הסרת עין הרע בעופרת. רק 36 שקל
עשרות מטפלים, עשרות אלפי לקוחות ותעשייה שמגלגלת מיליונים. גם בקרב הרבנים הדעות לגבי עין הרע חלוקות, אבל עם ההצלחה אי-אפשר להתווכח. מסע בעולם אפל, שבו מובטחת פרנסה טובה. פחות ללקוחות, יותר למנהלי הטקס
הדלת בבית משפחת לוצקין בירושלים פתוחה באופן קבוע. על אחד השלטים נכתב: "אין להיכנס לבית הקדוש הזה עם אייפון או מכשיר טמא". שלט אחר מבהיר: "הסרת עין הרע רק לשומרי שבת". שבת אני כבר שומרת, את האייפון אני מטמינה עמוק בתיק. בעוד דקות אחדות אצא מכאן בלי עין הרע, בדרך למסע מסתורי בעולם אפל. סתם, לא אפל בכלל, אלא אם כן אתם חוקרי מס הכנסה.
מאז ומתמיד נחלקו הדעות לגבי המונח הזה, עין הרע, ביטוי שהפך לחלק בלתי נפרד מהשפה העברית. המאמינים מספקים הוכחות, לטעמם, אבל גדולי חכמי היהדות התייחסו בביטול לאמונות תפלות כאלה ולשימוש בקמעות ובלחשים. "דברים האלו כולן, דברי שקר וכזב הן", כתב למשל גדול חכמי היהדות, הרמב"ם. "והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן. ואין ראוי לישראל שהן חכמים מחוכמים, להימשך בהבלים אלו".
אבל מה לעשות, הפחד תמיד חזק יותר מהביטחון, והגישה המיסיונרית הרווחת - "נסה, מה אכפת לך, מקסימום הפסדת כמה גרושים" - מאפשרת לבאבות ולשרלטנים שונים להרוויח הרבה מאוד גרושים. משום שדבר אחד ודאי באמונה בעין הרע: היא כלכלית, אפילו מאוד. חמסות, צמידים אדומים, קמעות וטיפולים הפכו לתעשייה כלכלית שמגלגלת לכל הפחות מיליוני שקלים. ברוב המקרים בשחור, כמובן.
"פה יש עין אחת. גם כאן יש עיניים"(צילום: אלעד גרשגורן)
יש כמובן שיטות שונות של "עשה זאת בעצמך". בגיגול קצר מצאתי כמה וכמה אופציות: צניעות, טבילה במקווה, לשטוף את הבית בקילו מלח, לסובב ביצה מעל הראש שבע פעמים ולזרוק. מצאתי גם איזו שיטה שכוללת שלוש סבתות, יריקות לכיוונים מנוגדים בהרמוניה ואמירת לחשים.
כדי לא להיגרר להוצאה מופרכת, רק כדי להוכיח איזו נקודה או כדי לספק את סקרנותי, בחרתי להתמקד בכאלה שמבקשים סכומים צנועים יחסית. יכולתי בכיף להגיע לאלה שמוכרים שיקויים ומרקחות באלפי שקלים ומבטיחים טיפולים מיוחדים בהסרת כישופים וחסימות, באמצעות מה שנראה כמו ערבוב של שמן זית ואיזה צמח תבלין בשקל. יש גם כאלה, כמו יצחק שחר, שכבר עשה סיבוב תקשורתי יפה, ומבטיח להחזיר אהבות ולהסיר עין הרע בשיטות מוזרות תמורת תשלום רק במקרה של הצלחה. חפשו את אלה בגוגל.
בשם האימא
בחזרה למשפחת לוצקין. אני נכנסת לבית פשוט ודל. במסדרון מוצב תנור ועל הכיריים מונחים סירי אלומיניום ישנים. בחור חרדי גבוה ניגש אליי. זהו בנה של הרבנית לוצקין, שאמור להסיר מעליי את הקללה במקום אמו המבוגרת. הרבנית לוצקין בנתה לעצמה שם בהסרת עין רעה. "היא הכי מוכרת בתחום", אמרו לי. בשנים האחרונות קשה לרבנית עצמה לקבל אנשים, ולכן לימדה את בניה את רזי המקצוע, והם ממלאים את מקומה.
