תחרות ריצה / טור

מצד שני, ירושלים רצה 39 משחקים בשביל לארח את משחק האליפות בבית, ופיספוס הזדמנות לזכות בשתי אליפויות רצופות עלול להיות בכייה לדורות. לחבורה של דני פרנקו, למרות שהיא משחקת באולמה, מומלץ להפסיק לסמוך על המזל. ההרגל המגונה - להתחיל להילחם כשהיא עם החבל על הצוואר, עלול לעלות לה ביוקר, כי ראשל"צ אוהבת ויודעת לרוץ לא פחות מירושלים.

שון דוסון וליאור אליהו(צילום: אוהד צויגנברג)

ראשל"צ כבר לא הקבוצה שאריק שיבק קיבל במקום השמיני. ישראל היא אמנם מדינת חלטורה, אבל כשמשהו מצליח לומדים ומשכפלים מהר. את מה שהצליח להפועל ת"א ולאילת, ראשל"צ מסוגלת לבצע ואפילו טוב יותר - הגנה צפופה, כולל אזורית שנותנת עמדת יציאה מצוינת למתפרצת. ליאור אליהו קלע בחצי הגמר עשר נקודות קלות כ"ציפור", שון דוסון מסוגל לעשות את זה לא פחות טוב. אם לא יפעילו את איליי הולמן בדקות שהוא עדיין מסוגל לרוץ, רוב המסירות פנימה יסתיימו באיבודים ובהחטאות.

מרק ליונס לא פחות טוב מאי.ג'יי רולנד. אני הייתי מעדיף את הכדור האחרון במשחק בידיים של ליונס או של אבי בן־שימול. המאץ'־אפ נמשך בעמדה 4 - דריל מונרו תואם דונטה סמית', תלוי איך הרהיטים מסודרים בראש. היתרון של ירושלים גדל כשהולכים לספסל, לכן פרנקו ושיבק הם פקטור משמעותי. באימונים עובדים על תרגילי התקפה, אבל את אותן נקודות אפשר להשיג בקלות בירידה להגנה. לקחת זריקות טובות ולטוס לחפירות. אפשר גם ללחוץ, לא מחוסר ברירה בפיגור, אלא כמהלך שמשנה מומנטום. ושלא נזכור מי שפט, תנו לשחקנים להפסיד בכוחות עצמם.

תלוי איך הרהיטים מסודרים לו בראש. מונרו(צילום: ראובן שוורץ)