הצניחה החדה ביצוא: גם שוק העבודה ייפגע

השבוע נודע כי קטר יצוא הסחורות של ישראל - יצוא ההיי-טק והתרופות - התרסק בשלושת החודשים האחרונים ב־32%, בעיקר בשל ירידה בייצוא התרופות והאלקטרוניקה, כלומר טבע ואינטל. האם הדבר עתיד לפגוע בכלכלה הישראלית, מה עושה המדינה כדי לפתור את הבעיה והאם יש קשר לחרם על מדינת ישראל?

אהוד גונן, כלכלן מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אמר היום (ה') בראיון לאולפן ynet כי יש בהחלט סיבה לדאגה. "הנתונים מצביעים על הקטנה בחישוב שנתי הקרובה ל-20% אחוז בייצוא הישראלי מהחודשים הראשונים של 2016", אמר. "זה מצטרף למגמת דשדוש עם ירידה החל משנת 2013, כלומר בהחלט יש פה פגיעה ביצוא הישראלי".

גונן הוסיף כי הפגיעה מורגשת בכל הענפים. "הייצוא הישראלי בנוי מחברות טכנולוגיות, מוצרים טכנולוגיים, שירותים טכנולוגים ותוכנה, אבל גם מיצוא של סחורות, כלומר כימיקלים, תזקיקי נפט וכדומה. כל אחד מהצדדים האלה נפגע מסיבות אחרות שקשורות בשוק הגלובלי וביחד נוצר פה מצב שמשפיע על כלל הייצוא הישראלי".

להערכתו, השפעות החרם אינן משמעותיות. "הקריאות לחרמות של מוצרים ישראלים הן מאוד מאוד נישתיות, בנישות של מוצרים מסויימים, בדרך כלל מוצרי צריכה ובאזורים גאוגרפיים מסויימים", אמר. "ההשפעה הלאומית של הדבר הזה היא זניחה עד לא קיימת. יש אולי חברות ספציפיות שנפגעות ובשבילן זה עולם ומלואו אבל ברמה הלאומית זה כמעט חסר משמעות בתחום הייצוא".

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש השקעות, אמר בראיון באולפן ynet כי גם ייצוא השירותים נפגע. "זאת באמת תופעה מדאיגה כי זה המקום בו לישראל יש יתרון יחסי. ייצוא שירותים מורכב בחלקו הגדול משירותי היי-טק, כלומר פיתוח תוכנה וטכנולוגיה, בהם אין כמעט צמיחה כבר שנה וחצי, ולאחרונה אפילו התכווצות. זה מצב שלא מבשר טובות כי זה לא בעיות מקומיות של חברות כמו טבע, אינטל או כיל, אלא משהו שיכול להיות מבני יותר במשק הישראלי".

לשאלה האם המגמות הללו צריכות להטריד את האזרחים, השיב כי תיתכן התאוששות בהמשך השנה. עם זאת הוא ציין כי "כשהמגמה היא בסך הכל שלילית אז באמת בסופו של דבר אנחנו יכולים להגיע למצב שההאטה בייצוא וההתכווצות בהשקעות יבואו לידי ביטוי גם בשוק העבודה ובסופו של דבר גם הצרכן יתחיל להרגיש את זה, ולכן קובעי המדיניות צריכים לשים לב ולדאוג לענפי ייצוא".

יצואנים: "אנחנו לא תחרותיים ויוצאים מהשוק"

רן טוטנאור, יו"ר התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים והבעלים של חברת המכשור הרפואי טוטנאור, מספר על ירידה בייצוא מוצרי החברה שלו, המייצאת ל-120 מדינות בעולם. "יש לנו מספר בעיות, בהן המיתון באירופה, הירידה ביחס ההמרה של האירו לדולר והירידה במחירי הנפט", הוא אומר.

