הבעיות הנפשיות העניקו למובטל 100% נכות

התעמרות מנהלת מוסד חינוכי בעובד הובילה למצוקה נפשית ולאי יכולת לעבוד. אחרי מאבק ארוך נקבע לו אי כושר מלא בשל נכות נפשית

מערכת PsakDinפורסם: 01.06.16 , 23:22

גם מי שסובל מבעיות נפשיות זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי: בן 65 שהתפטר מעבודתו ברשת בתי ספר בעקבות השפלות ואיומים, הוכר כנכה באחוזים חלקיים. לאחר שני עררים והחזרת הדיון לוועדה רפואית, נקבעו לו 100 אחוזי נכות - אי כושר מלא בשל נכות נפשית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במהלך העסקתו סבל התובע מהטרדות ורדיפות מצד מנהלת המוסד, שהשפילה אותו ואיימה עליו – או שיעזוב או שהיא תמרר לו את החיים. כתוצאה מכך הוא החל לסבול מחרדות, דיכאונות, הידרדרות בזיכרון וקשיים בשינה. ב-2010 הוא עזב את הרשת ומאז לא מצא עבודה בשל מצבו הנפשי. בעקבות זאת הוא תבע את הרשת ואת מנהלת שלו, וניתן פסק דין לטובתו.

תביעה

שוטר שחשף רומן בתחנה: "נגרם לי נזק נפשי"

עו"ד תמר סיון

מפקד תחנה שינה את יחסו לפקוד בעקבות חשיפת יחסיו עם שוטרת (שבעלה שירת עם שניהם). השוטר תובע ממשרד הביטחון: מגיעים לי אחוזי נכות

שוטר שחשף רומן בתחנה: "נגרם לי נזק נפשי"

ב-2014 דנה בעניינו ועדה רפואית וקבעה לו 65% נכות תפקודית, בין היתר בהתחשב ב-63% אחוזי נכות רפואית, מהם 40% נכות נפשית. לאחר מכן, בעקבות ערר שהגיש לווועדה רפואית לעררים (אי כושר), הועלו אחוזי הנכות התפקודית ל-74%. אלא שהוא לא הסתפק בכך, ובאמצעות עו"ד אייל פייפר הגיש ערעור נוסף, הפעם לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

המטרה הייתה לבקש הכרה בכך שנכות נפשית פוגעת בכושר העיסוק. בערעור נטען כי הוועדה הרפואית לא קבעה אחוזים בהתאם לפגיעותיו, מסמכיו המקפים, והפרה את הוראות ספר הנכויות של הביטוח הלאומי, המתייחסות לנכות נפשית ותפקודית. משנקבעו לו אחוזים משמעותיים של נכות נפשית, טען המערער, הוועדה הייתה חייבת לבחון בכובד ראש את התפקודיות שלו לנוכח בעיותיו הנפשיות.

מכל נימוקים אלה, המערער ועורך דינו טענו שבהתאם לסעיפי החוק ולמצבו של המערער, צריך היה לקבוע לו 100% נכות תפקודית.

המשיב בערעור היה הביטוח הלאומי, שיוצג על ידי עו"ד אריק יעקובי וטען שהליקוי שנקבע למערער בגין נכותו הנפשית לא כולל קריטריון של אובדן כושר עבודה מלא, אלא דרגת הגבלה, שבמקרה הזה נעה בין "ניכרת" ל"קשה". כמו כן נטען כי החלטת הוועדה סבירה ומנומקת, וכוללת התייחסות לכלל הליקויים הרפואיים, כולל הליקוי הנפשי.

לפני הדיון בבית הדין לעבודה הסכימו באי כוח הצדדים שהעניין יוחזר לוועדה לעררים, על מנת שהיא תתייחס באופן מנומק להשפעתן של כלל הבעיות הרפואיות שלו ותשקול את קביעתה בהתאם, ובמסגרת זו אף תעניק לאיש זכות לטעון בפניה. הרשמת מרב חבקין אישרה את הסכמה זו והדיון הוחזר לוועדה.

לאחרונה עיקשותו ומאבקו המשפטי של המערער השתלמו. הוועדה דנה בעניינו שוב, והפעם העלתה את אחוזי הנכות ל-100%. מאז הוא מקבל קצבת נכות מלאה.

יש לציין כי ייתכן שמדובר בחידוש שיעזור לחולים רבים שסובלים מבעיות נפשיות לזכות בקצבת נכות מביטוח לאומי, המסרב להתייחס לכך שבעיה נפשית פוגעת בכושר העבודה.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
ב"כ המערער: עו"ד אייל פייפר
ב"כ המשיב: עו"ד אריק יעקובי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו