סוף לתעלומת הספינה ממגדל הזבובים בעכו

סוף התעלומה: במשך עשרות שנים ניסו חוקרים לקבוע האם הספינה הטרופה ממגדל הזבובים בעכו שימשה את צבאו של נפוליאון בניסיונו לכבוש את העיר או שמא מדובר בספינת סוחר מהמאה ה-19? מחקר חדש באוניברסיטת חיפה, המבוסס על מסמרי הספינה, קובע חד משמעית - מדובר בספינת סוחר שהגיעה להעביר סחורה בנמל.

במחקר חדש שמשלב ארכיאולוגיה ימית וחקר מתכות, הצליחה מעין כהן, תלמידת מחקר מאוניברסיטת חיפה, לחדור להרכבם הכימי והביולוגי של מסמרים עתיקים שהרכיבו את הספינה הטרופה במגדל הזבובים בעכו ובאמצעותן פתרה תעלומה שנמשכה יותר מ-50 שנה. "זו הייתה עבודה שלא הייתה מביישת גם חוקרי מז"פ", אמרו החוקרים מהאוניברסיטה. "ההרכב הכימי ועדויות נוספות, מעידות על כך שמדובר במסמרים שיוצרו במחצית הראשונה של המאה ה-19 ככל הנראה בבריטניה".

מעין כהן עם אחד המסמרים(צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

הספינה ממגדל הזבובים בעכו, הנחשבת לספינה הטרופה הראשונה שנמצאה מול חופי ישראל, התגלתה בסקר ארכיאולוגי ימי בשנת 1966. למרות השנים הרבות שחלפו מאז, לא הצליחו חוקרים להגיע להסכמה לגבי זהותה. עם גילויה, על ידי ד"ר אלישע לינדר, עלתה סברה שמדובר בספינה שטובעה בכניסה לנמל עכו על ידי הבריטים, שביקשו למנוע את כניסת הצי של נפוליאון בונפרטה לעכו בשנת 1799. ממצאים נוספים שנאספו בספינה הטרופה, העלו שהספינה קטנה ממה שהעריכו בתחילה, כך שהממצאים החדשים התאימו להיותה של הספינה כאוניית מסחר ולא ספינת מלחמה.

(צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)

(צילום: אמיר יורמן)

במחקר החדש, שנעשה על ידי מעין כהן בהובלת ד"ר דבי צויקל, מהחוג לציוויליזציות ימיות והמכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי באוניברסיטת חיפה, נלקחו מהספינה לבדיקת מעבדה יותר מ-100 מסמרי פליז, חלקם עדיין היו נעוצים בדפנותיה. לאחר שעברו בדיקות צפיפות פליז, בדיקת ההרכב הכימי באמצעות קרני X, בדיקות איכות באמצעות במיקרוסקופ אור ובמיקרוסקופ אלקטרונים, בדיקת קשיות החומר ובדיקות נוספות, נתגלה יסודות של סיליקון ואבץ במסמרים. משמעות הדבר היא שככל הנראה יוצרו המסמרים בשיטה של יציקת חול, שיטה מקובלת לייצור מסמרים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

המחקר בוצע בשיתוף פרופ' יעקב כהנוב מאוניברסיטת חיפה, ד"ר דנה אשכנזי מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' עדין שטרן מאוניברסיטת בן גוריון וד"ר סבינה קליין מאוניברסיטת פרנקפורט. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Metallography, Microstructure, and Analysis והמאמר זיכה את כותביו בפרס Buehler היוקרתי על מחקר מתכות של האגודה הבינלאומית למחקר מטלורגי כמאמר הטוב ביותר.