"המדינות המייצאות נפט עצרו את כל ההשקעות בתשתיות ולא מקימות מיזמים כמו בתי חולים ואוניברסיטאות, כך שהן לא קונות ואין ייצוא. בנוסף, מדינות ערב נמצאות כיום במלחמות פנימיות ומאבקים מול ארגוני הטרור, דבר שהביא לצמצום נוסף בתשתיות. גם הכלכלה הסינית במיתון - וכל אלו מביאים לכדי כך שהתעשיה הישראלית לא מקבלת הזמנות". 

"אבל הדבר הכי חשוב הוא שער הדולר הנמוך מול האירו", הוא מוסיף. "המתחרים שמייצרים באירופה מציעים מחירים מאוד אטרקטיבים ביחס לתעשיה הישראלית בגלל הירידה בשער האירו מול הדולר, כך שמלהיות המדינה עם המחירים הזולים ביותר, הפכנו להיות יקרים מול המתחרים".

מלבד זאת הוא מציין את הקשיים עליהם קובלים התעשיינים הישראלים בשגרה. "נוסיף לכל אלו הרגולציה המקשה על המפעלים במדינה, הארנונה הגבוהה והצעות החוק הפופוליסטיות שמעלות את עלויות העבודה. כך שבפועל, אנחנו נאבקים בכל העולם ובמקביל עם הירידה בכדאיות הייצור בישראל".

"למעשה לא נותנים לנו אפשרות לייצר פה מוצר זול ואטרקטיבי, באופן שיאפשר לנו להתחרות. איבדנו את האפשרות להביא המוצר הטוב ביותר במחיר שפוי, כי אנחנו חייבים להעלות מחירים. כך אנחנו הופכים ללא תחרותיים ויוצאים מהשוק. נכון שיודעים שמוצרים שלנו הם הטובים בעולם, אבל אם הם עולים יותר מהמוצרים המקומיים באירופה - לא קונים אותם ואיבדנו את האפשרות לתחרות".

כדי לעצור את המגמה הוא קורה למדינה להפחית את הרגולציה והעלויות המושתות על התעשיינים, לצד העלאת שער הדולר וסיוע בקרנות שיווק. "הנושא של יוקר המחיה בלבל את הראש של כולם", הוא טוען. "הורסים פה תעשיות שלמות באמצעות הבאת מוצרים מחו"ל בכל מחיר, בלי לחשוב על הפגיעה בתעשיה הישראלית. הממשלה מתעסקת בזוטות במקום לראות את התמונה הכוללת ולעזור לייצוא ולתעשייה הישראלית. במקום לעסוק באיך אפשר לייבא - צריך לעסוק באיך לייצא".

שמואל דורנשטיין, מנכ"ל חברת רב בריח, גם מספר על ירידה בייצוא בשנה האחרונה. בין היעדים אליהם מייצאת החברה נמנות מדינות דרום אמריקה, אפריקה ומדינות חבר העמים, דוגמת קזחסטן. "השווקים המקומיים במדינות הללו בבעיה קשה מאוד של חידוש הזמנות ותשלום כתואצה מירידת מחירי הנפט, שהיא קריטית למטבע המקומי", הוא מסביר. "התרסקות המטבעות השפיעה על התקציב של השלטון המקומי ועל הסחורות".

"בנוסף, הייצוא נפגע בשל ההיחלשות של אירופה. האירו הנמוך בהשוואה למטבעות אחרים והשקל החזק, משפיעים לרעה על יכולת התחרות שלנו מול מדינות כמו ספרד ואיטליה. לעמדתי הממשלה לא יכולה לעזור הרבה בנושא המטבעות, אבל היא כן יכולה לסייע בנושא הסביבה העסקית. אם הממשלה לא תקדיש זמן ומשאבים כדי לסייע לתעשייה הישראלית להתחרות בתנאים שווים בתעשיות במקומות אחרים מבחינת מחירי הארנונה, רגולציה, המיסוי העקיף הגבוה וחוקי העבודה - נמשיך לראות ירידה דרמטית בייצוא הסחורות הישראלי".