שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מוטה קרא לשומר הערבי לפתוח את המסגד. לקחתי את ספר התורה והשופר ונכנסנו"
    קטעים מיוחדים מיומנו האישי של הרב שלמה גורן, נחשפים לראשונה בספר חדש המלקט את משנתו של מי שהיה הרב הצבאי הראשי בזמן שחרור הכותל, הרב הראשי לישראל - וחתן פרס ישראל. הדברים שכתב על הקמת צה"ל, פרישת בן גוריון ומערכת היחסים מול הרבי מלובביץ' והרב עובדיה, שופכים אור חדש על פינות בהיסטוריה הישראלית

     (צילום: אורות)
    (צילום: אורות)

     

    "עליתי חזרה להר הבית ושם מצאתי את המח"ט, מוטה גור, יושב ברחבת מסגד עומר ונשען על קירות המסגד. הוא שאל אותי האם אני מעוניין להיכנס למסגד, עניתי לו כי היום אני מתיר לחיילים להיכנס אף על פי שישנן הגבלות הלכתיות ביחס לכניסה למקום הזה בכל ימות השנה, אך לחיילים ביום הכיבוש ולצורך הכיבוש מותר, כדי לטהר את מקום המקדש מחיילי האויב ולבדוק אם אין שם מלכוד.

     

    "מוטה קרא לשומר הערבי לפתוח את המסגד, לקחתי את ספר התורה עם השופר ונכנסנו פנימה. אני חושב שזו הפעם הראשונה לאחר חורבן הבית השני שספר תורה נמצא במקום הקדוש הזה שהוא מקום בית המקדש. קראתי בפנים מזמור ע"ט בתהלים: 'מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים... שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָם'. תקעתי בשופר וערכתי הקפה מסביב לאבן השיתין עם ספר התורה, ויצאנו".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    הקטע הייחודי הזה נחשף לראשונה מתוך יומנו האישי של הרב שלמה גורן – מי שהיה, בין יתר תאריו, הרב הראשי הצבאי בזמן שחרור ירושלים, היום לפני 49 שנים. עד כה היה היומן שמור וסגור ברשות המשפחה. בספר החדש "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"), חושף הרב קובי דמבינסקי קטעים נדירים מחייו של הרב הראשי לשעבר וחתן פרס ישראל, המתכתבים ישירות עם ההיסטוריה הישראלית.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

     

    בכל יום ירושלים משמיעים בכלי התקשורת את ההקלטה ההיסטורית של רפאל אמיר, מראשוני הכתבים בקול ישראל, שתיעד את הרב גורן ולוחמי הצנחנים צועקים את ברכת "שהחיינו" מיד לאחר שחרור הכותל המערבי. אבל מעטים מאוד יודעים מה חשב הרב גורן באותו יום גורלי, או מה כתב לדוד בן גוריון כאשר הלה רצה להתפטר מתפקידו כראש ממשלה, ועד כמה אישי וחם היה הקשר של הרב גורן לרב עובדיה יוסף ולרבי מלובביץ'.

     

    הרב שעסק בהלכות הקמת צה"ל

    הרב דמבינסקי איגד בספרו מבחר מכתבים, נאומים, מאמרים והספדים אשר נוצרו במשך שנות פעילותו הציבורית של הרב שלמה גורן. כאשר היה בן שלוש וחצי, התייתם דמבינסקי מאביו, ואמו שלחה אותו להתפלל ולומר קדיש בבית הכנסת "קוממיות אברהם" שבתל אביב, שם התפלל הרב עד לפטירתו באוקטובר 1994. 

     

    יום ירושלים של הרב גורן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הרב הושיב אותי לידו על כיסא מיוחד, ואמר איתי 'קדיש' מילה במילה", הוא מספר בהתרגשות, כאילו לא עברו מאז יותר מ-30 שנה. "הייתה לו נפש של ילד, והוא היה חם לילדים. עד היום לא ראיתי דמות רבנית שמתנהגת כך עם ילדים. למרות שהיה חשוב לו שילדים לא יפריעו לתפילה, הוא רצה שהם יבואו לבית הכנסת בשמחה ובאהבה".

     

    מתי הבנת שלא מדובר בסנטה קלאוס שמחלק שוקולד, אלא בדמות רבנית בעלת שיעור קומה?

     

    "גם בתור ילד ידעתי שזו דמות ענקית שמופיעה מדי פעם בטלוויזיה, ומתראיינת לכלי תקשורת, אבל לא ידעתי להעריך באותם ימים עד כמה הוא גדול בתורה. בכיתה ז' למדתי בישיבה התיכונית 'בר אילן' שבתל אביב, והתלבטתי האם הוא יידע לענות על שאלה בגמרא, בסוגיה שאותה למדתי", דמבינסקי פורץ בצחוק.

