צפו בדיווח מטולוז: קצת מוחיטו קפוא לנשמה

רוב הפרשנים ביטלו את הסיכויים של איטליה לפני המשחק מול בלגיה וגם קונטה נהנה להפחית ציפיות, אבל הקהל של האזורי לא יישר קו עם הקונצנזוס. באין כרטיסים למשחק עצמו, שלחו האיטלקים נציגות מכובדת של אוהדים לפאבים בטולוז. פורצה מוחיטו.

הם הגיעו עטופים בדגלי ענק, משקפיים בצבעים הנכונים ואפילו חצוצרה אחת שהחרישה אוזניים לסביבה במשך כל המשחק. אז מה אם השחקנים לא שומעים? "זה לא אכפת לי", אמר לי בעל הפאב, "אני מרוויח יפה בימים האלה, בערך פי 5 מימים רגילים. קוקטייל המוחיטו הקפוא שלי ידוע מאוד והם אוהבים את זה. מצידי שיצעקו בלי הפסקה. גם ככה אני לא מבין איטלקית חוץ מכמה מלים שעדיף לא להבין, אם אתה מבין אותי".

יאללה שכונה(צילום: עוז מועלם)

טולוז בהלם(צילום: עוז מועלם)

לידם התמקם שולחן ספרדי מרוצה מהשער הדרמטי של פיקה והשולחנות החליפו מילים של שירים ושרו את ההמנונים. השער של ג׳אקריני פתח את התיאבון והשולחן האיטלקי ביקש מנות ראשונות אבל התאכזב. "המטבח סגור", הודיע המלצר ונענה במחיאות כפיים ושריקות, "תביא עוד מוחיטו".

דקה 88. האיטלקים, במצב קטטוני, מתקשים לעמוד במתח עד שהשופט ישרוק ומקללים את האוהדים הבלגים שהם רואים על המסך. טיפ: גם הם לא באמת שומעים. אוהד ספרדי מסמן לי עם האצבע על הרקה מה הוא חושב על המיצג שלידו. פלה, בשער נפלא, עושה סוף לדפיקות הלב והאיטלקי לידי, ג'יאקומו יליד פירנצה, מתחיל לבכות מאושר, מתחבק עם המלצר. פתאום מגיעים עוד כמה עשרות אוהדים בריצה ומצטרפים לחגיגה. אז מה אם גם המוחיטו נגמר. בקבוקי הקמפרי אפילו לא נפתחו.