רוכבי אופנועים בסכנה - הרשות חושפת מספרים

הרכב הקטלני ביותר על הכביש, תחת זכוכית המגדלת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במהלך 2015 נהרגו על כבישי ישראל 56 רוכבי אופנועים וקטנועים, שיא שלילי מתחילת העשור. מתחילת השנה הנוכחית נהרגו כבר 17 רוכבי אופנוע, כולל התאונה ביום שבת בה נהרג רוכב בן 32 על כביש הדמים מספר 66.

מנתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי מ-2010 ועד 2015 נהרגו או נפצעו קשה לא פחות מ-2,309 בני אדם בתאונות בהן היו מעורבים אופנועים או קטנועים, כ-400 בני אדם בממוצע לשנה. מדובר במספרים מאיימים המייצגים גם את מידת הסכנה שברכיבה על אופנוע בישראל, והסיבה העיקרית ליום עיון מיוחד שערכה לאחרונה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בו השתתפו נציגי 20 הערים המובילות בתאונות דו-גלגלי, ובו נחשפו נתונים מדאיגים.

כמעט 125 אלף כלים דו-גלגליים רשומים במשרד הרישוי כיום, כ-4.2% מצי של כמעט 3 מיליון כלי רכב. שיעור מעורבות אופנועים בתאנות דרכים קטלניות וקשות בצי זה, לפי נתוני 2014, עמד על לא פחות מ-18.4% - פי 4.4 מחלקם בצי הרכב, וכמעט פי 11 מחלקם בכלל הנסועה של צי הרכב במהלך השנה. שנה מאוחר יותר, ב-2015, עלה שיעור מעורבותם בתאונות קשות וקטלניות לכמעט 21% - הנתון הגבוה והמדאיג ביותר מתחילת העשור.

צומת עילוט, כביש 79 - מורה לנהיגה נפצע

כיצד נחלקות 2,339 התאונות על אופנועים וקטנועים בשש השנים האחרונות, לפי קטגוריות נפח וסוג דרך? כצפוי, לפי נתוני הרשות מתקיים קשר הדוק בין נפח המנוע של הכלי המוטורי הדו-גלגלי לבין נתוני התאונות. יש לזכור כי מצבת שוק הרכב הדו-גלגלי בישראל נוטה באופן ברור ומובהק לטובת קטנועים בנפחי מנוע קטנים. פועל יוצא - בין היתר - של עלות רכישה ותחזוקה גבוהות, יחד עם עלות ביטוח חובה שזינקה בתחילת העשור, ועלות ביטוח מקיף שרק לחלק קטן מהרוכבים יש אפשרות לשלם.

חלוקה לנפחים:

• עד 125 סמ"ק (רוב מוחלט לקטנועים) - 44% מהתאונות (1,017), וחלק הארי שלהן (77%) בתחום העירוני ובמהלך השבוע.
• 125-400 סמ"ק (רוב לקטנועים) - 32% מהתאונות (747), 64% מהן בתחום העירוני ובמהלך השבוע.
• 400 סמ"ק ומעלה (רוב לאופנועים) - 25% מהתאונות (575), 60% מהן בתחום הבינעירוני וגם בסופי שבוע.
  

עוד עולה מנתוני הרשות כי שיעור מעורבותם של רוכבים צעירים יחסית (עד גיל 24) בתאונות דו-גלגליות קשות וקטלניות, גבוה משמעותית מחלקם במספר מחזיקי הרישיון בכלל וגבוה פי יותר מ-4 מחלקם בקרב מחזיקי רישיון רכיבה. בנוסף, ככל שנפח המנוע קטן יותר (אחוז גדול יותר של קטנועים על פני אופנועים) גדל שיעור המעורבות של רוכבים צעירים בתאונות קשות וקטלניות. לפי ניתוח הרשות בו שולב גם נתון מיקום התאונה, עולה כי רוכבים צעירים נוטים לטעויות בשיקול הדעת לגבי כניסה לצמתים, שכן שיעור ההפגעות שלהם בתאונות-צומת, גבוה במיוחד. עוד עולה כי מחציתם נפגעו בשעות הערב והלילה.

כביש 4 - רוכב אופנוע נהרג(צילום: ירון ברנר)

סוג תאונות:

מניתוח הרשות עולה כי כשליש מסך תאונות הדרכים הקשות והקטלניות (759) בהן היו מעורבים אופנועים וקטנועים בין 2010 ל-2015, מוגדרות "תאונות עצמיות", בהן התנגשות עם עצם דומם, החלקה, ירידה מהכביש או עלייה על מדרכה ונפילה. ככל שנפח המנוע עולה (ואחוז האופנועים ה"כבדים" גדל, ה.פ) גדל גם אחוז התאונות העצמאיות בקרב כלל התאונות. לדברי הרשות, הסיבות השכיחות לתאונות עצמיות הן רכיבה במהירות מופרזת שאינה מתאימה לתנאי הדרך, חוסר במיומנות רוכב או תשתית לקויה.

לדברי מנכ״ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רו״ח מרדכי בהירי-דואני: ״ב-2015 זיהתה חטיבת המחקר והמידע של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את מגמת ההיפגעות של רוכבי הדו-גלגלי בישראל. בעקבות תמונת המצב שעלתה מעבודתה של חטיבת המחקר, גובשה ברשות תכנית עבודה רב-מערכתית של כל חטיבות הרשות ושותפים אסטרטגיים שונים במטרה להפחית את מספר רוכבי הדו-גלגלי הנפגעים. אני סבור כי רק ראייה כוללת ושותפות של כל העוסקים בנושא בטיחות בדרכים בהובלת הרשות, היא הדרך הנכונה להפחתה במספר הנפגעים בכבישי ישראל״.