התייעלות אנרגטית: "נחסך 1% במקום 20%"
בשנת 2008 החליטה הממשלה על צמצום של 20% בצריכת החשמל עד 2020. דו"ח של הכנסת מעלה כי שלוש שנים לפני היעד - הגענו רק ל-1%
היום (יום ד') התכנסה ועדת המשנה לאנרגיות מתחדשות בנושא חסמים בקידום התייעלות אנרגטית. מרכז המידע והמחקר של הכנסת פרסם לבקשת ועדת המשנה מחקר מקיף בנושא התייעלות אנרגטית, לפיו התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית יושמה באופן חלקי בלבד. התוכנית להפחתת גזי חממה יושמה עד להקפאתה בשנת 2013 וביטולה הסופי בשנת 2015. הסיבות: חוסר מידע ואמון, ביורוקרטיה, חוסר תקצוב ובזבוז כספים.
המחקר, שנערך לבקשת ועדת המשנה שבראשה עומדת ח"כ יעל כהן פארן, סוקר שורה של החלטות שהתקבלו בנושא, אך למרבה הצער לא ייושמו. בעשור האחרון התקבלו כמה החלטות ממשלה העוסקות, בין היתר, בנושא ההתייעלות האנרגטית.
שנת 2008: החלטת ממשלה 4095 שכוללת צמצום בצריכת החשמל ב- 20% לעומת הצריכה הצפויה בשנת 2020.
2010: הוכנה התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית. יישום אמצעי ההתייעלות היה צפוי להביא לחיסכון אנרגטי מצטבר של 96.4 מיליארד קוט"ש (בין השנים 2011-2010), שמשמעותם הפחתה של כ-25 מיליארד שקלים בהוצאות רכישת החשמל.
2013: במסגרת החלטות על קיצוץ תקציב המדינה החליטה הממשלה להקפיא את יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ב- 3 שנים (2013-105) והלמשיכה בשנים 2016-2023.
2015: החלטת ממשלה 542 המגדירה את היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, והחלטה מספר 1403 בדבר תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית.
המחקר מצא כי בכל הנוגע להתייעלות אנרגטית במתקנים ממשלתיים רוב ההחלטות לא ייושמו או ייושמו חלקית. כך, אין תמריצים תוך ממשלתיים להתייעלות, המשרדים הממשלתיים לא מדווחים על הישגי ההתייעלות שלהם, לא החילו את ההוראות להתייעלות על הביטוח הלאומי והרשויות הלאומיות והמשרדים לא מדווחים כיום על צריכת החשמל למשרד האנרגיה והמים. בכל הנוגע לסקרי התייעלות אנרגטית נרשם רק יישום חלקי. בנוסף, לא הקימו קרן אשראי ייעודית להתייעלות (בתקציב של 7.5 מיליון שקלים) ולא רשות החשמל לא גיבשה תוכנית מפורטת להסטת ביקושי שיא.
אם לא די בכך, עולה כי בוזבזו כספים על פרוייקטים לא יעלים. משרד האנרגיה והמים ניהל פרוייקט להחלפת מכשירי חשמל לא יעלים במגזר הביתי, בתקציב של כ-200 מיליון שקלים. לדברי ד"ר גיל פרואקטור, מרכז תחום שינויי האקלים במשרד להגנת הסביבה, היעילות הסביבתית (כלומר הפחתת פליטות) של פרויקט החלפת מכשירי החשמל במגזר הביתי הייתה נמוכה מאד, ולא הלמה את המשאבים הכלכליים הניכרים שהושקעו בה. לדבריו, היעילות הנמוכה של הפרוייקט נבעה בין השאר מניהול לא נכון ומבקרה לקויה. יש לציין כי מנהל אגף שימור אנרגיה במשרד האנרגיה והמים דחה את האמירה.
על-פי דוח המשרד להגנת הסביבה לניטור ומעקב אחרי יישום התכנית להפחתת גזי חממה, בשנת 2014, ההתייעלות האנרגטית שהושגה בישראל כתוצאה מהפרוייקטים להתייעלות אנרגטית במגזר הביתי ובתכניות התמיכות במגזר הלא ביתי, עמדה על 0.55 מיליארד קוט"ש לשנה, כלומר פחות מאחוז אחד מתוך צריכת החשמל הצפויה בשנת 2020. "נתון זה נותן אינדיקציה לפער בין קצב ההתייעלות האנרגטית לבין יעד צריכת החשמל שהוצב לקראת שנת 2020". נכתב.
לפי ועדת היגוי בין-משרדית בה השתתפו נציגי המשרד להגנת הסביבה, האנרגיה, משרד האוצר, רשות החשמל ועוד, שיעור ההתייעלות האנרגטית הנמוך נובע ממחסור בתקציב ממשלתי רציף, חסמים כלכליים ומוסדיים, קושי בעידוד שוק חברות ההתייעלות האנרגטית, חוסר מידע וחוסר אמון בקרב צרכני החשמל ועוד. בנוסף, יש חסמים רגולטוריים הנובעים מתרעיפי אנרגיה שלא משקפים את מלוא העלות החברתית והסביבתית של השימוש בה.
לפנייה לכתב/ת 
אנרגיה סולארית. ארכיון
באדיבות חברת ירוק אנרגיה מהטבע
מומלצים
