הרומן של סופרמן במצרים: סדרות הרמדאן מגיעות
המצב הביטחוני במזרח התיכון עדיין לא יציב, אבל החודש הקדוש למוסלמים נשאר הפריים טיים הטלוויזיוני של העולם הערבי. בניגוד לשנים עברו העיסוק בישראל שולי, והפעם יש דגש על ביקורת חברתית ו... גיבורי על. צפו
גם השנה יתקשו אזרחי מדינות ערב והאיסלאם להתנתק בשבועות הקרובים מהטלטלות בארצותיהם לטובת צום חודש הרמדאן הקדוש למוסלמים. כמדי שנה מאז תחילת העשור, מאות מיליונים ינסו לעשות זאת בעזרת עשרות הסדרות המגוונות, שטובי השחקנים שקדו עליהן כל השנה, במטרה להפיג במעט את המתח ולאחד את המשפחה מול המסך הקטן. שם הם יוכלו לבחור אם לראות קומדיה חברתית, דרמה קורעת לב, סיפור אהבה טיפוסי, סדרת אקשן בלתי נגמרת, אפילו של גיבורי על, או פשוט תוכניות שיחזירו אותם עשרות שנים אחורה.
בניגוד לשנים קודמות, ישראל והיהודים לא צפויים לעמוד במרכז הסדרות הללו. אפילו בערוץ "אל-מנאר" של חיזבאללה טרם פרסמו קדימונים לסדרות שקשורות לאויב הציוני או להתנגדות.
מי שמכתיבים את הטון כהרגלם הם המצרים, שיש הטוענים שההספק שלהם דווקא נמצא בירידה ("רק 30 סדרות"). אולם עדיין לצופים מוצע שפע אדיר של תוכן. אחת הסדרות הבולטות תהיה "מאמון ושותפיו", מעין דרמה קומית בכיכובו של גדול שחקני מצרים, "הזעים" - עאדל אימאם. הוא מגלם מיליארדר קמצן למדי שכולם רוצים ליהנות מעושרו, כולל הממשלה שמפצירה בו לתרום כספים למען פיתוחה.
בסדרה הזו דווקא יש קשר היהודי, שכן בנו המוסלמי של מאמון מתחתן עם צעירה יהודייה וחי איתה מחוץ למצרים. רק בהמשך הוא חוזר למצרים ארצו ומתגורר איתה בבית אביו המיליארדר. שם הם חולקים קורת גג עם בתו האדוקה של מאמון, שלא מסתפקת ברעלה אלא חובשת גם כיסוי פנים ובעלה הוא סלפי קיצוני. לפי אחד הקדימונים, מאמון מוצא את עצמו בחקירה של השלטונות, יתכן מאוד שעל רקע סובלנותו הדתית ונישואי התערובת שזוכים לביקורת.
בעיתונות המצרית נכתב שבסדרה מצטייר המיליארדר כמי שקורא לסבלנות ולדו קיום בין הדתות השונות תוך הפניית עורף לקיצוניות ולאלימות – אולי ברמיזה לכך שבעבר שיחק אימאם בסדרות רמדאן אנטי-ישראליות מובהקות.
הקיסר וסופרמן במצרים
אך כאמור העיסוק בישראל וביהודים שולי יחסית השנה, ונראה שההתמקדות היא יותר בפן החברתי. דוגמה לכך היא הסדרה "אל-ח'אנכה" (בית משוגעים), שעוסקת בתופעת ההטרדות המיניות הפושה במצרים. מדובר במורה שעוברת הטרדה מינית מצד תלמיד, ועל רקע ניסיונה להשיג צדק היא הופכת עד מהרה מקורבן למי שביצעה פשע בעצמה. כוכבת הסדרה היא השחקנית המצרייה ראדה עבד א-רזאק.
סדרה חברתית אחרת היא "האגדה", שבמהלכה עושה בוגר הפקולטה למשפטים הכול כדי להתקבל למערכת המשפט המצרית, אולם המוניטין הרע של אחיו שעוסק בסחר באמצעי לחימה מונע ממנו להגשים את שאיפותיו. לבסוף גם הגיבור מסתבך, מידרדר לעסקי הנשק ומוצא עצמו מאחורי סורג ובריח.
סדרה נוספת עם שם שמצלצל מוכר לישראלים רבים היא "אבו אל-בנאת", שמגוללת את סיפורו של סוחר מכוניות שנקלע לסכסוך עם איש עסקים חשוב. כתוצאה שלוש בנותיו נגררות גם הן לסכסוך ונחטפות.
גם איום הטרור לא ייעדר מהמסך הקטן, ותעסוק בו הסדרה "הקיסר". היא מתמקדת באדם בעל כוחות על-טבעיים, פעיל של אחד הארגונים האיסלאמיסטיים הקיצוניים, שבאחת הפעילויות שלו הופתע על ידי כוח משטרתי באחת מהמנהרות ברפיח. המנהרה מושמדת וכל אנשי ההתארגנות נהרגים – למעט "הקיסר".
