ניאגרה: הרבה מעבר למפלי המים

נוסעים רבים מגיעים לגבול קנדה-ארה"ב כדי לחזות באחד מפלאי הטבע, מפלי הניאגרה, מסתפקים בתצפית מהצד הקנדי על המפלים שנמצאים בצד האמריקאי, מפליגים בסירה קרוב-קרוב אליהם כדי להצטלם וגם להירטב כחלק מהחוויה, ומסמנים "וי" אחד גדול שגם הם היו שם. אבל ביקור באזור הניאגרה מספק לתייר הסקרן שורה של אטרקציות, ומי שלא חסר לו כסף וזמן יכול לבלות שם, בעיקר עם הילדים, כמה ימים בלי למצוא רגע דל אחד.

(צילום: דני שדה)

נתחיל מהסוף. כ-20 קילומטרים לפני שמגיעים לעיירה ניאגרה ולמפלים מהצד הקנדי, תבחינו בשלטים המפנים אתכם לעיירה שנקראת Niagra ON the Lake. השלטים אינם גדולים במיוחד ורבים נוטים להמשיך הלאה כדי להגיע מהר למפלים. אבל ירידה מהכביש המהיר אל הכביש המוביל לאורך אגם אונטריו הענק תביא אתכם לאחת העיירות המקסימות באונטריו, שיש לה חלק גדול בהיסטוריה של קנדה ושביקור בה הוא כמעט חובה.

העיירה עצמה נמצאת במקום בו נהר הניאגרה חובר לאגם אונטריו והיא הוקמה תחילה כמחנה צבאי בשנת 1781, ומאוחר יותר "התאזרחה", מילאה תפקיד חשוב במלחמת 1812, נכבשה על ידי האמריקאים, נהרסה כמעט כליל ונבנתה מחדש.

(צילום: דני שדה)

רחובה הראשי של העיירה מלא בחנויות, בוטיקים ומסעדות. יש בה את הגלידה הטובה ביותר בקנדה, בתקופה זו ועד נובמבר נערך בה פסטיבל ג'ורג' ברנרד שאו בו מוצגים במספר תאטראות מחזות שלו או כאלה שנכתבו בתקופתו, יש בה טיילת מקסימה לאורך האגם וגם לא מעט אתרים צבאיים עתיקים כמו גם הכנסיה האנגליקנית הישנה ביותר באונטריו והכנסייה הקתולית הישנה ביותר באותו חבל ארץ.

העיירה בה גרים כ-15 אלף תושבים, שימשה במשך שנים כאתר למספר לא מבוטל של סרטים ובהם סרט הטלוויזיה "When Michael Calls" עם מייקל דאגלס, בן גאזרה ואליזבט אשלי, הסרט "Dead Zone" עם כריסטופר וואקן, מרטין שין וברוק אדמס, "המומחים", "לכודים בגן עדן", "אמליה" עם ריצ'ארד גיר ועוד.

(צילום: דני שדה)

סמוך לעיירה נמצא חבל היין של אזור אונטריו. יש בו עשרות אם לא מאות יצרני יין והם מציעים גם טעימות וגם ארוחות גורמה מלוות, כמובן, ביין. בתקופה זו של השנה עדיין אין הרבה מה לראות שם. צריך להמתין לתקופה שבה גדלים הענבים וגם לימי הבציר.

תכף נגיע למפלים

אחרי שעזבתם את העיירה אתם בדרך לאטרקציה הגדולה, מפלי הניאגרה. אבל עוד קודם לכן תראו בדרך שילוט המצביע על הגנים הבוטניים וחממת הפרפרים. הם נמצאים כתשעה קילומטרים לפני ניאגרה, ומדובר בגנים מרהיבים עם צמחיה המתחלפת לפי עונת השנה. הכניסה אליהם בחינם, אך יש תשלום עבור החנייה. 

(צילום: דני שדה)

לעומת זאת, הכניסה לחממת הפרפרים עולה כסף, אבל הביקור מרתק. מדובר בחממה גדולה שבה יותר מ-2,200 פרפרים (לא ברור איך סופרים אותם), 65 מינים שונים של פרפרים בשלל צבעים. הם עפים חופשי בין צמחיה טבעית ופינות האכלה. עוצרים הרבה כדי לינוק צוף מהפרחים, עושים מעופי ראווה, וזו פשוט חגיגה לכל המשפחה. החממה פתוחה לאורך כל השנה.

