76% ישקלו הסבה מקצועית בשביל רילוקיישן

רילוקיישן הוא חלום המשותף לעובדים רבים במשק - אבל עד כמה רחוק הם מוכנים ללכת עבורו? מסתבר שלא מעט: לא פחות מ-76% היו שוקלים הסבה מקצועית כדי להגר מהארץ. כך עולה מסקר חדש שערכה מחלקת המחקר של AllJobs. "זה נתון המלמד על אכזבה מאורח החיים בארץ ועל רצון בשינוי", מסבירה בראיון לאולפן ynet עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר בחברה. מה הסיבות המרכזיות לרצון לעבור לחו"ל במסגרת העבודה ומה היעדים המבוקשים? צפו:

הסקר נערך בקרב 798 נשאלים משכבות גילאים ותחומי עיסוק שונים. הממצאים מעלים כי 51% שוקלים או שקלו בעבר אפשרות לרילוקיישן, 35% חושבים על כך לעתים, ו-4% כבר עשו זאת בהווה או בעבר. האפשרות של רילוקיישן היתה הכי פופולארית בקרב גילאי 40-31, עם 55% מהמשיבים. רק 10% מהנשאלים ציינו כי לא חשבו על האפשרות הזו כלל.

עוד על רילוקיישן - בערוץ קריירה :

• רילוקיישן לניו יורק: האם תצליחו לחסוך?
• לקרוא ולקנא? ישראלים מצליחים בקנדה
• רילוקיישן ללונדון: למי זה משתלם?
  

הסיבה המרכזית: רצון לשדרוג כלכלי

עוד העלו הנתונים, כי הסיבה המרכזית לרצון ברילוקיישן היא שיפור המצב הכלכלי - עם 64% מהמשיבים שציינו זאת. סיבות נוספות הן רצון לחוויה והתנסות (53%), אתגר מקצועי וקידום הקריירה (51%), שיפור איכות החיים ופינוי זמן רב יותר למשפחה ולפנאי (41%) ואכזבה מהמדינה ( 18%).

בפילוח לפי גילאים, 77% מהמשיבים בגילאי 30-26 נימקו את הרצון במעבר בשיפור המצב הכלכלי, בעוד שבקרב גילאי 25-18 הנימוק המרכזי היה רצון לחוויה והתנסות (69% מהמשיבים). גם בפילוח לפי ענפים נמצאו הבדלים - בעוד ש-51% מההייטקסטים השיבו כי הרצון ברילוקיישן נועד לפנות זמן למשפחה ולפנאי, בענף הוראה, חינוך והדרכה - המאופיין בשעות עבודה מעטות יותר - רק 21% השיבו כך. 

אך האם לעובדים יש בכלל אפשרויות ראליות לרילוקיישן? התחום שבו היו הכי הרבה משרות רילוקיישן היה היי-טק, עם 73% מהנשאלים שהשיבו על כך באופן חיובי. בסך הכל, 51% מהנשאלים השיבו כי יש בתחומם אפשרויות לרילוקיישן, מתוכם 23% ציינו כי יש היצע רחב של משרות. בחלוקה מגדרית 29% מהגברים השיבו כי יש להם היצע רחב של משרות רילוקיישן - לעומת 13% בלבד מהנשים.

"הכמות הגדולה של משרות רילוקיישן מוכיחה כי בעידן ההיי-טק, מקצועות רבים הפכו לבינלאומיים וגלובאליים", מציינת בוימפלד. "לחלק מהחברות ישראליות יש שלוחות בחו"ל וחלק מהחברות הזרות פועלות מול השוק שלנו ומאיישות בהתאם משרות שמיועדות לעובדים ישראלים.

באשר לשוני בין המגדרים היא ציינה כי "נתון זה נובע מכך, שלצערנו נשים עדיין מאיישות מקצועות שבאופיים הם יותר מקומיים כמו חינוך והדרכה, לעומת גברים שמאיישים יותר מקצועות שיש להם דרישה גם בחו"ל, כמו הנדסה, היי-טק, תעשיות ביטחוניות ובנייה".

היעדים הפופולאריים: ניו יורק ולוס אנג'לס

באשר ליעדים המועדפים על העובדים 52% בחרו את ארה"ב וקנדה כיעד המועדף עבורם למעבר במסגרת העבודה, לעומת 20% שבחרו במדינות אירופה, 15% - אוסטרליה וניו זילנד, 3% - אפריקה ו-6% - יעדים אחרים. לגבי הערים המועדפות לעבודה ולמגורים: 22% בחרו בניו יורק, 17% בלוס אנג'לס, 11% - סידני, 9% - טורונטו או לונדון, והשאר ציינו ערי מטרופולין מרכזיות אחרות בעולם.

הסקר בחן גם את החששות מפני הכרוך במעבר למדינה זרה במסגרת העבודה. בסך הכל, 70% ציינו כי יש להם חששות, כשחשש המרכזי היה געגועים לסביבה ולמשפחה (33% מהמשיבים). חששות נוספים היו אי התאקלמות מקצועית (15%), בדידות (12%), הבדלי מנטאליות (6%) וגילויי אנטישמיות (5%).

בוימפלד מציינת כי מה שמפתיע הוא שעיקר החששות הם אוניברסאליים ויכולים לאפיין כל מהגר עבודה מסביב לעולם, בעוד שמעטים בלבד ציינו חשש ייחודי לישראלים כמו אנטישמיות. בנוסף, 30% ציינו כי אין להם כל חשש, דבר שעשוי ללמד לדבריה על כך שהתופעה של מעבר לחו"ל לצורכי עבודה הופכת לשכיחה יותר ויותר.  

ומה באשר לתחושות הציבור כלפי עובדים שבוחרים לעזוב את הארץ במטרה לגור ולעבוד במדינה אחרת? כאן נמצא כי 20% מקנאים בישראלים שעושים רילוקיישן, 65% סוברים שזה אמנם נשמע נוצץ אך מדובר במשימה בלתי פשוטה ו-13% השיבו שהנושא לא מעניין אותם. עוד עלה, כי 2% בלבד מהמשיבים חשים כעס על מי שבוחר לבצע רילוקיישן וסבורים שיש דברים חשובים יותר מקריירה וחומריות.

"מים רבים זרמו בנהר מאז ימי 'נפולת של נמושות' של רבין", מציינת בוימפלד בהתייחס לתחושות הציבור. "בכפר הגלובלי, שבו האנגלית שגורה והמהפך הדיגיטלי הופך את הכל לנגיש, הרבה יותר קל ומקובל לעבור ממדינה למדינה. הגירה ממקום למקום בתוך ארה"ב ואירופה מקובלת מאוד ומתרחשת כבר במשך שנים, ואם אצלנו זה נתפס בעבר כמשהו שלילי או מוזר - הרי שעתה אנחנו חלק מהעולם ומהמגמות השולטות בו".

תורמת לכך רבות הכמות ההולכת וגוברת של אנשים שעושים רילוקיישן בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך התדמית החיובית שמצטיירת סביב הנושא. לרבים מאתנו ישנם מכרים שעשו את המהלך ושרדו, והחוויות המעצימות וההתלהבות שלהם מדביקים גם את אלו שנשארו כאן".