"תניחי עלייך את המגבת, לא יודעים כמה פעמים נחזור על הפעולה"(צילום: אלעד גרשגורן)
אני מכסה במצוותו את הראש במגבת והטקס מתחיל. "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין. בנות צעדה עלי שור. בזכות אברהם, יצחק ויעקב, בזכות שרה, רבקה, רחל ולאה, בזכות רבי שמעון בר יוחאי, בזכות רבי מאיר בעל הנס, יוסר כל מין עין הרע שבעולם לאריאלה בת..."
המבטא אשכנזי למהדרין, כמעט יידישאי. לוצקין שופך את העופרת מעל ראשי. "בואי נראה אם יש פה עיניים", הוא בוחן את הסיר. "פה יש עין אחת, זה גם כן עיניים, פה יש עוד עין", הוא מצביע על עיגולים שנוצרו בעופרת. "תשבי שוב ותניחי עלייך את המגבת, אנחנו לא יודעים כמה פעמים נחזור על הפעולה, נעשה עד שהעין הרע מתבטל לגמרי, בסדר?"
הוא חוזר על הפעולה עוד כמה פעמים, מתבונן בעופרת ומודיע: "מצוין! בסיידר גמור, בטל ומבוטל. שימי כל יד שלוש פעמים בתוך המים, ואת יד ימין תעבירי על המצח. בעזר השם, בשורות טובות". כמה עיניים היו לי, אני מתעניינת. "שבע". ועכשיו אין כלום? "הכול מבוטל, אין עין הרע". אני יוצאת לרחוב, ומיד מסתער עליי קבצן ומציע לברך אותי בזיווג. אחר כך אני מפספסת שני אוטובוסים הביתה, וכוס מלאה בקפה עפה לי מהיד ומתרסקת. לא יודעת, אולי רק נוספו לי עיניים.
רוצה בריאות טובה? הסירי עין הרע
יש לזה איזה מקור בתורה או בהלכה?
"אני לא יודעת", מפתיעה האישה מספר אחת בתחום. "לא".
אם אנסה להמיס עופרת בבית ולזרוק למים, לא ייווצר אותו אפקט?
"אין לי מושג".
ולכמה זמן זה מחזיק?
"חודשיים. ככה אמרו לנו".
אני חוזרת לגוגל, ופעם אחר פעם קופץ מולי פרסום ממומן: "רק 36 שקל. מומחה ומוסמך בהמלצת גדולי ישראל. הצלחה גדולה מאוד ל־90% מהאנשים". נשמע מבטיח. הרב לבון מבין היטב את נפש הגולשים ומפרט באריכות את כל המצבים, הרגשות והזמנים שבהם רצוי וכדאי להסיר עין הרע. בקצרה: בכל מצב.
כלומר, אם את בתקופה טובה או רעה, אם את נואשת לפרנסה או שזכית בלוטו, אם את רווקה או נשואה. המסקנה ברורה: זה עולה רק 36 שקל, ובטוח שמישהו פעם הטיל עליך את הקללה, אז יאללה, אל תתקמצן ותראה ישועות. כדי לחסוך לגולשים זמן, הרב מוכן לבצע את הפעולה אפילו בטלפון, ומבהיר שזה תחליף טוב לטיפולים רפואיים ופסיכולוגיים. אלפי אנשים מטופלים אצלו, לטענתו, ואחוז ההצלחה בלתי נתפס.
רוצה זיווג? הסירי את החסימה
אמונה טהורה
לא רחוק מביתו אני מוצאת עוד מומחית בהוצאת עין הרע - הרבנית רוטנר. היא מזמינה אותי להמתין בסלון בזמן שהיא מכינה את העופרת במטבח. כעבור דקות אחדות היא חוזרת, מכסה אותי בחתיכת בד ושופכת את העופרת החמה מעל ראשי. כמובן גם היא מוצאת עיניים - לדעתי עברתי מזמן את ה-20 - ומוסיפה שהיא מזהה גם הרבה מתח.הרבנית חושבת קדימה ומבטיחה להזכיר את שמי שוב בפעמים הבאות שתסיר עיניים, וכדי לזכור היא רושמת אותי בחוברת מלאה בשמות. כמו אצל קודמיה למקצוע, גם אצל הרבנית רוטנר אני נפרדת מ־50 שקל. בלי חשבונית. אני יוצאת בזריזות - הפעם בטוחה שלא נותרו עיניים, אחרת למה שילמתי כבר לשלושה אנשים שונים - ומיד ממשיכה ליעד הבא.
