לראות את הילדים בעיניים אחרות

איך הופכים להורים משמעותיים לילדים שלנו?

1. תראו אותם כמו שהם, ולא כמו שהייתם רוצים שיהיו

מתבגרים רבים טוענים שלא רואים אותם כמו שהם. את המצוקות שלהם, הכמיהות, הרצונות והתסכולים. בשלב הראשון צריך לבחור לראות אותם כמו שהם, ולא כמו שאנחנו היינו רוצים שיהיו. לראות אותם בהקשר המשפחתי, החברתי והאישי; לראות את הפנים והחוץ בעת ובעונה אחת, לראות מה מצחיק אותם ומה מעציב אותם; לא לראות רק את הציונים שלהם והאם הם עומדים או לא עומדים בנורמות שהחברה מציבה בפניהם. ברגע שהם יבינו ששמתם את המשקפיים הם יאפשרו לכם לראות אותם גם במצבים פגיעים יותר.

שימו לב אם הם מסתגרים יותר בחדר, פחות נפגשים עם חברים, חוזרים מבילוי עם עיניים אדומות. אם הם לא אכלו כלום במהלך היום ואם הם הולכים עם בגדים שמנסים להסתיר ולכסות פגיעות פנימיות וחיצוניות. רק תראו להם שאתם רואים, והם יבחרו להראות יותר.

2. תראו את הכוחות שלהם ותתמקדו בחלקים הפעילים בחייהם

גרדנר, פסיכולוג התפתחותי, הגדיר 8 סוגי אינטליגנציות - לשונית, לוגית-מתמטית, חזותית-מרחבית, מוזיקלית, גופנית-תנועתית, בין-אישית, תוך-אישית ונטורליסטית-סביבתית. אנו מאומנים להאדיר את שתי סוגי האינטליגנציות הראשונות. תזהו במתבגרים שלכם את האינטליגנציה הייחודית להם. תנו לה מקום, תתפעמו ממנה ותעניקו תחושה לילדיכם שהם הכי טובים במה שהם עושים. תזכרו, יש מקום לכולם בחברה שלנו וכל כישרון נחשב.

עוד בערוץ הורים:

- "אבל כולם בכיתה מדברים על הריאליטי"

- טעויות של הורים שמשפיעות על עתיד הילדים

- 10 דרכים למניעת שכחת פעוט ברכב

3. במקום לנאום להם, תקשיבו להם

בכל פעם מחדש אני נדהם לגלות עד כמה כל מה שהמתבגרים רוצים זה שמבוגר פשוט ישב ויקשיב להם. הם לא צריכים שננאם להם ושנהיה תמיד מוכנים עם תשובות, אתם לא צריכים למהר לענות. תתעניינו, תוכיחו להם שאתם כתובת עבורם. הם צריכים להרגיש שאנחנו לא מפחדים לשמוע גם את הדברים הקשים שיש להם לומר. הם צריכים לדעת שאנחנו מוכנים להיות איתם בחוסר אונים ובלבול.

4. שימו את עצמכם בנעליים שלהם

אמנם אתם בתפקיד "המבוגר האחראי", אבל חשוב שגם תתנו דרור לילד שבכם. תשחקו איתם ותשתטו, תכירו את השירים שהם שומעים ואת המקומות בהם הם מסתובבים. נסו להתחבר לחוויה הרגשית שלהם כמתבגרים, לבדיקת הגבולות, לבלבול, לתעצומות הנפש. חפשו בכם את המקומות בהם אתם הייתם על שפת המצוק ואת הרגעים בהם משהו התערער בכם במהלך החיים.

5. תלמדו לדבר בשפות שונות

תלמדו את שפת המתבגרים, תשלטו ברזי הסלנג ובצורה שבה הם מתבטאים ברשתות החברתיות. תיחשפו לשירים ולטקסטים שהם שומעים ותנסו להבין מי הם דמויות התרבות מהם הם רוכשים השראה. תזכרו, ידע הוא כוח והשימוש בידע ובשפה שרכשתם נתון לשיקול דעתכם בהתאם למצב. אין ציפייה שתדברו ותתנהגו כמוהם. הם לא זקוקים לכם כחברים שלהם, אלא כהורים שלהם, אבל שחיים על אותו כוכב.

6. התאימו את התגובה שלכם למצב

דעו מתי להגיב ברוך ומתי לנהוג בקושי. הם יודעים מתי הם התנהגו לא בסדר. כאשר אתם מבחינים שהם לוקחים אחריות על מעשיהם, מתמלאים רגשות אשם ועצב מטעות שעשו - היו איתם רכים. תקבלו את הטעות ותנצלו את הרגע לשיחה, לחיבוק ולמילות עידוד. זכרו, אי תגובה היא תגובה. הם מכירים את התגובות שלכם ויודעים מתי אתם בוחרים להיות עקשנים ואסרטיביים, ומתי אתם מעלימים עין.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

7. לא להפסיק לעדור

גידול ילדים זו עבודה, וזו עבודה קשה. פעולת העדירה היא פעולה סיזיפית שלא מפסיקה אף פעם ובחלקת האדמה שלנו תמיד יצמחו עשבים. עלינו לקבל זאת בהבנה ובהשלמה. גידול ילדים היא איננה פעולה של "שגר ושכח". אנחנו צריכים להיות נוכחים תמידיים בחייהם, להבין שהם משתנים כל הזמן ועלינו להשתנות בהתאמה אליהם.

8. תתנדבו עם בני נוער

דרך ההתנדבות תלמדו על עולמם הפנימי של המתבגרים שלכם, ועל הדרך גם תשמשו להם דוגמה. צאו לרחובות, תפגשו את בני הנוער, תיחשפו אליהם במצבים של שיכרות ואלימות, בלבול ומצוקה. תטו להם אוזן קשבת ותופתעו לגלות עד כמה אתם רלוונטיים לעולמם כאשר אתם בוחרים לפגוש אותם במגרשם הביתי.

9. תמיד תשאירו להם את הדלת פתוחה

אלון, נער שליוויתי בעבר, סיפר לי ארוכות על חוויות גיל ההתבגרות שלו, על השימוש בסמים ועל חברים רבים ששמו קץ לחייהם או מתו משימוש יתר בסמים. שאלתי אותו מה הציל אותו. הוא אמר שמה שהציל אותו היא העובדה שאמא שלו אף פעם לא סגרה את הדלת בפניו. הילדים שלכם לא חייבים להגיע למצבים קיצוניים כמו שימוש בסמים או שתייה אלכוהול מופרזת, כדי לבדוק אם הדלת שלכם תמיד פתוחה עבורם.

הכותב הוא ראש תחום עבודת רחוב בעמותת עלם המקיימת בימים אלו מבצע התרמה למען נוער בסיכון