מחיר כניסה: 14.25$ למבוגר ו-9.25$ לבני 12-6. יש להוסיף מס של 13%.

המחירים כאן, ובהמשך, הם בדולר קנדי.

ועכשיו המפלים. הגדול והמרשים שבהם הוא מפל הפרסה - Horseshoe. שמו ניתן לו על שם צורת הפרסה שלו. קצת צפונה אליו נמצאים "המפלים האמריקאים". מפל הפרסה משתרע על פני רוחב של כ-70 מטרים ונופל בצורה רציפה מגובה של 51 מטרים. המקום הטוב ביותר לצפות בו, בחינם, הוא מהטיילת בצד הקנדי.

(צילום: דני שדה)

זרימת המים האדירה יוצרת עננת מים מעל המפל, וכדאי לבוא ולצפות בו בשעות שונות של היום, בזריחה כשהשמש מאחוריו, בצהרים כשהשמש בצד וכמובן בשקיעה כשקרני השמש יורדות עליו ויוצרות קשתות מרהיבות. את הקשתות תוכלו לראות, אגב, גם בעת שתצאו לסיור באחת הסירות השטות בנהר ניאגרה, צמוד למפלים. זרימת המים העצומה מהפנטת ואפשר לשבת שעות ולצפות במים השוצפים ולצלם את המפלים כמעט מכל זווית אפשרית. לאורך הטיילת, בצד הצמוד לנהר, אין (וטוב שכך) רוכלים, דוכנים, מסעדות וכו', מה שאומר: הכל נקי וצח. בשעות הערב (הזמנים משתנים על פי לוח השנה) - מוארים המפלים בשלל צבעים. בסופי שבוע, בימים ששי וראשון, יש בערב מופע זיקוקים.

לפני ומאחורי המפלים

אי אפשר להגיע עד לאזור מבלי לרדת למסע המרתק מאחורי המפלים. לעמוד במקום שבו מפל הפרסה יורד, לשמוע את הרעש ולראות את המים המתנפצים לנהר. ירידה של 45 מטרים במעלית מביאה אותנו כמעט לגובה המים, כאשר דרך מנהרות ניתן להגיע למרפסת תצפית הנמצאת כמעט בקו המים ומנהרה אחרת מביאה אותנו אל מאחורי המפלים, ממש כדברי השיר: הושט היד וגע בם.

המחיר: 16.25$ למבוגר ו-11$ לבני 12-6. יש להוסיף מס של 13%.

(צילום: דני שדה)

אפשר גם לצאת לשיט המפלים שנמשך כרבע שעה, הן מהצד הקנדי והן מהצד האמריקאי. קודם לעלייה לסירות מקבלים מעילי גשם חד פעמיים כדי להישאר יבשים. כדאי מאוד לוודא שהמצלמות וחפצים אחרים מכוסים היטב. במהלך השיט, בעת שיש שמש, תוכלו לצפות בקשתות בענן שנוצרות בשל טיפות המים שמרחפות באוויר. הספינות מתקרבות עד מטרים ספורים מהמפלים וכאן תזכו למקלחת שרק בזכות מעילי הגשם תישארו, יחסית, יבשים. כאן יש לכם גם את ההזדמנות לכמה צילומים יפים עם שחפים שמקיפים כל העת את הסירות, עם הדגל הקנדי שנמצא בירכתי הספינה ובכלל.

המחיר: 22.25$ למבוגר. יש להוסיף מס של 13%.

ואפשר גם מהמגדל. אחת התצפיות הטובות על המפלים, בהנחה שאתם לא נמצאים במלון עם חדר גבוה שצופה אליהם הוא מגדל סקיילון - Skylon Tower, שנבנה בשנת 1965 ומאז הוא נקודת ציון באזור ורואים אותו כמעט מכל מקום. מדובר במגדל בגובה 236 מטרים שנמצא כמה עשרות מטרים מהמפלים וצופה אליהם.

