרים המחלקים בין הצדדים את הוצאות הבריאות והחינוך החריגות.

סכום המזונות שפסק השופט עבור כל אחד מהילדים נע בסיכומו של דבר בין 800 ל-1,500 שקל בחודש.