     

    "מצד שני מהר מאוד למדתי על גדלותו. ראיתי כיצד בליל שבועות הוא מלמד תורה מ-11 בלילה ועד לפנות בוקר, ברצף, בלי הפסקות. שמעתי אותו אותו אומר לא פעם 'עכשיו אגלה לכם סוד מסודות התורה', אבל רק כשבגרתי, נכנסתי לעולם התורה בצורה יותר מעמיקה, וגיליתי דמות ענקית שהיתה בקיאה בש"ס, פוסקים ובכל מכמני התורה. דמות שבאומץ ובגדלות נדירים התמודדה עם מכלול השאלות ההלכתיות אשר נוצרו במהלך הקמת צה"ל, ולאורך השנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה".

     

    "כאשר היינו מחוץ לכיפת הסלע, הוצאתי את המנשר שהכנתיו לקראת המאורע של שחרור ירושלים, ואמרתי למוטה: "אתה זוכר את ההסכם בינינו? קח את המנשר וכתוב את ההסכם שהיה בינינו מלפני שנים למען יעמוד ימים רבים". מוטה כתב בכתב ידו על המנשר בזו הלשון: "יום רביעי, כ"ח באייר תשכ"ז, התחייבתי בפניך לפני שש שנים שאנו ניכנס יחדיו לירושלים, היום מילאתי את ההבטחה. מעולם לא נהניתי ולא התרגשתי ממילוי הבטחה כמו היום. הר הבית משוחרר, אתה התפללת ליד הכותל ואני לידך. נזכה לשמור על ירושלים לאורך ימים. מוטה".

     

    "לאחר מכן קראתי לצנחנים וכיבדתי אותם בעוגות שהבאתי איתי לכבוד המאורע. ירדתי שוב לכותל המערבי, ביקשתי לבקר בבתי הכנסת של העיר העתיקה שנחרבו. יצאתי מרחבת הכותל שהיתה כבר מלאה חיילים ואזרחים. ראיתי צנחנים יושבים ונחים, שאלתי את המפקד אם הם רוצים לבקר בבתי הכנסת בעיר העתיקה. המפקד ענה לי שלא ניתן להסתובב בעיר העתיקה ללא ליווי מאחר שיש עוד ירי צלפים. אמרתי לו כי בע"ה אסתדר. לבסוף הוא שלח איתי כיתת חיילים ואיתה ביקרתי בבתי מחסה, נכנסתי לבית הכנסת שם היינו רגילים לקרוא בתורה כאשר נאסרה קריאת התורה ליד הכותל בשבתות. המקום היה חרב לגמרי. משם עברנו לרחוב היהודים ונכנסתי לחצר חורבת ר' יהודה החסיד שממנה נשאר גל של אבנים. משם הלכתי לבית הכנסת ר' יוחנן בן זכאי ובשעה 15:30 בערך חזרנו לרחבת הכותל המערבי" (מתוך יומנו של הרב גורן, המתפרסם ב"משנת הגורן").

     

    "הנכד המאומץ"

    לאחר פטירתו של הרב גורן, המשיך הקשר החם בין דמבינסקי לבין משפחת הרב - ובמיוחד עם ילדיו תחיה, דרורית ורמי, אשר קירבו אותו כבן משפחה, או ליתר דיוק כ"נכד המאומץ של הרב", כפי שהוא מכונה בפיהם בחיבה.

     

    מתוך כתב היד של הרב גורן על הרבי מלובביץ', שנחשף לראשונה בספר
    מתוך כתב היד של הרב גורן על הרבי מלובביץ', שנחשף לראשונה בספר

     

    במסגרת קשר זה, היתה לדמבינסקי גישה ישירה לארכיון המשפחתי ולכתביו של הרב גורן, והוא הוא ערך יחד עם ד"ר צבי תמרי, את ספר השאלות-ותשובות "תרומת הגורן חלק ב'", ואף היה שותף פעיל בהוצאה לאור של האוטוביוגרפיה של הרב גורן, "בעוז ותעצומות", בעריכת אבי רט.

     

    הרב גורן זכה להערצה בציבור החילוני והדתי-לאומי, אך בזה החרדי הוא שילם מחיר כבד שכלל לא אחת זלזול והשפלה. למרות זאת, לא נרתע מלקבל החלטות ולהטיל את כל כובד משקלו בנושאים שהיו חשובים לו. בין היתר, הוא התעמת עם בן גוריון עם הקמת צה"ל, ודרש הקפדה על כשרות ושמירת שבת, ולכן הוא התנגד לאימונים בשבתות ובחגים. בקרב הזה הוא "ניצח" את בן גוריון, אבל גם שילם מחיר אישי קטן, ונענה לבקשת "הזקן" להחליף את שם משפחתו מהשם הפולני גורונצ'יק - לשם העברי גורן.