(צילום: דני שדה)

חלקו העליון של המגדל, שאליו בעצם אתם רוצים להגיע, נחלק לשלוש קומות. הקומה התחתונה היא מסעדה העושה סיבוב מלא בשעה מה שמאפשר לכם לאכול ולצפות בנוף פנורמי של כל האזור. האמצעית היא מסעדת מזנון חופשי (בופה) והקומה העליונה, שהיא פתוחה, היא מרפסת תצפית. מחיר ארוחה במסעדה המסתובבת מתחיל בכ-35 דולרים קנדיים, לסועד, ואל תתפלאו אם תגיעו גם ל-80 דולרים ממש בלי להרגיש ובלי להתפרע. ה"בונוס": העלייה למרפסת התצפית בחינם.

מחיר ארוחת צהריים במסעדת ה"בופה": 29.50$ למבוגר, 12.95$ לילד. עלייה במעלית מהירה רק למגדל התצפית תעלה 13.91$ למבוגר ו-8.11$ לילד בגיל 12-3.

הזמן הטוב ביותר להגיע למגדל הוא משעות הצהרים המאוחרות. התצפית לעבר המפלים, הפארק, הגשר, הנהר וכל מה שסביב - עוצרת נשימה. כשהראות טובה, אתם פשוט נמצאים בתוך גלויה. בבסיס המגדל ישנן כמה אטרקציות, שעל רובן אפשר לדלג, אלא אם יש לכם כסף מיותר. לפני שאתם עולים למגדל תיזכו בצילום למזכרת, על רקע "ריק" - וכשתרדו תוכלו "לקבל" שתי תמונות שבהן אתם נראים מצולמים על המפלים בתוך חבית, נופלים או קופצים למים, או עומדים על התצפית וברקע כל הנוף המרהיב. המחיר לא זול.

גשר מעבר לקשת

כמה מאות מטרים צפונית למפלים תראו את ה-"Rainbow Bridge", גשר הקשת בענן, שמחבר בין קנדה לארצות הברית. אם אתם בביקור בקנדה, ורוצים לעבור לצד האמריקאי כדי לצלם גם את מה שרואים משם, אל תשכחו לקחת אתכם את הדרכונים. לשאלה אם המעבר כדאי, התשובה היא כן. אבל עדיף לעשות זאת בהליכה רגלית על הגשר, ממנו נשקף נוף בזווית אחרת של המפלים. המעבר הרגלי הוא גם מהיר יותר, בגלל הפקקים של כל הרכבים שעוברים בין שתי המדינות. בדרך חזרה לקנדה תצטרכו לשלם כסף עבור התענוג במעבר במכונית בין שתי המדינות.

אטרקציה מלהיבה אחרת היא קרונית-כבל שחוצה את נהר הניאגרה - Whirlpool Aero Car. השם Whirlpool הוא בשל מערבולות המים האדירות שנמצאות מתחתיה ונוצרות בגלל עיקול פרסה שיוצר הנהר במקום. הקרונית מחוברת לששה כבלים שבזכותם היא יציבה ביותר, גם כשיש רוח, היא הוקמה על ידי מהנדס ספרדי לפני כ-100 שנים וה"מסע" בה הוא הלוך ושוב. אין ירידה בצד השני. הרחיפה נמשכת כשמונה דקות לאורך שני קילומטרים. במהלך הנסיעה עוברים גם קצת מעל ארצות הברית. הנוף שנשקף ממנה, של המערבולת למטה, עיקול הנהר ובתקופה זו של השנה הצבעים של העלים על העצים משתנים ומרהיבים. המחיר: 14.25$ למבוגר ו-9.25$ לילדים בגילאים 12-6. יש להוסיף מס של 13%.

בגלל שהמקום מתחיל לפעול רק ב-10:00 בבוקר, אפשר לנצל את הזמן (אם הגעתם מוקדם מדי) ולהתקדם קצת צפונה ולהתחבר לאחד השבילים הצרים היורדים (ירידה תלולה מאד) אל שפת הנהר ולראות את האזור מגובה המים. זו חוויה בפני עצמה, והיא בחינם.

