תביעה: לקה באירוע מוחי בפגישה עם המנכ"ל

מנהל מחסן בסניף "המשקם" זכה למחמאה מהבוס שגרמה לו להתרגשות קיצונית. בית הדין חייב את הביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה

מערכת PsakDinפורסם: 09.06.16 , 22:58

בית הדין האזורי לעבודה קבע לאחרונה כי אירוע מוחי שבו לקה מנהל מחסן של חברת "המשקם" דקות אחרי שקיבל מחמאה ממנכ"ל, מהווה תאונת עבודה. השופטת אריאלה גילצר-כץ קיבלה את הטענה שהמחמאה גרמה לעובד להתרגשות קיצונית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המקרה אירע בשעת בוקר בפברואר 2013: המנכ"ל לחץ את ידו של מנהל המחסן ושיבח אותו על עבודתו. ככל הנראה הדבר גרם למנהל המחסן להתרגשות חריגה, שכן דקות ספורות לאחר מכן הוא הובהל לבית החולים בילינסון, שום אובחן TIA – "שבץ מוחי חולף". בעקבות זאת הגיש העובד תביעה באמצעות עו"ד אסף ברק, שבה דרש מביטוח לאומי להכיר במקרה כתאונת עבודה.

תביעה

העובד סחב מאות ק"ג כל יום - ישרוטל תפצה

עו"ד יהודית עזרא

נכות נקבעה לאחראי צוות ניקיון במלון לגונה באילת, שנדרש לדחוף חבילות קרטונים כבדות ללא ציוד מתאים. ביהמ"ש קבע שהאחריות מוטלת על הרשת

העובד סחב מאות ק"ג כל יום - ישרוטל תפצה

מומחה לנוירולוגיה מטעם בית הדין סבר שאין קשר סיבתי בין המקרה לבין השבץ, משום שלא סביר שאירוע חיובי כגון מחמאה ולחיצת היווה טריגר לשבץ המוחי. חיזוק למסקנה זו מצא המומחה בעובדה שהתובע לקה בעבר בכמה אירועים מוחיים, כך שהשבץ נגרם כתוצאה ממצבו הרפואי.

אבל השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ החליטה למנות מומחה נוסף, "על מנת לשלול אפשרות שחוות דעתו של המומחה קשורה לאסכולה אליה הוא משתייך". ואכן, המומחה הנוסף החזיק בדעה שונה, וקבע כי על רקע סמיכות האירועים - כן קיים קשר סיבתי ביניהם.

ביטוח לאומי טען מנגד שהמומחה השני לא הצליח לבסס קשר סיבתי. נטען שקיימת סתירה פנימית בחוות דעתו, שכן בתחילה הסביר שאם האירוע לא היה מתרחש, "המחלה המוחית" הייתה פורצת במועד מאוחר יותר או לא פורצת כלל. לעומת זאת, בהמשך קבע שימים ספורים לאחר מכן, אירעו שלושה אירועים מוחיים נוספים שאינם קשורים כלל למקרה.

הספק פועל לטובת המבוטח

אבל לבסוף הכריעה השופטת גילצר-כץ לטובת התובע והסבירה שמחוות הדעת השונות התברר שלמעשה קיימות שתי אסכולות: האחת מכירה בכך שגם אירוע חיובי יכול לגרום לאירוע חריג, והשנייה מכירה רק באירוע שלילי כגורם לאירוע חריג.

באופן כללי, השופטת השתכנעה כי "דחק נפשי בלתי רגיל" יכול להתבטא בתחושה שלילית קיצונית – למשל התרגזות, כעס, בהלה – אולם גם בתחושה חיובית, כגון הודעה מפתיעה, אמרה מרגשת, והכל בהתאם לעוצמתה של אותה תחושה.

"ברי כי סמיכות הזמנים שבין ההתרגשות לשבץ המוחי שבו לקה התובע בתוך מספר דקות פועלת לטובת המבוטח. נזכיר כי מאחר שאנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי פועל הספק לטובתו של המבוטח", נכתב בפסק הדין.

לפיכך, בסופו של דבר אימצה השופטת גילצר-כץ את דעתו של המומחה השני וקבעה כי לתובע אירעה תאונת עבודה.