הרבנית ז'אנו, שזוכה להמלצות מגדולי הרבנים, מזמינה אותי להמתין בסלון. היא בדיוק מטפלת באברך. לא חולפות שתי דקות ולסלון נכנסים גבר ואישה נאים, ספק דתיים, בעלי חזות אירופית. האישה לבושה בחצאית, כדי לכבד את המעמד, וההופעה הכללית של שניהם משדרת רווחה כלכלית.
הגבר מתיישב על הספה לצדי, ואשתו נכנסת לרגע לשירותים. כבר הייתם כאן פעם? אני תוהה. "אשתי הייתה", הוא משיב קצרות. זה עזר לה? "לא יודע, תשאלי אותה. בעל חייב לזרום עם הרעיונות של אשתו". אני מביטה בו במבט מבין. עושה רושם שהוא לא ממש מתחבר לקונספט.
אשתו חוזרת לסלון ויחד איתה נכנסת הרבנית ז'אנו. היא פונה אליי: "את הבאה בתור. תכתבי את השם שלך. תכף תיכנסי, כשהעופרת תהיה מוכנה". היא מחלקת לכולנו ערימת דפים חלקים: "תכתבו את השם שלכם ואת שם האימא".
בינתיים ההליך מתעכב. הסיבה: "הבחור שכאן בפנים, לא סיימתי איתו. הוא הולך וחוזר בכל פעם עם עוד שם להסיר ממנו עין הרע. אמרתי לו, ככה אני לא יכולה, תרכז את כל השמות ותבוא, יש כאן עוד אנשים שממתינים". אני שומעת את הבחור המדובר משוחח עם מישהו בנייד: "היא אומרת שיש עין רעה על הדירה ולכן לא מצליחים למכור". אני נזכרת בבחור אחר ששמעתי פעם מדבר על עין רעה שמפריעה להשכרת דירתו, תוך שהוא מתעלם מפרט אחר שהיה עלול להפריע קצת יותר: בדירה הזאת רצח גבר את בת זוגו. לך תבין אנשים.
הרבנית ז'אנו מתרחקת וחוזרת למטבח. הגבר שלצדי פונה לאשתו ומצביע עליי: "היא רצתה לשאול אותך איך היה לך בפעם הראשונה". בחושיה החדים מזהה אשתו נימה של זלזול. "אם את לא מאמינה בזה, זה לא פועל", היא מסבירה לי. "היום כשאני הולכת לרב, אני מבקשת שהקדוש ברוך הוא ידבר מגרונו, ואני יודעת שמה שהרב אומר לי אמת, ובאמת זה קורה". אמונה טהורה ותמימה.
הגיע תורי. אני נכנסת למטבח החנוק, שכולו אפוף אדים כמו סאונה. הרבנית, כמעט בת 70, מכסה אותי בשלוש מגבות ירוקות ומתחילה. "בזכות רבי מאיר בעל הנס..." הנוסח שלה היה הארוך והמפורט ביותר עד כה. "זיווג הגון, זיווג הגון בעזרת השם". אני שומעת את העופרת הרותחת נשפכת לכלי המים מעל ראשי. "תראי, הנה אחת, שתיים", היא מצביעה על עיניים שנוצרו בעופרת. "כמה עיניים, איזה גודל. ועוד לא התחלנו!"
זה בסך הכול טקס הוצאת עין הרע השלישי שלי בתוך שעה וחצי, וגם הרבנית ז'אנו לא מאכזבת. היא ממלמלת תפילה בארמית ומזכירה את כל סוגי העיניים: "עין דאיש ואשתו, עין דאישה ובתה, עין דבחור, עין דזקן, עין דבתולה, עין דאלמנה", ועוד ועוד.
"עכשיו תראי", היא אומרת לי, "יש לך גם חסימות". חסימות? "בטלין ומבוטלין כל החסימות", היא מניחה את הסיר ופונה אליי: "עין הרע סיימנו להסיר הכול, אבל חסימות זה משהו שחוסם אותך, אנחנו נסיר לך אותן. יש לי כמה מספרים, אני שורפת אותם, הכול כשר. אלה מספרים מיוחדים גם לכישוף וגם להסרת חסימות. אבל אני לא משתמשת במספרים האלה לכישופים, לכישופים יש לי חומרים אחרים. זה עולה עוד 50 שקל. הסרת העין הרע עולה מאה והסרת החסימות 50".