איי דופרין - Dufferin Islands - הם חלק מהפארק של מפלי הניאגרה והם אטרקציית חובה לאוהבי הטבע. הם נמצאים פחות מקילומטר דרומית למפלי הפרסה. מדובר בפארק טבע המשתרע על כ-10 דונמים של איים קטנטנים המחוברים על ידי גשרים יפיפיים ושבילים להליכה ורכיבה. במקום זה, בתקופה זו, אפשר לראות איך צבעי העלים בעצים מתחלפים ואפשר לבלות שעות ארוכות ושקטות באזור זה שהוא גן עדן של ממש, עם מפלים קטנים, הרבה מים והרבה ירוק. מחודש נובמבר עד ינואר מתקיים במקום פסטיבל החורף. זהו פסטיבל של אורות וצבעים. הכניסה למקום היא בחינם. יש חניונים בתשלום וגם בחינם. אבל אפשר פשוט ללכת מהמלון ברגל.

תמורת סכום של כ-30$ ליום שלם תוכלו לשדרג לעצמכם את הטיול באזור הניאגרה ולעשות את רובו באופניים. באזור יש כ-140 ק"מ של מסלולי רכיבה, רובם הגדול בשבילים יעודיים שמתאימים לכל המשפחה. היהלום שבכתר הוא המסלול שלאורך ניאגרה פארקווי - Niagara Parkeway. הוא מתחיל ב"אולד פורט אירי" (Old Fort Erie), כ-28 ק"מ דרומית למפלים, ומגיע עד העיירה המדהימה Niagara On The Lake - מסלול באורך של 53 ק"מ עם נופים עוצרי נשימה ובמיוחד בתקופת הסתיו כשהצבעים מתחלפים. אם יש לכם את הזמן ואת האנרגיה - הרכיבה הזו שווה יותר מכל דבר.

ומה עוד?

בגלל שכל העיר Niagra Falls נבנתה וחיה מהמפלים, בתוכה וסביבה הוקמו שלל של אטרקציות לכל המשפחה עם דגש לילדים ומדובר באטרקציות שאת רובן תוכלו לראות באתרי שעשועים רבים ברחבי העולם וגם בערים גדולות. יש שם את המרינלנד שהוא לונה פארק עם מופעי חיות מים, רכבות הרים, ומתקני שעשועים שרואים בפארקים מסוג זה, יש גלגל ענק 'קליפטון היל' שממרומיו ניתן לראות את המפלים, יש פארק דינוזאורים, שזהו למעשה מגש מיני גולף שבתוכו דיזונזוארים בגדלים עצומים (את כולם ניתן לראות בלי להיכנס פנימה), יש אטרקציה של מבוכים, אטרקציה של שיאי גיניס וגם זו של 'ריפלי' – לראות ולהאמין, אטרקצית הבית המכושף, הבית הנופל , מוזיאון שעווה ועוד אטרקציות רבות. בסופו של דבר הכל נגמר בכמה זמן יש לכם, על מה אתם רוצים לשים דגש וכמה כסף יש לכם להוציא על כל האטרקציות האלה עוד לפני שנכנסתם לחנויות המזכרות ולמסעדות. וכן. יש גם בתי קזינו למי שלא יכול להתאפק.

לינה

מספר המלונות והמוטלים בעיר עצמה ובאזורים הקרובים אליה הוא עצום והמחירים הם בהתאם למיקום. המלונות היקרים יותר הם אלה שיש להם חדרים הצופים למפלים עצמם והם גם מתגאים בכך. האם זה חשוב? ממש לא. כי רוב היום אתם נמצאים מחוץ למלון, ובכלל זה בלילה. וכשאתם הולכים לישון, ממש לא חשוב אם מעבר לוילון הסגור יש נוף של מפלים. העלות לא ממש מוצדקת. לעומת זאת כדאי לקחת מלונות שנמצאים במרחק הליכה מהמפלים, וכך לא תצטרכו להזיז את הרכב השכור ולשלם כל פעם על חניה.

זאת ועוד: יש הרבה סיורים ואטרקציות שהם מובנים בחבילות שונות שמאפשרות לכם לחסוך הרבה כסף. רגע לפני שאתם נרשמים לאחד מהם כדאי שתבדקו את כל הרשימה של מה שמציעים לכם ותראו אם זה מתאים לכם. אחרת חבל על ההוצאה.