והוא לא יהיה הדמות היחידה עם כוחות מיוחדים. סדרה נוספת, שנקראת "בנותיו של סופרמן", עוסקת בגיבור העל שבאמצע משימה מוצא את עצמו באזור הפירמידות בגיזה. שם הוא מכיר אישה ונכנס איתה לקשר רומנטי שמוביל להיריון.
סוריה: טלוויזיה תחת אש
מי שנותנת פייט ליצירה המצרית, חרף המלחמה המשתוללת, היא גם השנה הדרמה הסורית, שכנראה חווה תחייה מחודשת מבחינה כמותית. כך למשל הסדרה ההיסטורית והפופולרית "באב אל-חארה" שחוזרת השנה לעונה שמינית. היא מתרחשת בשנות ה-20 של המאה ה-20, בזמן שסוריה הייתה תחת המנדט הצרפתי.
גם סדרות אחרות עוסקות באותה תקופה, אחת מהן היא "ח'אתון" (כבודה), שמגוללת סיפור אהבה מסובך על רקע ההתקוממות הסורית נגד הצרפתים. סדרה עכשווית יותר היא הדרמה "אדום", שמגוללת את המאבקים בין מאפיות השחיתות השונות בסוריה, בלי אזכור ברור של ההתרחשויות הנוכחיות ככל הנראה.
בלבנון נותרים קצת מאחור בכל הנוגע ליצירות המקור, אך סדרה שצפויה להתבלט השנה היא "היכן היית?", שמגוללת סיפור אהבה בין גבר עשיר בשנות ה-60 לחייו לבין אישה צעירה אפילו מילדיו – שבתחילה מתנגדים לקשר ביניהם. לאחר מכן היחסים מתפתחים, עד שלבסוף נרקם רומן בין האישה הצעירה לבין אחד מבניו של בעלה. סדרה בעלת היבט חברתי מסוים היא "לא אני", שעוסקת בבעיות כמו אבטלה והשמנה בחברה הלבנונית.
ברשת "אל-מנאר" של חיזבאללה, כך פורסם בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", תשודר הדרמה הסורית "סדר אל-באז", העוסקת בתושב אחת מהשכונות העתיקות של דמשק שנידון למאסר על לא עוול בכפו אחרי שהואשם ברצח אשתו. הערוץ גם אמור לשדר סדרה איראנית בשם "האמהות", שעוסקת בהתפוררות החברות ובעיית הסמים בעולם הערבי והאיסלאמי.
במקביל מסתמן שהערוץ מתכוון לשדר סדרה נוספת שטרם נחשפה - התנהלות שאינה אופיינית ל"אל-מנאר" טרם הרמדאן. לפי העיתון "א-ספיר", המקורב לארגון, הסדרה השלישית תהיה "פיסת אור" (קומדיה המבקרת את החברה הסורית). לפיכך נראה שבפעם הראשונה אחרי שנים ארוכות אין סדרת מקור לבנונית באל-מנאר.
נישואי תערובת במפרץ הפרסי
גם ירדן תרמה את חלקה מבחינת יצירות מקור לחודש הרמדאן, בעיקר עם סדרות היסטוריות כמו סיפורו של המשורר הערבי מאלכ בן א-ריב. הסדרה שופכת אור על הסביבה החברתית, הכלכלית, התרבותית והפוליטית בתקופה האומיית במאה השביעית לספירה. סיפורו מייצג אישיות של אדם שניסה להיאבק בקיפוח באמצעות שירתו ועמדותיו האמיצות נגד העריצות. בעיתונות הערבית מכנים אותו "רובין הוד של הערבים".
גם במפרץ דאגו לכמה יצירות מקור, אחת מהן היא העונה השנייה של הסדרה השנויה במחלוקת "סלפי", של השחקן הסעודי המפורסם נאסר אל-קסבי, שעוסקת בסוגיות חברתיות חשובות בדרך קומית. בשנה שעברה היא עוררה הדים רבים אחרי שאל-קסבי שיחק בין השאר אב שהלך להחזיר את ילדו שהתגייס לשורות ה"מדינה האיסלאמית".
עוד תוכנית סעודית שצפויה לעסוק באופן קומי בסוגיות חברתיות היא הסדרה "סנאב שאפ", ככל הנראה על משקל "סנאפ צ'אט".
בכוויית תעלה הסדרה "מוכרת החומוס" על אישה שאיבדה את רכושה וחוזרת למנהגים ההיסטוריים של העם בכוויית. סדרה נוספת מהמדינה תתבסס על ספרו המצליח של הסופר הכווייתי סעוד א-סנעוסי, שנקראת "סאק אל-במבו". מדובר בסיפורו של צעיר שנולד לאם פיליפינית ואב כווייתי שנישא בחשאי למשרתת. הילד עובר עם אמו לפיליפינים ובשלב מסוים מנסה לחזור לכוויית כדי למצוא את אביו.
הסדרה עוסקת למעשה בגורלם הקשה של אלה שנולדים בנישואי תערובת עם מזרח אסייתים העובדים במדינה, וסובלים מניכור של החברה.
לפנייה לכתב/ת 
