געגוע שחור-לבן: חדש על מגש

שני קולות וגעגוע

יד אליהו הוא כבר לא רק אצטדיון תל אביבי, בין היתר כי שינה זה מכבר את שמו ל"היכל נוקיה". סיבה נוספת היא שמדובר גם בשם הרכבם של שניים, בן דנציג ואילן ארד.

ארד החל את דרכו בסצנת הג'אז בירושלים, הספיק לנגן ברחובות אמסטרדם במשך שלוש שנים ולקחת חלק בכמה וכמה הפקות מוזיקליות, לצד קרולינה, תומר יוסף, מיקי שביב ונוספים. דנציג, מצדו, חבר זה מכבר לדין דין אביב, שלומי סרנגה, יוני רועה, יהונתן אבישי ואבישי כהן (Third World Love), הכושים העבריים ואף הקליט יחד עם מתי דנציג, אחיו, אלבום אישי בשם "נשמת העץ".

אישה שחור-לבן

FEHER, פרויקט הסולו של עדי פהר, חוזר למגש. בעוד שהקליפ (המושקע!) לשירה הקודם "Silence" שלח אותנו אל הרחק אל המדבר, בחדש, שמלווה את הסינגל השלישי "The Other Side", היא נשארת בגבולות דף הנייר, בקליפ שכולו שרבוטים ילדותיים שקמים לתחייה מסביב לפניה.

העץ הנדיב

שלוש שנים חלפו מאז הוציאה סיון טלמור את אלבום הבכורה שלה, בהפקתו של יוני בלוך. לאחר שמיצתה את היצירה בשפה העברית בשלב זה - פנתה (בעידודו של המפיק המוזיקלי אורי וינוקור) ללעז.

"I'll Be" הוא הסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש "Fire", והוא מלווה בקליפ יפה ואפילו מרגש (מילה די איומה, לא?), שיש המפרשים כנושא מסר אקולוגי. אחרים רואים בו אדפטציה מודרנית לקלאסיקה "העץ הנדיב". כך או כך, טלמור ממשיכה להוות כוח נשי חשוב ומבורך במחוזתינו. מי שרוצה לחזות בה בלייב יוכל לעשות זאת ב-22 ביוני באוזןבר בתל אביב.  

קול קורא למישה

מעניין האופן בו הזיכרון האנושי עובד. לרוב הוא נוטה להיצמד לפרטים החיוניים לו, אלו שיעשה בהם שימוש בעתיד. את האחרים הוא נוטה לעמעם עם הזמן. אולי משהו בזיכרון הקולקטיבי שלנו ידע שמישה סוחינין עוד ישוב אלינו בשלב זה או אחר, שכן הוא נמנה עם המתמודדים הזכורים ביותר בתולדות הריאליטי המוזיקלי, "דה ווייס", בה התמודד בעונה השנייה בנבחרת של שרית חדד.

"עד שזה נגמר" המובא כאן לפניכם, הוא הסינגל השני מתוך אלבום הבכורה, שייצא בקרוב. קדם לו הסינגל "ביחד שוב" החביב, ואת שני השירים - כמו את יתר שירי האלבום, כתב והלחין סוחינין, שמבקש להתקבע בתודעה כיוצר ומוזיקאי, ולא רק מבצע. את ההפקה המוזיקלית הוא הפקיד בידיו של אורי זך, וכמו שזה נראה עכשיו סוחינין הולך ללוות אותנו בתודעה הקולקטיבית בתקופה הקרובה - עם או בלי קשר לפאזת הכיסאות המסתובבים והמנטורים בחייו. סוחינין יופיע ב-28 ביוני בקפה ביאליק בתל אביב.

האיש מהרדיו

אם הקול (והשם) של משה בונן נשמעים לכם מוכרים, ובכן, זה בגלל שהם כאלה. בונן משדר כבר לא מעט זמן בגלי צה"ל ולאחרונה עבר לצד השני של המיקרופון והוציא את סינגל הבכורה שלו "שוב", ואחריו את השיר "מה קרה לי". עכשיו הוא מוציא את הסינגל השלישי מתוך האלבום שיראה אור בהמשך השנה, "בא הביתה" שמו.

בונן אמנם שר על לבוא הביתה, אבל במציאות הוא מתגורר ארצות הברית כבר 9 שנים ומנהל עסק של הלחנת מוזיקה לפרסומות, פרומואים ותכני טלוויזיה. למרות שאין לו השכלה מוזיקלית, בונן מגדיר את עצמו אוטודידקט מוזיקלי.תווים הוא לא קורא אבל מנגן על שורה ארוכה של כלים, מפסנתר וגיטרה ועד בוזוקי, מנדולינה ועוד. "מצד אחד, לא תמיד פשוט לחזור הביתה", מעיד בונן. "מצד שני, כל ביקור בארץ בשבילי הוא חוויה מדהימה, עטופה באהבה וגעגוע". סלח לנו שאנחנו לא מרחמים עליך, כן?

להרים את המורל

גובולינו היא להקתו של עמרי מורל, יוצר חדש צעיר ורגיש (כן, ידענו לא מעט כאלה, אבל בו יש משהו שונה) שבחודש הבא יוציא את אלבום הבכורה שלו "Moon Jelly". טעימה ראשונה מהאלבום ניתן לקבל כאן למטה, בדמות הסינגל "What for What".

כמו מה זה נשמע? ובכן, משהו בגוון קולו של מורל מזכיר קצת את בריאן מולוקו מפלסיבו. מוזיקלית מדובר ברוק גיטרות שכבר לא נוהגים לעשות פה הרבה, מובל ריף די מדבק. מה רע.