     

    הקשר בין הרב לבן גוריון נמשך לאורך שנים, ובספר נחשף מכתב מיוחד, שאותו כתב הרב לאחר שבן גוריון החליט לפרוש מראשות הממשלה ב-1953:

     

    "והנה לדאבון כל שוחרי הגאולה ואסירי התקווה, הנך עומד לנטוש צאן מרעיתך ומשמרתך הקדושה שעליה הופקדת מפי הגבורה, לסלול את דרך הגאולה ולפתוח את התקופה המשיחית בישראל להיות ישראל לאור עולם.

     

    "וכי רשאי הנך לעשות זאת? וכי זוהי דרכו של מפקד? לא אתה הרשאי לוותר על כיסאך. העם הושיב אותך דרך ההשגחה העליונה, והעם פוקד עליך למשוך בעול. ואינך רשאי בשום פנים לפרוק מעליך את העול".

     

    לטובת מי שחלש בהיסטוריה, נזכיר שבן גוריון לא נענה לבקשת הרב, התפטר ופרש לצריף בשדה בוקר, הגם שכעבור כשנה חזר לכהן כשר, ובהמשך שב למלא את תפקיד ראש הממשלה.

     

    הרב שגאל את "האח והאחות"

    "האמת ההלכתית היתה נר לרגליו של הרב גורן", אומר דמבינסקי. "הפסיקות ההלכתיות שלו היו פורצות דרך, ולכן הוא שילם מחיר לא קטן, אבל היתה לו פסיקת הלכה ישרה, אמיתית, ללא מורא ופחד".

     

    "מי שקורא את הספר מבין שפסיקותיו ההלכתיות פורצות הדרך נבעו ממשנה רוחנית סדורה, שאותה ינק מהרב קוק זצ"ל ומחמיו ה'נזיר', הרב דוד כהן זצ"ל לאורך השנים", מוסיף דמבינסקי.

     

    דוגמה לפסיקה שיצרה עימות חריף ומפורסם בין הרב גורן לרב עובדיה יוסף ולרבי מלובביץ, הוא "פסק הדין בעניין האח והאחות". ב-1972, בשבתו כרב הראשי לישראל, עמד הרב גורן בראש הרכב של דיינים אשר טיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשש ממזרות.

     

    מנהיגי החרדים כינסו את "מועצת גדולי התורה" שקבעה כי "אין לסמוך כלל" על כל פסיקותיו של הרב גורן. הרב עובדיה יוסף הצהיר כי הוא נאבק קשות כדי לא להצטרף לבית הדין שכינס הרב גורן, והרבי מלובביץ' תקף אותו בחריפות, וקבע כי פרשה זו מהווה תקדים מסוכן.

     

    "למרות חילוקי הדעות, חשוב להבהיר שממכתביו של הרב עולה כי היו לו יחסים טובים איתם",
    מסביר דמבינסקי. "בארכיון הרב נמצאים מכתבים מלאי הערכה שכל אחד היה שולח לשני. מכתבים אלה נשלחו לקראת חגים כמו כמו פורים, ראש השנה ופסח, עם מילים חמות שאין כדוגמתן, וניתן ללמוד מהם עד כמה הייתה לרב גורן יכולת לנתק בין דיון הלכתי פנים-תורתי לבין הרמה האישית".

     

    דמבינסקי מספר כי בפגישותיו של הרב גורן עם מנהיג חב"ד, שאל אותו מדוע הוא לא עולה לארץ, ובכל אחת מהפגישות השיב הרבי בנימוק שונה. עם פטירת הרבי מלובביץ', כתב הרב גורן:

     

    "מכאן ואילך הרפיתי ממנו מלהטריד אותו בשאלתי המתמדת למה אינו מבקר בארץ. מעולם לא גיליתי את ארבע תשובותיו בנדון. כעת עם עלייתו השמימה מצאתי לנכון לגלות דברים בשם אומרם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""מוטה קרא לשומר הערבי לפתוח את המסגד. לקחתי את ספר התורה והשופר ונכנסנו""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום ועריכה: אורות
    הרב שלמה גורן עם שחרור הכותל
    צילום ועריכה: אורות
    צילום: יעקב פלדמן
    הרב קובי דמבינסקי
    צילום: יעקב פלדמן
    "משנת הגורן". עטיפת הספר
    ותן חלקנו
    מומלצים