כאילו יש לי ברירה. כדי להראות את המקצוענות והמקצועיות שלה, היא מגישה לי קופסה מלאה בעופרת מותכת. "תסתכלי מה היה לך!" היא קוראת. אחר כך היא לוקחת ערימה של פתקים ושורפת אותם, פתק אחר פתק, מעל לסיר עם המים. העשן נכנס לי לריאות ואני משתנקת. "צריך לנשום את זה קל", היא מצווה. "אם תרצי שתייה מתוקה ניתן לך".
מה אלה המספרים האלה? "מיוחדים מהגמרא. זה של רבנים שמבינים בזה. הם לא יביאו סתם מספרים. בעבר היינו לוקחים 80 שקל, אבל אמרנו שלאנשים קשה לשלם והורדנו ל־50". מי מביא לך את המספרים? "הרבנים, זה לא דברים שלי. הם אמרו לקחת 80 ואמרנו להם שקשה לאנשים לשלם". שוב היא מעלה פתק באש וסיימנו. קצת פחות מעשר דקות עבודה בשביל 150 שקל. למזלי, היו לי רק עיניים רעות וחסימות. בלי כישופים. אילו הייתה מוצאת שהוטל עליי כישוף, הייתי צריכה להיפרד מעוד 600 שקל.
זוכר אותה מהמכולת
כל אחד ממסירי העין הרע שעברתי אצלם טוען להצלחה עם אלפי לקוחות. אם נכפיל את הסכומים המדוברים במספר הלקוחות נגיע לרווח חודשי יפה מאוד, על עבודה נחמדה מהבית. אבל כל אלה, כך נראה, לא מוכשרים כמו הרב פולק מירושלים. הוא, עושה רושם, בנה מפעל של ממש ומשדר מקצוענות בכל מהלך.בשיחה הראשונה הרב מפתיע ומסרב. "אני לא עושה לנשים", הוא אומר. לאחר ניסיון שכנוע קל, נמצא פתרון: הרב יערוך את הטקס דרך הטלפון, אבל אדם נוסף יהיה על הקו. כבר בשיחה המקדימה, הרב יודע בדיוק מה הבעיה. "תגידי, היו פעם ערבים בבית שלכם ושיפצו או עשו לכם משהו כשהיית קטנה?" כנראה כן, אני מגמגמת. "אז עשו לך חסימה להתחתן", הוא מבהיר. "בדרך כלל ערבים עושים את זה".
אפשר לדעת מי הטיל את העין הרעה?
"לא, העיקר לבטל. תראי, היה לי רווק בן 36. יש לו דירה ריקה בירושלים. ערבים בנו לו אותה והוא לא מצליח להתחתן. הוא בא אליי, אמרתי לו, תשמע, זה לא כישוף, זה לא עין רעה, עשו לך משהו שלא תוכל להתחתן. אני מוריד את העופרת ואני רואה כמו בור שקברו לו את המזל, ואז מופיע לי פחד, פחד, פחד. אני אומר לו, עשו לך שיפחדו להתחתן איתך... הוא הלך. אני לא יודע מה איתו. אבל יש לי עוד משפחה שעשיתי להם ואחרי חודש חודש וחצי התחתנו".
אבל רגע, כמעט את כל הדירות בארץ בונים ערבים.
"כן, באמת הם עשו להרבה זוגות", ומיד מתקן את עצמו: "לא שבנו את הדירות, אלא שנכנסים לבית ורואים את המשפחה. גם לפעמים במקומות שעובדים, הם עושים כל הזמן. אני צריך למצוא לך זמן ביומן".
יש מצב שזה יהיה השבוע?
"לא יודע. אם תכניסי לי כסף. ברגע שאני יודע שמשלמים לי, יש לי התחייבות".
ואם זה לא היה מספיק מוזר, מגיעה החותמת. איך משלמים? "במכולת. בכרטיס אשראי את מכניסה בשביל פולק".
מה?
"במכולת. אנשים שאני קונה אצלם אוכל".
לא הבנתי. מה זה במכולת?
"יש לי מכולת שהוא מקבל כרטיס אשראי, את באה לשלם במכולת, ואת חייבת 1,000 שקל? אז יש לו כרטיס אשראי והוא מעביר את הכרטיס, מגהץ. אני אתן לך את הטלפון, שיעביר על הכרטיס 300 שקל. אני 20 שנה איתו, אין בעיה כל השנים".
לפנייה לכתב/ת 
"מקסימום הפסדת כמה גרושים". הסרת עין הרע
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים
